ביהמ"ש העליון דחה עתירה של דניאל גולדנברג לקבל מידע האם יש נגדו צו מעצר מרוסיה בג"ץ 1984/23
דניאל גולדנברג, אזרח ישראלי, מבוקש ברוסיה על מעשי הונאה, ברח לאיטליה, שם טען להגנתו כי מדובר ברדיפה על רקע פוליטי, ולא בשל מעשי הונאה כאלה או אחרות שלו. עורכי הדין שלו, הצליחו לשחרר אותו לחופשי באיטליה.
גולדנברג מעוניין לחזור לישראל, אבל חושש שבשל הסכמי הסגרה הקיימים בין מדינת ישראל לרוסיה, ברגע שהוא יגיע לשדה התעופה בן גוריון, הוא ייעצר, לכן הגיש עתירה לבג"ץ לדעת האם קיים נגדו צו הסגרה. רשויות המדינה מסרבות ליתן לו את המידע, בטענה שאין כל מסגרת משפטית או סעיף בחוק המחייב אותם למסור מידע לאזרחים האם קיים נגדם צו מעצר בבואם לצאת או להיכנס למדינת ישראל.
השופט גרוסקופף דחה את העתירה של גולדנברג בדיוק מאותם סיבות שנטענו על ידי פרקליטות המדינה ושר המשפטים: אין תשתית משפטית נאותה המבססת את הסעד המבוקש בעתירות של גולדנברג.
כנראה שעורכי דינו של גולדנברג לא התאמצו מספיק למען הלקוח שלהם ולא חיפשו פסיקה מתאימה. ככה זה בבית המשפט העליון, השופטים פוסקים לפי החשק שלהם, כשבא להם הם יתנו פסיקה הולמת ומפורטת למה כן היה צריך לתת את המידע לגולדנברג, שמעוניין לחזור לארץ, ובגלל שדחו אותו, גולדנברג יישאר תקוע באיטליה. אנו ממליצים לו ללמוד את השפה האיטלקית. אין לו מה לחפש בארץ עם מערכת משפט רקובה ומושחתת.
להורדת פסק הדין הקליקו על הקישור:
דניאל גולדנברג נגד פרקליטות המדינה ובגץ
