השופט אלון גביזון ביהמ"ש לענייני משפחה באר שבע – ביקורת חריפה נגד פקידת הסעד מוטה מגדרית: "מצופה מעו"ס לסדרי דין אשר מציינת בתסקירה טענות של הורה אחד תדאג לפרט בתסקירה את תשובת ההורה האחר לטענות אלה וכי התסקיר ייערך בצורה אובייקטיבית באופן שישקף את טענות שני הצדדים – תמ"ש 9601-07-14
סוף סוף שופט בישראל שאיננו חושש לומר לפקידת סעד: "פרזיטית! את רשלנית, שקרנית ואי אפשר להשתמש בתסקיר שלך". טוב לא ממש במילים אלו, אבל לכך בדיוק התכוון השופט הנהדר אלון גביזון בהחלטתו מיום 1.1.15 הפותחת את שנת המשפט לטובה ומי יתן ויפוטרו כל פקידות הסעד.
לפנינו החלטה בעניין דרישת אישה לצמצם את הסדרי הראיה בין האבא לבנם הקטן בן 4.5 שנים, למנוע מהילד ללון בבית אביו בכל סוף שבוע שלישי – הסדר אשר נקבע במסגרת הסכם שקיבל תוקף פסק דין ביום 10.7.13 לפני שנה וחצי.
כבר בהתחלה מבהיר השופט את דעתו על בקשתה של האישה וכותב כי הוא דחה את בקשתה מאחר ואינה מכבדת אחר החלטות שיפוטיות, והורה לפקידת הסעד להגיש תסקיר בעניינו של הקטין כדי שתהיה לו תמונה מלאה.
על פי החלטת השופט, לא ברור מדוע בית המשפט איננו שומע ראיות ללא פקידת הסעד. מיותרותו המובהקת של "מקצוע" העבודה הסוציאלית, ונזקיו המהותיים והרבים כל-כך, הם בתחום יחסי זוגות בינם לבין עצמם, ובין כל אחד מהם לבין ילדיהם. בתחום זה העובדים הסוציאליים נוטים לפתרונות של "זבנג וגמרנו", אשר טיבם וטבעם, מעצם היותם "זבנג", הם: העצמת אחת (בדרך-כלל) האם אגב גריסתו לחלוטין של האבא, כאשר הנזקים לילדי בני הזוג נתפשים בעיני העו"ס – כ"רע הכרחי" או ה"רע במיעוטו".
פקידת הסעד הגישה תסקיר מגמתי ששיקף את טענות האם בלבד מבלי שהתייחס לטענות האב, ועל כך חטפה פקידת הסעד קיטונות של רותחין מהשופט שקבע כי תסקיר פקידת הסעד מסתמך אך ורק על אמירותיה של האם ללא שהעו"ס שוחחה או ביררה את טענות האם עם האב.
"בתסקירה מיום 7.12.14 ציינה העו"ס לסדרי דין כי לטענת האם בבית האב מתגורר האב יחדיו עם אמו ואחיו הצעיר אשר סובל מבעיות נפשיות והתמכרות לסמים.
התסקיר שותק בכל הקשור לתשובתו של האב ביחס לטענתה זו של האם.
במהלך הדיון היום ולשאלת בית המשפט אישרה העו"ס לסדרי דין כי לא ביקשה מהאב את התייחסותו לטענת האם כמפורט לעיל.
יצויין כי בדיון שהתקיים בפני ביום 24.12.14 טען הנתבע כי אחיו לא מתגורר קבע בבית האם וכי אינו סובל מבעיות נפשיות ואף לא מבעיות סמים."
השופט ממשיך ומתאר את פגמי התסקיר שהגישה העו"ס, כשגולת התסקיר היא העדר התייחסות טוטאלית של העו"ס לתגובת האב. כלומר, העו"ס כלל לא ביקשה את התייחסות האב על ההאשמות הקשות שהטיחה האם נגד האב, והגישה תסקיר המבוסס על דברי האם בלבד, כאילו מדובר בטענות נכונות, וכך נכתב:
"עוד בתסקירה מיום 7.12.14 ציינה העו"ס לסדרי דין כי לטענת האם ולפני כשנתיים אירע אירוע קטטה בין האב ובין אחיו וזאת בנוכחות הקטין – אירוע אשר הסתיים בדקירתו של האב על ידי אחיו.
התסקיר שותק בכל הקשור לתשובתו של האב ביחס לטענתה זו של האם.
במהלך הדיון היום ולשאלת בית המשפט אישרה העו"ס לסדרי דין כי לא ביקשה מהאב את התייחסותו לטענת האם כמפורט לעיל.
יצויין כי בדיון שהתקיים ביום 24.12.14 טען האב כי מיד עם פרוץ הסכסוך בינו ובין אחיו דאג לשלום הקטין בכך שבנו הבגיר הוציא את הקטין מהבית ובאופן שהקטין כלל לא היה עד לקטטה שפרצה בין האחים."
והשופט ממשיך ומרחיב:
"עוד אציין ואומר כי מיד לאחר שהעו"ס מפרטת בתסקירה את טענותיה של האם כלפי האב, היא מציינת בתסקיר כי: "לפי דוגמאות שהאם הביאה בפני הח"מ עולה כי לאב הבנה מצומצמת בעניין הצרכים ההתפתחותיים והרגשיים של הקטין…"
כלומר העו"ס לסדרי דין הגיעה למסקנותיה בדבר חוסר ההבנה של האב בדבר צרכיו של הקטין בשים לב לטענותיה של האם – טענות אשר לגביהן לא דאגה כלל לקבל את תשובות האב."
לאורך כל ההחלטה, מתייחס השופט גביזון לכשליה החמורים של פקידת הסעד שפעלה באופן מוטה וחד צדדי נגד האב, כבסיום ההחלטה הוא דורש ממנה להגיש תסקיר משלים תוך 10 ימים, ואף קובע: "מצופה מהעו"ס כי תערוך ביקור בית נוסף בבית האב, תשמע את תשובות האב לטענות האם ותביאם לידי ביטוי בתסקירה".
מקצוע העבודה הסוציאלית פשט את הרגל והוא מיותר לחלוטין. כל כסף שיש באוצר המדינה למען רווחה טוב ייעשה אם יינתן ישירות לנזקקים כתלושי סעד או תוספות לקצבאות המל"ל. את הפקולטות הבזויות להוראת עבודה סוציאלית יש לסגור. אין בהן צורך. לא צריך לחטוף ילדים מהורים עניים כי במחצית או שליש הכסף אפשר לשקם את ההורים עצמם. כמו כן הפקולטות האלה נהפכו מוקדי שנאה מגדרית, כפי שאנו רואים בתסקיר שלפנינו כלפי הגבר, ומשם יוצאים מאמרים וכתבי שיטנה שטניים נגד הורים.
גם בדיני אישות אין כל צורך בפקידות סעד ועובדים סוציאליים.
כל עוד בני הזוג חיים במסגרת זוגית, הם נוהגים לשתף ביניהם פעולה לביסוסה, קידומה, העצמתה, פיתוחה והעשרתה של המסגרת המשפחתית אותה הקימו אגב שימור זוגיותם. הגבר, ברובם המכריע של המקרים, הוא המפרנס העיקרי. אולם, כאשר היחסים נשברים, באה פקידת הסעד, כותבת תסקיר, ושומטת שטיח מתחת לרגליו של מי מן הצדדים, תוך התעלמות גורפת מכל היגיון של אחד מההורים בבניית המשפחה עד כה.
למקרא ההחלטה של השופט גביזון, אנו רואים את חלקן של העובדות הסוציאליות שהוא המכריע במתן משמורת על ילדים והסדרי ראיה. הן אלו שעל פיהן יקום וייפול דבר למרות שלמראית העין הן כאילו רק "ממליצות".
ונסיים, כידוע מקצוע העבודה הסוציאלית הוא "מקצוע" לפרזיטיות. נשים כמו העו"ס בהחלטה עוברות חינוך מחדש, שהחברה זקוקה להן לעשות "עבודת קודש" בשם מקצוע העבודה הסוציאלית, ושהן יודעות יותר טוב מהציבור מה הצרכים של הציבור. בשם עבודת הקודש הזו הן מנתקות ילדים מאבות, משקרות בכל הזדמנות, טופלות עלילות על נשים חלשות ולוקחות מהן את הילדים לאומנה ופנימיות ועוד מקבלות בונוס אישי על כך. המקצוע הזה פרזיטי ואינו תורם גרוש למדינה. להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן. מי שמגיע אליהן בבקשת עזרה לא יודע שתפקידן לחסל אותו עד דק, כדי להצדיק המשך טיפולים למשך שנים, והמדובר בטיפולים שלא שווים שום דבר. מנציחים את העוני והנזקקות.
מקצוע העבודה הסוציאלית דורש אישיות של בהמה, ניבזיות, נרקיסיסטיות.
[youtube=http://youtu.be/6KyqscgXKT0]
