הרב משה בן לולו בשיחה עם פרופ' אסתר הרצוג – השתלטות המדינה על ילדים והשמתם במוסדות
הרב משה בן לולו בשיחה עם פרופ' אסתר הרצוג – השתלטות המדינה על ילדים והשמתם במוסדות
רדיו קול חי, תוכנית 'הפוך על הפוך'
29 במאי 2014
פרופ' אסתר הרצוג
מדיניות רווחה בנושא של ילדים ונוער בסיכון – המדיניות היא של השתלטות המדינה על ילדים והשמה שלהם במוסדות תוך פסילת המשפחות, החלשת המשפחות והעברת הילדים לחסות המדינה.
יש פה מגוון של אינטרסים שהמערכת המוסדית משרתת: ישנו מספר עצום של אנשים שמתפרנסים על הגב של הילדים והמשפחות.
אפילו יותר מזה. אני אצטט במונחים של תעשיה שלמה, של הרבה מאוד מוסדות. אנו מדברים בערך על עשרת אלפים ילדים שנמצאים במוסדות ובמשפחות אומנה, אנשים שמטפלים ועובדים, מערכת שלמה של תרומות, גיוס כספים.
יש מוסדות כדי שהם ישרתו את האינטרסים הכלכליים, אתה צריך להזין אותם, שיהיו שם כל הזמן ילדים.
בניתוח ארגוני קר, זו תעשיה שלמה שפועלת לצרכיה ומגדילה מספר עובדים. הם גדלים, מתרחבים, משיגים תקציבים לעצמם.
הילדים נלקחים ממשפחות מאוד מוחלשות.
אנחנו מדברים על מערכות שלטוניות שפועלות במשותף: בתי משפט – רווחה. העובדים של משרד הרווחה מגיעים לבתי המשפט ביום-יום ויש להם קשרי עבודה שוטפים יום יומיים עם השופטים שהם מכירים אותם.
יש עניין של אינטרס משותף, סימביוזה. נוח למערכת המשפט לתת גיבוי גורף לחוות הדעת והמלצות של פקידי הסעד – ופקידי הסעד, נוח להם לומר: "זה לא אנחנו, זה השופטים מחליטים"….
טיעון לא מוסרי לקחת דוגמאות קשות וקיצוניות, ולעשות מזה מקרה שמלמד על הכלל. זה מה שמערכות הרווחה עושות לעיתים קרובות. אי אפשר לקחת את המקרה יוצא הדופן למקרה שמעיד על הכלל.
מחקרים באקדמיה מראים (סלונים נבו, לנדס) שהסיכון הממשי לילדים שמוצאים מהוריהם הוא 5 אחוז בלבד.
