ירדנה סרוסי פקידת גביית מסים לשעבר שהפכה שופטת בערעורי מס תמיד פוסקת לטובת רשות המסים: אסור לנישום טוני ברגיג להביא ראיות מזכות האזנות סתר עמ 59997-08-16

בערעורי מסים לאזרח שחוטף שומת מס מופרכת אין כל סיכוי לקבל משפט הוגן בבית המשפט, כי כל שופטות המסים הן יוצאות רשות המיסים, מי שהיו פקידות מס זוטרות ונתבקשו לעבור צד ולהפוך לשופטות, כדי שלרשות המיסים תהיה שופטת בית שמאשרת לרשות המיסים כל בקשה וכל דבר, ומוחקת את כל ערעורי המס.

כזו היא סוכנת המס לשעבר ירדנה סרוסי. בעברה הייתה פקידה ברשות המיסים וכיום היא שופטת מחוזית בת"א המשמשת סניף לרשות המיסים בתוך הרשות השופטת ואין שום נישום שיכול להצליח אצלה.

http://״אם התיק שלך יגיע לשופטת ירדנה סרוסי – אתה עוד תתחנן לחזור אלי

ראו כתבתה של אפרת נוימן:

"שנה וחצי אחרי שסרוסי עברה מתפקידה הבכיר ברשות המסים לכהונת שופטת המחוזי בת"א – כל פסקי הדין שנתנה בערעורי מס היו בעד הרשות ■ עורכי דין בתחום: גם ברשות מבינים שיש להם קלף מנצח בבית המשפט ■ דוברות ביהמ"ש: "החלטות השופטת ניתנות לגופם של דברים"…." ירדנה סרוסי, בכירה ברשות המסים, מונתה באפריל 2016 לשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כבר אז העלה המינוי תהייה בנוגע לשאלת האובייקטיביות שתוכל להיות לסרוסי כשופטת שעליה להכריע בסכסוכים שרשות המסים היא צד בהם. האם היא תוכל לעשות זאת מבלי שתהיה מוטה לטובת הגוף ששירתה במשך רוב הקריירה המקצועית שלה?"

ובהמשך לכתבתה של אפרת נוימן: "השאלה הזאת התחדדה לאור העובדה שסרוסי היתה נטועה ברשות המסים במשך יותר מ–20 שנה, נחשבה נוקשה למדי ויצרה לעצמה מוניטין של סמן קיצוני ובלתי־מתפשר בסוגיות מס. במלים אחרות, היא נחשבה ל"מורעלת" של הרשות. זאת, למשל, בניגוד לרולנד עם־שלם, שמונה לאחרונה לתפקיד סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות, ונחשב למי שמסוגל לראות את נקודת המבט של שני הצדדים"…."זה היה מינוי גרוע מבחינת הנישומים, וכולם הבינו את זה", אומר עורך דין מתחום המסים. האם החששות התממשו? האם המעבר לתפקיד השופטת הביא עמו גם ראייה עגולה יותר של מצבים אצל סרוסי? משיחות עם עורכי דין בתחום המסים המופיעים בדיוני שומה ובאולם המשפט של סרוסי, עולה כי גם בכובע השופטת, סרוסי עדיין מזוהה עם רשות המסים…. בשנה וחצי שבהן מכהנת סרוסי (53) בתפקיד שופטת, היא הכריעה ב–12 תיקים מול רשות המסים שפורסמו. בכל פסקי הדין שנתנה בתיקים אלה, בלי יוצא מן הכלל, היא דחתה את ערעורי המס. בכך היא אפילו מכה את הסטטיסטיקה הכללית הנמוכה ממילא של הצלחות בערעורי המס. ממחקר שנערך ביחס לשנים 2012 – 2014 עולה כי 72% מערעורי המס — נדחו. כך למשל, השופט אביגדור דורות — שמונה לשופט מסים באותה תקופה שבה מונתה סרוסי ושובץ בבית המשפט המחוזי בירושלים — הכריע עד כה בעשרה תיקים שבהם רשות המסים היא צד ופורסמו. בשבעה מתוכם הוא הכריע לטובת הרשות, בדומה לסטטיסטיקה הכללית".

הנה לפניכם פסק דין של ירדנה סרוסי  מדובר במערער בשם ברגיג שהוגש נגדו כתב אישום פלילי ושם היו ראיות מהאזנות סתר משטרתיות. הוא ערער על שומת רשות המס וביקש להביא לראיות בפני ירדנה סרוסי הקלטות שהמשטרה עצמה הקליטה כדי להוכיח שהוא לא חייב את המס. ראו איך השופטת הנאלחת ירדנה סרוסי לועגת לו, ופשוט צוחקת לו בפנים. היא מסרבת להביא את הראיות האלה. ואיזה תירוץ יש לה? שהנישום לא יכול להביא רק מקבץ האזנות סתר שפועל לטובתו ועליו להביא את כל האזנות, ומכיון שמדובר ב 6 קלסרים עבי כרס של האזנות, היא יודעת שזו הדרך הכי טובה לזרוק את האזרח מכל המדרגות.

כך כותבת סרוסי: "אפילו הייתי צועדת כברת דרך עם עמדת המערער ואפילו היו נפתחים שערי ערעור המס בפני הגשת ראיות מסוג האזנות סתר, על אף הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, כי אז ברי כי הדבר היה מותנה בהגשת כלל האזנות הסתר שנקלטו כדין בהליך הפלילי ובצירוף הסכמת כל הצדדים לאותן האזנות סתר. והנה, משלא הוגשה בקשה באופן האמור, הכוללת את כלל ההאזנות ואת הסכמת כלל המואזנים, כך שבפני בית המשפט תהיה תמונה כוללת ומאוזנת שתאפשר בחינה נכונה של סבירות השומה שהוצאה למערער, ממילא דין בקשת המערער להידחות.

עמ בית משפט מחוזי 59997-08/16 טוני ברגיג נ' פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה (פורסם ב-LawDataֽ 22/11/2020)".

אחרי שהיא דפקה היטב את המערער מר ברגיג היא גם הוסיפה אש למדורה ודפקה לו 6,000 ש"ח הוצאות על הבקשה בגלל שהעז לדרוש להציג ראיות לטובתו שיוכיחו ששומת המס מופרכת.

שימו לב: סרוסי מצטטת חוק, ואז ממציאה הלכה שלא כתובה בשום מקום וכותבת "ברי כי הדבר היה מותנה בהגשת כלל האזנות הסתר". אבל זה לא כתוב בחוק. סרוסי פשוט ממציאה הלכות ממוחה הדלוח.

עמ 59997-08/16 טוני ברגיג נ' פקיד שומה

תקציר: בימ"ש מחוזי דחה בקשה מטעם המערער, לצירוף האזנות סתר כראיה במשפט וזימון עדה באמצעות בימ"ש וזאת לצורך חקירתה במתכונת של חקירה שכנגד על הודעתה שצורפה כנספח לתצהיר עדות משלים מטעם המשיב. משלא הוגשה בקשה באופן האמור, הכוללת את כלל ההאזנות ואת הסכמת כלל המואזנים, כך שבפני בית המשפט תהיה תמונה כוללת ומאוזנת שתאפשר בחינה נכונה של סבירות השומה שהוצאה למערער, ממילא דין בקשת המערער להידחות.

לפני כב' השופטת ירדנה סרוסי

מערער
(המבקש)

טוני ברגיג
ע"י ב"כ עו"ד יעקב דהן

נגד

משיב

פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה
ע"י ב"כ עו"ד שירה ויזל-גלצור
פרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

החלטה

1. בפניי בקשה מטעם המערער, שהוגשה בתאריך 4.10.2020, לצירוף האזנות סתר כראיה במשפט וזימון עדה באמצעות בית המשפט, גב' רות כספי, וזאת לצורך חקירתה במתכונת של חקירה שכנגד על הודעתה שצורפה כנספח לתצהיר עדות משלים מטעם המשיב בתאריך 13.2.2020 (נספח נ"ג). תשובת המשיב לבקשה הוגשה בתאריך 18.10.2020 ותגובת המערער לתשובת המשיב הוגשה בתאריך 18.11.2020, לאחר שניתנה לו ארכה בשל נסיבות אישיות. יצוין כי בשל אותן נסיבות נעתרתי לבקשת המערער לדחייה נוספת של מועדי ההוכחות.
המשיב מתנגד לבקשה בכללותה, הן לצירוף האזנות הסתר והן לזימון העדה, וטעמיו פורטו בתשובתו.
2. ייאמר כבר כעת כי הבקשה, מושא החלטה זו, הוגשה בימי חול המועד סוכות, חודש ימים לפני מועדי ההוכחות שהיו קבועים לתאריכים 3.11.2020 ו- 4.11.2020, וזאת לאחר שבקשה קודמת של המערער לצירוף אותן ראיות ממש, על בסיס תקנה 10(ב) לתקנות בית משפט (ערעורים בענייני מס הכנסה), התשל"ט-1978 (להלן – תקנות מס הכנסה), נדחתה בהחלטתו של בית משפט זה מתאריך 2.12.2020 ולאחר שבית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגיש המערער על החלטה זו (רע"א 27/20), וזאת במסגרת שתי החלטות נפרדות של בית המשפט העליון, הראשונה מתאריך 12.5.2020 והשנייה מתאריך 1.6.2020 (כאשר ההחלטה השנייה ניתנה על דרך של הגשת בקשה חריגה לעיון מחדש בהחלטתו של בית המשפט העליון בבקשת רשות הערעור).
3. כעת, טוען המערער בבקשתו זו כי, בסעיף 24 להחלטת בית המשפט העליון מתאריך 12.5.2020, התיר לו בית המשפט העליון פתח להגשת בקשה להוספת האזנות הסתר כראיות נוספות בערעור, וכלשונו: "בית המשפט העליון פתח צוהר להגשת בקשה להוספת ראיה במסגרת ההליך דנן" (סעיף 7 לבקשה), ובהמשך דבריו צוין כי: "לו היה המבקש פונה בבקשה מנומקת להגשת ראיות נוספות בערעור, בצירוף הסכמה להגשת הראיות האמורות מצד כלל המשתתפים בשיחות נושא האזנות הסתר, היה כב' בית המשפט העליון שוקל את האפשרות לאפשר צירופן" (סעיף 8 לבקשה).
4. אומר כבר כעת כי דין הבקשה לצירוף האזנות הסתר כראיה במשפט להידחות, אך בטרם אפרט את נימוקיי להחלטה, מן הראוי כי אציג את ההשתלשלות המסועפת בתיקים שבכותרת, שנפתחו בשנים 2016-2018 ושמיעת חלקן הארי של העדויות שבו עוד לפנינו:
א. בתאריך 28.10.2018 הגיש המערער תצהיר עדות ראשית מטעמו, וזאת לאחר אין ספור אורכות ודחיות. יוער כי מאחר שהמערער נטל לעצמו את החירות שלא להגיש את התצהיר במועד, נגרמה דחייה של מועד ההוכחות שנקבע.
ב. בתאריך 2.1.2019 הגיש המשיב תצהיר עדות ראשית מטעמו.
מטבע הדברים, היקף הראיות שבחר המשיב להגיש התבסס על תוכן והיקף הראיות שבחר המערער להביא במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמו.
ג. בתאריך 22.1.2019 הגיש המערער בקשה להחלפת ייצוג ובהסכמת המשיב נדחו מועדי ההוכחות פעם נוספת.
ד. בתאריך 2.3.2019, ופחות מחודש לפני מועד ההוכחות שנקבע לתאריך 1.4.2019, ביקש המערער להוסיף ראיה נוספת – חוות דעת מומחה מטעמו. בית המשפט נדרש לתת החלטה בבקשה ובתאריך 4.3.2019, לאחר שהמשיב מסר את התנגדותו, ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה.
ה. בתאריך 12.3.2019, וכשבועיים לפני מועד ההוכחות, הגיש המערער בקשה לזימון של 37 עדים נוספים. מפאת סד הזמנים הדוחק נאלץ המשיב ליתן את תשובתו לבקשה תוך יום אחד ודיון בבקשה התקיים בתאריך 25.3.2019.
לאור סמיכות הזמנים בין מועד הגשת הבקשה למועד ההוכחות, הוחלט כי רק המערער ייחקר על תצהירו בדיון ההוכחות שנקבע לתאריך 1.4.2019.
ו. בהחלטה מתאריך 27.6.2019 התיר בית המשפט למערער להגיש 10 תצהירי משלימים, מתוכם 3 תצהירי עדות של מהמרים לפי בחירתו, וכן לזמן את מר אופיר ברנס, שותפו של המערער, על מנת שייחקר על ידו במתכונת של חקירה נגדית. בנוסף, נשמרה זכותו של המשיב לפנות בבקשה מתאימה להגשת ראיות משלימות מטעמו נוכח החלטת בית המשפט להתיר למערער להגיש תצהירים משלימים.
ז. בתאריך 8.9.2019 הגיש המערער 9 תצהירים, כאשר ל- 3 תצהירים מהם (מירב חג'אג', אברהם ברקוביץ', יפת נגר) צרף תמלילי האזנות סתר שנקלטו כדין במסגרת ההליך הפלילי שנוהל נגדו.
ח. בתאריך 24.9.2019 הוגשה בקשת המשיב להורות על הוצאתם של תמלילי האזנות הסתר מהתיק ובתאריך 2.12.2019, לאחר שניתנה תשובת המערער לבקשה ותגובת המשיב לתשובה, ניתנה החלטת בית המשפט המורה על הוצאתם של תמלילי האזנות הסתר מתיק בית המשפט.
ט. המערער הגיש בקשת רשות לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון (רע"א 27/20) בטענה כי יש לאפשר לו להגיש את תמלילי האזנות הסתר כראיות במסגרת ההליך הנדון. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בשתי החלטות שנתן בתאריכים 12.5.2020 ו- 1.6.2020.
5. כאמור, בית המשפט העליון אמר את דברו וקבע כי לא ניתן לעשות שימוש בהאזנות הסתר בהליך זה, אותן מבקש המערער לצרף כעת שוב לתצהיריו.
לאחר שניתן למערער יומו, הן בבית משפט זה, והן בבית המשפט העליון (במסגרת שתי החלטות נפרדות), אין הוא רשאי לשוב ולבקש כי בית המשפט יחזור ויעיין בהחלטתו.
6. זאת ועוד, טענת המערער כי בית המשפט העליון "פתח צוהר" בהחלטתו להגשת בקשה נוספת להוספת ראיות במסגרת ההליך דנן, אינה מדויקת בלשון המעטה.
אדרבא, בית המשפט העליון ציין בהחלטתו כי הוא אינו מכריע בשאלה, האם ניתן להגיש כראיה בערעור מס ראיות מסוג האזנות סתר, אף בהסכמת כל הצדדים המואזנים, וזאת לאור הוראתו המפורשת של סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר;
וכדברי בית המשפט העליון: "אבקש להותיר בצריך עיון את השאלה האם סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר מונע אפשרות להשתמש בדברים שנקלטו כדין בדרך האזנת סתר בהליך משפטי שאינו פלילי בהסכמת כל הצדדים לשיחה" (פסקה 24), ובהמשך דבריו: "כאמור, אין צורך להכריע בכך במקרה שלפניי" (שם).
7. הווה אומר, לא רק שבית המשפט העליון לא "פתח צוהר", כדברי המערער, אלא שבית המשפט העליון בחר שלא להכריע בשאלה, האם ניתן להגיש האזנות סתר בערעור מס, אף בהינתן הסכמת כל הצדדים לשיחה, וזאת על רקע הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר.
לא רק זאת, שעה שהמערער בחר לבסס את בקשתו לצירוף האזנות הסתר על הוראת תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה, ומאחר שבית המשפט העליון לא מצאה רלוונטית בנסיבות העניין שכן לא התמלאו תנאיה, ממילא לא היה מקום להכרעתו בשאלה, האם ניתן להכשיר את צירוף האזנות הסתר על בסיס הגשת בקשה להמצאת ראיות נוספות.
מכאן שאין כל בסיס לטענת המערער כי לו היה פונה בבקשה להגשת ראיות נוספות, בצירוף הסכמת כלל המשתתפים בהאזנות, היה בית המשפט העליון "שוקל את האפשרות לצרפן" (סעיף 8 לבקשה).
8. לא למותר לציין, כי אף במסגרת הצעתו להסדר דיוני בהחלטתו מתאריך 17.2.2020 (במסגרת רע"א 27/20), שלא ניתנה לו הסכמת הצדדים, עמד בית המשפט העליון על חובתו של המערער להמציא "את כל תמלילי ההאזנות שנמסרו לו בהליך הפלילי, בצירוף הסכמות הצדדים לשיחות מושא ההאזנות כי האמור בהן ישמש כראיה בערעור המס" וכי נשמרה זכותו של המשיבה "להגיש כל תמליל האזנה שיימסר לה כראיה בתיק, וזאת לפי שיקול דעתה" (פסקה 1) [ההדגשה שלי, י"ס].
9. אפילו הייתי צועדת כברת דרך עם עמדת המערער ואפילו היו נפתחים שערי ערעור המס בפני הגשת ראיות מסוג האזנות סתר, על אף הוראת סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, כי אז ברי כי הדבר היה מותנה בהגשת כלל האזנות הסתר שנקלטו כדין בהליך הפלילי ובצירוף הסכמת כל הצדדים לאותן האזנות סתר.
והנה, משלא הוגשה בקשה באופן האמור, הכוללת את כלל ההאזנות ואת הסכמת כלל המואזנים, כך שבפני בית המשפט תהיה תמונה כוללת ומאוזנת שתאפשר בחינה נכונה של סבירות השומה שהוצאה למערער, ממילא דין בקשת המערער להידחות.
10. לא רק זאת, אלא שגם עתה, במסגרת הגשת הבקשה הנדונה, לא טרח המערער להגיש ביחד עם הבקשה את כלל האזנות הסתר שנקלטו בתיק הפלילי, בצירוף הסכמת כל הצדדים לאותן האזנות.
11. אוסיף גם זאת, לא רק שהמערער לא צרף את כלל ההאזנות ואת הסכמת כלל המואזנים, אלא שהמערער ברר לו מספר האזנות סתר, שצורפו ל-3 תצהירים משלימים, שלטעמו יש בהן כדי לתמוך בעמדותיו בהליך, והחליט לצרף רק אותן.
יצוין, כי לגבי חלק מהאזנות הסתר שאותן בחר המערער לצרף כלל לא ניתנה הסכמתם של חלק מהדוברים לחשיפתם ולכן ספק אם ניתן להגישן כראיה במשפט (ראו פסקה 26 להחלטתי מתאריך 2.12.2019).
לא זו אף זו, מתגובת המשיב עולה (סעיף 31), כי בתגובה שהוגשה מטעם המערער במסגרת הליך רשות הערעור שהתנהל בבית המשפט העליון, הבהיר המערער כי אין באפשרותו לקבל את הסכמת כלל הצדדים להאזנות סתר. בתגובתו מתאריך 20.2.2020 ציין המערער: "היקף האזנות הסתר בתיק הפלילי הינו אדיר המונה כ- 6 קלסרים עבי כרס ואשר צד לשיחות אלו עשרות עדים שונים אשר למבקש אין קשר עם רובם בשנים האחרונות". הנה כי כן, המערער טוען בעצמו כי אין באפשרותו לקבל את ההסכמות כנדרש, ודי בזה כדי לייתר את בקשתו.
12. ממשיך המערער וטוען, בהתבסס על החלטת בית המשפט העליון מתאריך 1.6.2020 בבקשתו לעיון חוזר, כי "נוכח ההחלטה הנ"ל, נראה שוב וביתר שאת, כי כב' בית המשפט העליון מוכן לקבל את האפשרות של צירוף האזנות הסתר המדוברות, לו תוגש בעניינן בקשה להוספת ראיה" (סעיף 14 לבקשה).
נשגב ממני, איככה מצליח המערער לקרוא בהחלטת בית המשפט השנייה (מתאריך 1.6.2020) את מה שאין בה. ודוקו, בית המשפט העליון דחה את בקשת המערער לצרף את האזנות הסתר מכוח תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה בשתי החלטותיו, הן הראשונה והן השנייה. אין דבר וחצי דבר בהחלטתו השנייה של בית המשפט העליון המורה אחרת. אדרבא, בית המשפט העליון הדגיש כי משעה שהמערער לא הביא את האזנות הסתר בפני המשיב במסגרת טענותיו נגד הגדלת השומה לפי סעיף 147(ג) לפקודת מס הכנסה בהליך השומתי, ממילא הוא אינו יכול להיבנות מתחולת תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה בהליך דנן, וזאת אף בטרם הוכרעה שאלת היחס בין תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה לסעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר, שגם אותה החליט בית המשפט העליון להשאיר בצריך עיון ונמנע מלטעת בה מסמרות (פסקה 24 להחלטתו הראשונה מתאריך 12.5.2020).
13. בכל האמור לעיל יש כדי להביא לדחיית הבקשה לצירוף האזנות הסתר.
14. למעלה מן הצורך אציין, כי העובדה שהבקשה הוגשה למעלה מ- 4 חודשים לאחר החלטות בית המשפט העליון, מבלי שהוצג טעם מבורר הנתמך באסמכתאות לשיהוי בהגשתה, וחודש ימים לפני מועדי הדיונים שהיו הקבועים לחקירת עדים, כאשר התוצאה המתחייבת מהיעתרות לבקשה הייתה דחייה שלישית של מועדי ההוכחות בערעורי מס שהוגשו בשנים 2016-2018, ועל רקע ההשתלשלות שפורטה לעיל (סעיף 4), מחייבת אף היא את דחיית הבקשה.
נכונים הדברים בפרט כאשר המשיב כבר הגיש את תצהירו המקורי, ואף תצהיר משלים, ולאחר שהותר למערער להגיש תצהירים משלימים מטעמו. בנסיבות אלו, הבקשה להוספת ראיות נוספות בשלב זה (אף אם ניתן היה להתגבר על המשוכות שמציב סעיף 13(ג) לחוק האזנת סתר), עלולה לפגוע פעם נוספת בסדר הבאת הראיות בהליך, בזכויותיו הדיוניות של המשיב ובניהולו היעיל והתקין של ההליך.
15. למעלה מן הצורך יצוין כי, אף אם ניתן היה לקבוע כי יש בהסכמת המואזנים לשיחות כדי להכשיר את הגשתן של האזנות סתר, הרי היענות לבקשת המערער משמעותה היא מתן אפשרות למשיב להגיש תצהירים משלימים נוספים, כמו גם להביא לשינוי באופן ובסדר חקירת העדים, גם אלו שלתצהיריהם לא צורפו האזנות הסתר עצמן, דבר שעלול לגרור לדחייה נוספת של חקירת כל העדים ולדחייה נוספת של מועדי ההוכחות, ולכך לא ניתן להסכים בנסיבות העניין.
16. המערער קובל על כך שהמשיב צרף פרוטוקולים של חקירות שונות בהם אוזכרו האזנות הסתר, אך צודק המשיב בטענתו כי אין דין צירוף התמלילים המלאים של האזנות הסתר כדין צירוף פרוטוקולי החקירות שרק חלק קטן מהתמלילים מאוזכר בהם. כידוע, פרוטוקולי החקירות השונים הם ראיה קבילה בערעורי מס (תקנה 10(ב) לתקנות מס הכנסה) והם עמדו בפני המשיב בעת הוצאת השומה ולכן ניתן לעשות בהם שימוש במסגרת ההליך השיפוטי הנדון.
17. וכעת לעניין הבקשה לזימונה לעדות של גב' רות כספי.
המערער מבקש לזמנה לעדות "לחקירה נגדית במסגרת הליך זה, וזאת על מנת לסתור את האמור בעדותה, בכל הקשור לפעילות המדוברת כפי שחוותה אותה כמהמרת".
המשיב מתנגד לזימון העדה, בין השאר, משום שהבקשה לאקונית ואינה מסבירה איזה חלקים מעדותה מבקש המערער לסתור.
כאן המקום לציין, כי המערער אינו מבקש לזמן את גב' כספי כעדה "מטעמו", מה שמסביר מדוע לא כלל את שמה בבקשתו לזמן עדים נוספים, ביניהם גם מספר מהמרים. המערער מבקש לזמנה לעדות לצורך "חקירתה הנגדית" על הודעתה.
יצוין כי העובדה שהמערער מבקש לזמן את גב' כספי לעדות כעבור כמעט 8 חודשים מאז צורף פרוטוקול חקירתה כנספח נ"ג לתצהיר המשלים מטעם המשיב שהוגש בתאריך 13.2.2020, מבלי שהוצג טעם מוברר לשיהוי בהגשת הבקשה, מהווה טעם מוצדק כשלעצמו לדחייתה.
עם זאת, לפנים משורת הדין ועל מנת לתת למערער את יומו המלא בפני בית המשפט, אני נעתרת לבקשה ומורה על זימונה לעדות של גב' כספי לצורך חקירתה במתכונת של חקירה נגדית.
הנטל לזימון העדה, לרבות נשיאה בהוצאותיה, יוטלו על המערער.
יובהר כי, בהתחשב במועד הגשת הבקשה לזימון העדה וכלל נסיבות העניין, לא יהיה באי התייצבות העדה למשפט כדי להוות עילה לדחייה נוספת של הליך ההוכחות.
יודגש, בהמשך לאמור בהחלטתי מתאריך 27.6.2019, כי החקירה הנגדית של העדה מטרתה היא לנסות ולערער את אמינות הודעתה והיא לא תוכל לשמש מקצה שיפורים בידי המערער כדי להציג באמצעותה את גרסתו בערעור, אותה היה עליו להציג לראשונה בתצהיר עדות ראשית מטעמו. דהיינו, בית המשפט לא יאפשר חקירה נגדית של העדה, ככל שיתברר במהלך חקירתה, כי מטרתה לרפא את הפגם שבאי הבאתה לעדות ראשית מלכתחילה, אם בכתב ואם בעל פה, באופן הפוגע בסדר הבאת הראיות, בזכויותיו הדיוניות של המשיב ובניהולו התקין של ההליך.
18. המערער יחויב בהוצאותיו המשפטיות של המשיב בגין בקשה זו בסכום של 6,000 ש"ח.

ניתנה היום, ו' כסלו תשפ"א, 22 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו

22 נובמבר 2020
ע"מ 59997-08-16 ברגיג נ' רשות המיסים בישראל