הגננת סווטלנה תעשה צברה 625,000 ש”ח חובות לבנק הגישה חדלות פירעון בא כוחה תומר אשרוב האשים את הבנק בחוסר אחריות חדל"פ 44599-02-20,58875-02-20

Spread the love

גננת ירושלמית בשם סווטלנה תעשה צברה חובות של כ 645,000 ש”ח ובעלה שהוא אברך לא עובד צבר 825,000 ש”ח חובות. אלו סכומים נטו ללא ריביות הוצל”פ, חוב האישה כמעט חופף לחוב הגבר. רוב החוב נצבר בהלוואות שנלקחו מבנקים על סמך העובדה שסווטלנה מפעילה משפחתון של משרד התעשייה והמסחר ויש לה בית בן 6 חדרים בבעלותה. לפני שנה ושלושה חודשים ביום 19.3.20 הגישו בקשת לפשיטת רגל, מה שנקרא היום חדלות פירעון. הם נתבקשו לשלם 150 ש”ח לחודש, וכעת הם מבקשים צו שיקום כלכלי.

אלא מאי? מסתבר שהם בעלי נכנסים: הזוג מתגורר בבית בן שישה חדרים השייך להם, ולצדו יחידת דיור שהם משכירים. על הבית רובצת משכנתא ושוויו המוערך הוא כ- 2.3 מיליון ש”ח. בנוסף, ליחידת הדיור, לשניים זכויות במגרש בעיר נתניה. סך החובות נמוך מסך המקרקעין.

בא כוחם של פושטי הרגל, תומר אשרוב טען שמי שאשם בחובות זה הבנקים שנתנו הלוואות בסך 800,000 ש”ח, לאנשים שלא היו צריכים לקבל הלוואה מלכתחילה. השופטת שקיבלה את התיק ג’ויה סקפה-שפירא כתבה:

“כל חובותיהם של היחידים הם חובות לבנקים ולמוסדות פיננסיים בשל אשראי או הלוואות שניתנו ליחידים. מדובר בחובות בסכום גבוה מאד, וצודק ב”כ היחידים בטענתו, כי מדובר בהתנהלות מקוממת של הנושים, המציעים, משווקים בנמרצות ומעניקים אשראי והלוואות בסכומים גדולים מאד, מבלי לבדוק את כושר ההחזר של מקבלי האשראי. בסופו של יום, מי שנושא במחיר של התנהלות זו של מוסדות פיננסיים הוא הציבור כולו, ועל כך יש להצטער”.

לא הצלחנו להבין את ההיגיון של פסיקה זו. טענה כזו באמת תופסת בבית המשפט? הבנקים היו נדיבים לסווטלנה, והם גם לקחו כבטוחה לערבון משכנתא על הבית בן 6 החדרים שגם יש לו יחידת דיור מושכרת ומניבה. מה הבנק עשה לא בסדר? לסווטלנה תעשה יש חוזה עם משרד התעשייה והמסחר כך שלכאורה הכל בסדר עם ההלוואה הזו: יש חוזה מניב עם המדינה, יש בית בן 6 חדרים ויחידת דיור, ולכאורה ההלוואה מובטחת.

מפליא שדווקא בתיק זה בחרה השופטת לכתוב שמקומם שהבנקים נותנים כסף באופן רשלני “מבלי לבדוק את כושר ההחזר” ושמי שנושא בעלות הרשלנות של הבנק זה הציבור. זה ממש לא התיק הנכון לכתוב בו את הדברים האלה – כי הבנק יממש את הבית בין כה וכה. נכון שההתנהגות של הבנקים מקוממת מאוד במיוחד כאשר הם פותחים בהליכי גבייה ורצים לעקל לאנשים את הבית, ולמנות כונס נכסים שיגזור את הקופון שלו – אבל לבוא ולבכות על מסכנותם של זוג שיש להם מגורים ויש להם עבודה?

לא הצלחנו להבין איך קורה שזוג כזה ביחד מקבל צו להפקדת 300 ש”ח (150 ש”ח) לקופת פשיטת הרגל כל חודש.

השופטת סקפה-שפירא נקטה בהוגנות, הוציאה לזוג צו שיקום שלא קיפח את החזירים מהבנק, והכל בא על מקומו בשלום.

להלן פסק הדין:

– נגד –
חדל”פ בית משפט השלום ירושלים	44599-02-20,58875-02-20 03/06/2021
בפני השופטת: ג’ויה סקפה שפירא
היחידים: 1. סווטלנה תעשה 2. חנן סעדיה תעשה	המשיבים: 1. ג’ואנה סאלם זוהר (להלן “הנאמנת”) 2. ממונה על חדלות פירעון – מחוז ירושלים (להלן “הממונה”)
פסק דין

ביום 19.3.20 ניתנו צווים לפתיחת הליכים בעניינם של היחידים, שהם בני זוג הנשואים זה לזה, ועו”ד ג’ואנה סאלם זוהר מונתה כנאמנת לניהול הליכי חדלות הפירעון.
במסגרת הצווים הוטל על כל אחד מהיחידים תשלום חודשי בסך 150 ₪ והם עמדו בתשלומים.
הנאמנת אישרה בעניינה של היחידה ארבע תביעות חוב בסך כולל של 645,164 ₪ ובעניינו של היחיד אושרו שבע תביעות חוב בסך כולל של 825,446 ₪. מרבית חובותיה של היחידה, למעט חוב של 45,587 ₪ חופפים לחובות היחיד.אין התרשמות של הנאמנת כי איזה מהחובות נוצר בחוסר תום – לב.
היחידה כבת 43, היחיד כבן 56, ולבני הזוג ארבעה ילדים, שניים מהם קטינים.היחידה מפעילה בביתה משפחתון מטעם משרד התעשייה והמסחר, היא עובדת וממצה את כושר השתכרותה. היחיד הוא תלמיד בכולל, אינו עובד והכנסתו היא ממלגת אברך וקצבה של המדינה, ועומדת על סך של כ- 1,760 ₪ לחודש. היחידים מתגוררים בבית בן שישה חדרים השייך להם, ולצדו יחידת דיור שהם משכירים. על הבית רובצת משכנתא ושוויו המוערך הוא כ- 2.3 מיליון ש”ח. בנוסף, ליחיד זכויות במגרש בעיר נתניה.
הממונה על חדלות פירעון הציע תכנית פירעון הכוללת תשלום 100 אחוזים מהחובות המאושרים. הגם שהעיקרון של פירעון מלוא החובות נכתב בהצעות הממונה, נפלה בהצעות אלה טעות והממונה התייחס לחוב היחיד כאילו מדובר בחוב בגובה 645,164 ₪, הגם שסכום החובות המאושרים שלו גבוה במידה רבה. הטעות הובהרה בפתח הדיון.
הנאמנת מסכימה לתכנית, ואיש מן הנושים לא התייצב לדיון ולא הביע עמדה המתנגדת לה.
ב”כ היחידים קבל על שינוי המלצת הממונה בפתח הדיון, טען כי היחידים מתקשים לגייס סכום גדול יותר מזה שהומלץ עליו בדו”ח כדי לפדות את זכויותיהם בבית המגורים, וכי מימוש הבית תוך הכרח למכור אותו, יפגע בשיקומם הכלכלי של בני הזוג, שכן הבית, שבו מנהלת היחידה משפחתון, משמש לפרנסת המשפחה והושקעו בו כספים כדי להתאימו לדרישות משרד התעשייה והמסחר.לאחר הדיון הודיעו היחידים כי הם מסכימים להמלצת הממונה לפירעון מלוא חובותיהם המאושרים ללא תשלום הוצאות ההליך.דיון והכרעה
כל חובותיהם של היחידים הם חובות לבנקים ולמוסדות פיננסיים בשל אשראי או הלוואות שניתנו ליחידים. מדובר בחובות בסכום גבוה מאד, וצודק ב”כ היחידים בטענתו, כי מדובר בהתנהלות מקוממת של הנושים, המציעים, משווקים בנמרצות ומעניקים אשראי והלוואות בסכומים גדולים מאד, מבלי לבדוק את כושר ההחזר של מקבלי האשראי.בסופו של יום, מי שנושא במחיר של התנהלות זו של מוסדות פיננסיים הוא הציבור כולו, ועל כך יש להצטער.
מתוך הנתונים שהוצגו עולה, כי חדלות הפירעון של היחידים היא תזרימית בלבד, ולמעשה שווי סך נכסיהם עולה על סך חובותיהם המאושרים. בנסיבות אלה, ספק אם היה מקום ליתן מלכתחילה צו לפתיחת הליכים בעניינם, ולו היה מידע זה נגלה לפני טרם המועד שנקבע לדיון בצו לשיקום כלכלי- ספק אם היה מקום להותירם בהליך, בפרט את היחיד, אשר למרות היקף חובותיו העצומים, בוחר שלא לעבוד ולהתפרנס, התנהלות שמהווה חוסר תום – לב. עם זאת, משעה שבירור החובות ומצבת הנכסים כבר נעשה, לא אורה על ביטול ההליכים, אך מובן כי אין מקום ליתן צווים לשיקום כלכלי שבמסגרתם ישלמו היחידים סכום הנמוך מסך חובותיהם המאושרים.
אך ורק מן הטעם שהמלצת הממונה והנאמן אינה כוללת את תשלום הוצאות ההליכים, לא אקבע תשלום העולה על סך החובות המאושרים, הגם שבמקרה דנן ראוי היה לעשות כן.
היחידים ביקשו לפדות את זכויותיהם בנכס, ויינתן להם פרק זמן של שישה חודשים לעשות כן. לאחר מועד זה, וככל שלא יצליחו היחידים להוסיף לקופת הנשייה סכום המכסה את כלל החובות המאושרים (בניכוי תשלומי המשכנתא שיוסיפו להיות משולמים כסדרם), יהיה מקום להורות על מימוש הנכס.העובדה כי תכניות השיקום כוללות את כיסוי מלוא החובות המאושרים מצדיקה קביעת תקופת תשלומים קצרה מן התקופה הקבועה בחוק.
לנוכח האמור לעיל, ניתנים בזה צווים לשיקום כלכלי בהתאםלסעיף 161לחוק בתנאים המפורטים להלן:
- פירעון חוב המשכנתא- היחידים ימשיכו לשלם את תשלומי המשכנתא על בית המגורים כסדרם עד לפירעון מלוא חוב המשכנתא. אין בצווים לשיקום כלכלי כדי לפגוע בזכויות הנושה המובטח לפעול במקרה של אי עמידה בתשלומי המשכנתא.
- תשלומים לקופת הנשייה- על היחידים להוסיף לקופות הנשייה סכום שיכסה את יתרת החובות המאושרים (כ- 557,053 ₪. תחשיב סופי ייערך על ידי הנאמנת לקראת תום תקופת התשלומים). הסכום ישולם עד ליום 5.12.21.כל סכום שישולם על ידי היחידים יחולק באופן שווה בין שתי קופות הנשייה.
- נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – אם יעמדו היחידים בתשלומים שנקבעו, לא ימומש בית המגורים. אם לא יעמדו היחידים בתשלומים שנקבעו עד למועדים שנקבעו, תמומש דירת המגורים, לאחר שתוגש על ידי הנאמנת בקשה למתן הוראות ביחס לאופן ביצוע המימוש.בהתאם להצעת הממונה, מעבר לאמור, ליחידים אין נכסים נוספים למימוש. בעניין זה חלסעיף 164לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחידים במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם, והכל רק אם לא יעמדו היחידים בתשלומים שנקבעו בסעיפים א’ וב’ לעיל.
תחולת ההגבלות – החובות וההגבלות אשר הוטלו על היחידים במסגרת הצווים לפתיחה בהליכים יוסיפו לחול עד לסיום מילוי הוראות הצווים לשיקום כלכלי ואולם בתקופת התשלומים על היחידים להגיש דו”חות על הכנסות והוצאות אחת לשישה חודשים בלבד. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה על חדלות פירעון לביטול הגבלות לפיסעיף 143לחוק או להתלייתן לפיסעיף 169לחוק.
בכפוף למילוי ההוראות דלעיל, יהיו היחידים פטורים מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאםלסעיף 174לחוק.ההפטר לא יחול על חובות המנוייםבסעיף 175לחוק.ההפטר יינתן ליחידים לאחר קיום הוראות סעיף 12(ב) דלעיל, ויהיה מותנה בהמשך קיום הוראות סעיף 12(א) לעיל.
הפרת תנאי תכנית הפירעון– במידה ומי מהיחידים יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהיה חשופים לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן:
- הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמנת, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים:
  1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
  2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
  3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
  4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;
  5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
    - מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
    - נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחידים, שנעשתה בחוסר תום לב;
    - מקורו בחובת תשלום פיצויים לפיסעיף 77לחוק העונשין;
  6. היחיד ביצע פעולה כאמורבסעיפים 219עד221לחוק במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;
  7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
- הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף169לחוק.
- ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צווים אלה ו/או הפטרים שניתנו ליחידים, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף176לחוק; או לבטל את הצווים לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועיםבסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
- הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחידים, עלולה להוביל לביטול צווים אלה וההפטרים שניתנו או לביטול ההליכים. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאםלסעיף 346לחוק.
- הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות שלהם זכאי מי מהיחידים מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
הנאמנת תפעל ליישום הצווים לשיקום כלכלי ותפקח על עמידתם של היחידים בתנאיו.
הממונה יפנה לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחידים. לחילופין, הממונה יגיש דו”ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר בתום תקופת התשלומים.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על פי החוק.
המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים.ניתן היום, כ”ג סיוון תשפ”א, 03 יוני 2021, בהעדר הצדדים.