סיון סוניה חזן (31) ניסתה להרוג את ילדיה (כיום בני 8 ו-6) באמצעות שריפה בשל אהבה נכזבת וחזרה בה ברגע האחרון – השופט יובל ליבדרדו גזר 15 חודשי מאסר ת"פ 65130-02-18
סיון סוניה חזן (31) זכתה להיות אמא לשני קטינים ילידי שנת 2012 ו-2014. חזן, בוגרת תואר ראשון בקרימינולוגיה ויחסים בין לאומים, אמא חד הורית מאשדוד, עבדה כמזכירה בהנה"ח של חברת בנייה ופירנסה את שני ילדיה ממשכורתה. לפני שנתיים ב- 16.2.18 נקלעה למשבר נפשי עקב אהבה נכזבת, והחליטה להתאבד ולהרעיל למוות את שני ילדיה עם רעל עכברים. באותה עת, הילדים היו בני 6 ו-4 שנים. באותו יום חזן רכשה 3 כדורי רעל עכברים מחנות "טמבור" באשדוד, עבורה ועבור ילדיה, כתבה 3 מכתבים כשהיא מציינת שתמית את ילדיה ותתאבד ביום הולדתה, שבת. יום קודם לכן (שישי) חזן שלחה הודעות וואצאפ לאחיותיה וחברותיה וחזרה על כוונותיה להתאבד ולהמית את ילדיה. ביום שבת, חזן זרקה את כדורי רעל העכברים לפח האשפה, אולם השאירה את המכתבים על שולחן בסלון.
יודגש, כי אין אזכור בגזר הדין כי מי מבני משפחתה של חזן או חברותיה פנו למשטרה או לרווחה לקבלת עזרה למנוע מחזן לבצע את זממה, בהתאם לחוק חובת הדיווח לרווחה או למשטרה על פגיעה בילדים חסרי ישע.
בצהרי יום שבת, חזן וילדיה הלכו לישון בחדר השינה של חזן, כשילדיה נרדמו, הוציאה את מכתבי ההתאבדות שהכינה מספר התהלים שלה, יצאה מחדרה והניחה אותם במקום גלוי על שולחן בסלון. דלת הבית הראשית הייתה נעולה. חזן חזרה לחדרה ושילחה אש במזרן עליו ישנו ילדיה. האש אחזה בחלק מהמזרן והמיטה. בסמוך לכך, התחרטה חזן על מעשיה להמית את ילדיה, ועל מנת לחלץ את ילדיה מהאש היא לקחה אותם ונעמדה בחלון חדר השינה וצעקה לעזרה.
חזן הסתייעה בשכניה שהעבירו את הילדים באופן מיידי באמצעות זריקתם מיד אל יד דרך החלון. חזן עצמה חולצה על ידי כוחות הכיבוי, שפרצו את דלת הדירה ונכנסו דרך הדלת אל חדר השינה, אשר לא היה נעול.
בעקבות פנייה של שוטר אל כבאי לעניין שכפתורי כיריים וברז הגז בדירה פתוחים ויש ריח של גז, אחד הכבאים שהיה בדירה סגר את ברז הגז ואת כפתורי הגז של הכיריים.
כתוצאה ממעשיה של חזן, נשרף המזרן ונגרמו סימני פיח על דלת וקירות חדר השינה. הילדים וגם חזן פונו לטיפול רפואי. לילד הקטן י' נגרמו שפשופים קלים בחזה ובבטן, פניו היו מפויחות ושערות נחיריו נשרפו. לפעוט ד' נגרמו שפשופים קלים על הגוף בשכמה הימנית, בברך שמאל ובשוק שמאל, פניו ומעט מנחיריו היו מפוייחים.
השופט יובל ליבדרו מציין, כי חזן התחרטה וחילצה את ילדיה מן האש, וכך בכל מקרה היה עומד לה למעשה פטור עקב חרטה בהתאם לסעיף 28 לחוק העונשין, אלא שחזן כן ביצעה את מעשה השריפה.
הפסיכיאטר המחוזי קבע שחזן הייתה אחראית למעשיה בעת ביצוע העבירה וכשירה לעמוד לדין, והוא לא התרשם מתסמינים פסיכוטיים. שירות המבחן ציין כי חזן לא קיבלה טיפול תרופתי, ובמסגרת מעצר הבית היא שולבה בקבוצה טיפולית ייעודית לאימהות אלימות כלפי ילדיהן במשך שבעה חודשים, והגיעה לשיחות עם פסיכולוגית מטעם קופ"ח. שרות המבחן ציין, כי לאחר 7 חודשים, נשרה מהקבוצה "הטיפולית" האינסופית והוסיפו כי הפסיכיאטר ציין שאין עדות למחלת נפש או הפרעה נפשית ואין צורך בטיפול תרופתי, וחזן אינה מסוכנת לציבור או לעצמה.
ילדיה של חזן נמסרו לאומנה אצל הוריה, אותם היא מבקרת באופן חופשי, ואביהם מבקר את ילדיו תחת פיקוח במכון סאמט.
השופט יובל ליבדרדו גזר על חזן 15 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצר.
