אמיר ברמלי בעל השליטה של חב' רוביקון ביצע הונאת משקיעים בסך 340 מיליון ש"ח הכרעת דין ת"פ 52446-06-16
השופט חאלד כבוב הרשיע את ברמלי גם בעבירות גניבה בידי מורשה, גיוס כספים ללא תשקיף ועבירות הלבנת הון. הוא תואר כ"אדם חריף ושנון, בעל אישיות עוצמתית שהילך קסמים על סביבתו, יכולת שכנוע מרשימה".
פסק הדין של השופט חאלד כבוב פורס בהרחבה את האופן שבו הוליך ברמלי את משקיעיו שולל. לאלה הוסבר כי מדובר בהשקעה בטוחה, במתווה של השלמת הון לטווח של 72 שעות בלבד. בפועל לא נמצא ולו משקיע אחד שכספו שימש לצורך זה, אך ההבטחה כי כספם חוזר לקרן תוך 72 שעות נסכה בהם ביטחון והובילה להחלטה של מאות מהם להשקיע בקרן.
בין קורבנותיו ניתן למצוא פנסיונרים, חלקם ללא הבנה בשוק ההון, שהשקיעו את כל חסכונותיהם באותה השקעה "חסרת סיכון". חלק אחר של המשקיעים הם בעלי תפקידים כלכליים, מתוחכמים ובעלי ידע, בהם אנשי נדל"ן, מהנדסים, רופאים ואנשי מחשבים. כך, מהנדס אזרחי פנסיונר של מקורות השקיע 1.2 מיליון שקל; עובד תוכנה בסיסקו ריכז את כספי משפחתו, והשקיע 1.1 מיליון שקל; רופא השקיע 1.2 מיליון שקל; ומהנדס טיסה השקיע את הכסף ממכירת ביתו בסכום של 720 אלף שקל.
אחד הסיפורים המעניינים הוא של רואת חשבון, שעבדה ברשות לניירות ערך בעבר, ולמרות הבנתה בשוק ההון, הולכה שולל על-ידי ברמלי. היא השקיעה לאחר שהוסבר לה שקרן קלע של ברמלי מבצעת השלמות הון בלבד בסיכון נמוך.
אפילו לאחר שהחלה החקירה בעניינה של קרן קלע, היא ובן זוגה השקיעו סכום נוסף של 200 אלף שקל, כתוצאה ממכתב שאותו קיבלה מהקרן, שממנו למדה שהחקירה הייתה בעניינה של רוביקון – זרוע אחרת שבאמצעותה פעל ברמלי.
מכיוון שכספיה הושקעו בקרן קלע, חשבה שהחקירה לא נוגעת אליה: "באתי עם רשימה של שאלות, קיבלתי תשובות, התעניינתי במקור הכספים, בתהליך, בכל מה שפורסם והבנתי שהכספים המיועדים להשקעה בקרן קלע הולכים אך ורק למסלול, מה שנקרא השלמות הון, והוסבר לי בדיוק איך הדבר הזה נעשה. נחה דעתי שיש ביטחון ערבות של קבוצת רוביקון שהיא קבוצה גדולה, וקראתי קצת על ההשקעות שלה", סיפרה.
משקיע אחר סיפר איך התפתה להשקיע, "הוצגה השלמת הון, מין סיפור לא ברור, מאוד יפה, על כסף שחוזר בפועל. ואתה שואל מה זה, הוא מציג לך את הסיפור, סוג של השקעה בסיכון מאוד נמוך, חסרת סיכון, אז אתה אומר וואלה מעניין".
איש עסקים בתחום הנדל"ן שהשקיע בקרן קלע 600 אלף שקל הסביר על דרכי השכנוע של ברמלי ואנשיו. "כשהגעתי למשרדי הקרן לקבל הסברים נרגעתי מאוד. ישבה שם בחורה מאוד נחמדה שהסבירה לי על נושא של 72 שעות, איך זה עובד. זה נראה לי סיפור מאוד טוב. היא הייתה בעיניי מאוד אמינה, ושאלתי עוד שאלות. הריבית הייתה טובה והסיטואציה הייתה נעימה. באותו רגע הרגשתי ממש טוב. הוצאתי פנקס צ'קים ורשמתי צ'ק".
קורבן אחר של הפרשה הוא פנסיונר שאיבד 2 מיליון שקל עקב החלטתו להשקיע בקרן. גם הוא הולך שולל, בעקבות אובדן הכספים מצבו הרפואי והנפשי התדרדר, הוא אושפז בבתי חולים פסיכיאטריים ומתקשה להתקיים. הוא הביע תקווה שברמלי ייענש בחומרה.
ברמלי ואנשיו גרמו למשקיעים לבטוח בהם, ההצעה שלהם הייתה מפתה מאוד וברמלי הצליח לנסוך במשקיעים תחושת ביטחון. כך, תעשיין בתחום הטקסטיל ופנסיונר, שאיבד 400 אלף שקל, חצי מכספי הפנסיה שלו, סיפר איך ברמלי גרם לו לתת בו אמון: "כשעשיתי את כל הבירורים שלי הגעתי לאמיר ברמלי לפחות ארבע פעמים למשרד כדי להבין ממנו פנים אל פנים מי הוא, מה הוא, להכיר אותו ושיספר לי.
"אכן במשך ארבע הפעמים האלה הוא סיפר לי מה קרן קלע עושה וכל המידע קיבלתי אישית ממנו, ברגע שהתחלתי, שוכנעתי שיש פה משהו אמיתי והתחלתי את ההתקשרות שלי עם החברה".
משקיעה אחרת היא אלמנה שהשקיעה בקרן קלע כספי ירושה, "אני לא יודעת להסביר את זה אבל זה נותן מין תחושת ביטחון שהכסף נמצא בסביבה, זה לא מתפזר לחו"ל או להרבה שנים בהשקעות מסוימות. אני לא מבינה כל כך בדברים האלה, אבל זה נתן תחושת ביטחון" הסבירה.
גם התייעצויות ובירורים אם ההצעה המפתה אפשרית לא הועילו למשקיעים, כך סיפר היסטוריון בהווה ומהנדס אלקטרוניקה בעברו, שהשקיע 600 אלף שקל בקרן. "הלכתי להתייעץ עם רואה החשבון שלי, עם מנהל סניף הבנק שלי, אם דברים כאלו קיימים, אמרו לי שכן, בהחלט מאוד מקובל, זה היה נראה לי win win situation".
הכרעת דין מדינת ישראל נ' אמיר ברמלי וישראל עופר - 193 עמודים של השופט חאלד כבוב
