פרופ' הווארד גרדנר מאוניברסיטת הווארד המבקר הגדול ביותר של מבחני האיי קיו ישנן "אינטליגנציות מרובות"
המבקר הגדול ביותר של מבחני האיי קיו על כל סוגיהם הוא הפסיכולוג פרופ' הווארד גרדנר מאוניברסיטת הרווארד. הביקורת שלו לא מתייחסת למבחן איי קיו ספציפי אלא מערערת על המהות: בבסיס כל מבחני האינטליגנציה שפותחו בעולם אי פעם עומדת הנחת היסוד כי אינטליגנציה היא ישות אחידה ותורשתית. כלומר, יש סוג אחד של אינטליגנציה, ובני האדם נולדים עם כמות ידועה של אינטליגנציה שלא ניתן לשנותה.
הכתבה: כמה איי קיו יש לכם?
https://www.ynet.co.il/articles/premium/0,7340,L-5741086,00.html
אינטליגנציה היא שם כולל לסך הכישורים שבאמצעותם ניתן לפתור בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. לכל אדם יש אינטליגנציה מסוימת, וגם לחלק מבעלי החיים ובעידן שבו אנחנו חיים אפילו למכונות, מה שמכונה בינה מלאכותית. מקור המילה אינטליגנציה במילה הלטינית Intelligere, שפירושה לבחור ולהחליט. בהתאם לכך האינטליגנציה מוגדרת כיכולת להבין דבר אחד מתוך אחר ולהבחין ביניהם. הדרך המקובלת כיום למדוד את מידת האינטליגנציה שיש לאדם היא באמצעות מבחן איי קיו (IQ, ראשי תיבות של Intelligence Quotient; בעברית מנת משכל).
כ-80 שנה לאחר פיתוח מבחן האיי קיו הראשון ערערו גרדנר ועמיתיו, דייוויד פרקינס ורוברט סטרנברג, על עמדה זו והציעו תיאוריה בשם "אינטליגנציות מרובות". לטענתם, לא ניתן להסביר את ההתנהגות האנושית לאור אינטליגנציה אחת בלבד. במקום זאת, יש להרחיב את מושג האינטליגנציה ולחלקו לכמה סוגים של יכולות למידה.
לטענת גרדנר, האינטליגנציה האנושית מכילה סדרות רבות של יכולות שכליות, שלהם שלושה תפקידים מרכזיים: איתור קיומן של בעיות, הצגת שאלות בקשר לבעיות אלה ופתירתן. בני האדם הם בעלי אינטליגנציות רבות, אוטונומיות במידה רבה ובלתי ניתנות למדידה כמותית פשוטה. לפיכך, כל מבחני האיי קיו הקיימים לא באמת משקפים את רמת האינטליגנציה של האדם.
גרדנר מצא שמונה סוגים שונים של אינטליגנציה:
אינטליגנציה מילולית (לשונית) – הבנת מילים ומשפטים, שימוש אפקטיבי במילים בעל-פה ובכתב, רגישות לדקויות של משמעות, לצלילים של מילים ולרבדים של שפה. כושר שכנוע, יכולת כתיבה
אינטליגנציה לוגית מתמטית – הבנת מערכות פורמליות ומופשטות, זיהוי תבניות כמותיות, חישוב, הסקה ואיתור מבנים לוגיים, פתירת בעיות במהירות
אינטליגנציה מרחבית – ביצוע עיבודים, שינויים והתאמות בתפיסה החזותית, יכולת לשחזר, לדמיין ולתפעל חלקים מהעולם החזותי גם בלי לראותם בפועל, מיקום אובייקטים במרחב, ניווט והתמצאות, רגישות לצבע, לקו, למתאר, לצורה ולחלל
אינטליגנציה מוזיקלית – זיהוי רכיבי יסוד במוזיקה, הבנת מסרים ויכולת לחבר מסרים באמצעות הרכיבים האלה, רגישות לטונים ולמקצבים שונים
אינטליגנציה גופנית תנועתית – שליטה בתנועות הגוף והבעת מסרים שונים באמצעותו, טיפול בעצמים במיומנות וביעילות
אינטליגנציה תוך אישית – מודעות עצמית גבוהה, מודעות להלכי רוח פנימיים, כוונות, מניעים, מזגים ומשאלות, משמעת עצמית, הבנה עצמית והערכה עצמית
אינטליגנציה בין אישית רגשית – יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם, מניעיהם וכוונותיהם. מכונה גם "אינטליגנציה חברתית"
אינטליגנציה נטורליסטית – יכולת התמודדות עם איתני הטבע ותופעות הטבע, יכולת לקרוא את הסביבה הטבעית ולהתנהל על פיה
התיאוריה של גרדנר לא התקבלה בעולם הפסיכולוגיה. טענו נגדה כי כל אחת מהאינטליגנציות המובחנות על ידי גרדנר היא גורם כלשהו באינטליגנציה, וכי למרות קיומם של גורמים ספציפיים לתחומים שונים, עדיין קיים גורם אינטליגנציה כללי.
על אף שנדחתה, יש לה השפעה רבה בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך והיא זכתה לתהודה גדולה במערכות החינוך השונות, בעיקר בארה"ב ובישראל, שקיבלו על עצמן להתייחס למגוון אינטליגנציות בתהליכי ההוראה ובאופני ההערכה של התלמידים.
בני אדם אוהבים מדדים ברורים וקבועים, והם בעיקר אוהבים להשוות, אבל חוץ מחיבה למספרים וצורך לטפוח לעצמנו על השכם, היכן יכול מבחן האיי קיו להועיל? מה באמת אפשר לעשות עם תוצאה במבחן איי קיו?
ובכן, כמעט כלום. התוצאה לא תשדרג לכם את השכר בעבודה, ולא תגרום לכם להתקבל לעבודה נחשקת. אם אתם מכירים מישהו שאמר בריאיון עבודה: "קח אותי! יש לי איי קיו 130!", אתם כנראה יוצאי דופן. אין לתוצאה שום משמעות כשמנסים להתקבל לאוניברסיטה, ולא משנה באיזו מדינה (בישראל, לדוגמה, יש תנאי קבלה שמבוססים על פסיכומטרי ועל תעודת בגרות), או להוציא ויזה לארה"ב (עבודה קבועה והיעדר עבר פלילי יסייעו פה יותר). היא גם לא תשיג לכם הצלחה עם בני/בנות המין השני, כי אף אחד לא מגיע לדייט, שולף טופס מהכיס ואומר: "את רואה? אני 125! אפשר לנשק אותך?"
איי קיו גבוה גם לא יאפשר לילדים שלכם להתקבל ללימודים בתוכניות השונות למחוננים ולמצטיינים של משרד החינוך, כי במדינת ישראל כדי להיחשב מחונן על הילד לעבור מבחן מחוננים ייעודי למטרה זו שיצר משרד החינוך. אם פניתם לאבחון פרטי והמאבחן אמר לכם שהילד גאון, אבל הגאון הפרטי שלכם לא צלח את הבחינה של משרד החינוך, הוא ילמד בכיתה רגילה.
מתי בכל זאת יש לו איזושהי משמעות? במקרים שבהם ילד מציג קשיים לימודיים, חברתיים או רגשיים, הן בבית והן במסגרת החינוכית, מומלץ לקחת אותו לאבחון פסיכו-דידקטי מקיף הכולל, בין היתר, מבחן איי קיו.
תוצאת הבחינה, כאמור, היא הממוצע בין חמישה מדדים שונים. אם אתם רוצים רק את השורה התחתונה – לדעת כמה איי קיו יש לכם – לא ממש משנה איזה ציון השגתם בכל מדד, אבל אם הילד שלכם מביע מצוקה כלשהי ואתם רוצים לסייע לו, הבנה עמוקה יותר של תוצאות הבחינה בעזרתו של פסיכולוג מוסמך יכולה לספק מידע רב על סגנון הלמידה, היכולות ונקודות החוזק והחולשה של הילד.
כעיקרון, אם הציונים זהים פחות או יותר בין התפקודים, אזי מנת המשכל הכוללת שהתקבלה כנראה מתארת באופן די מדויק את מצבו של הילד. לעומת זאת, תנודות חדות בין הציונים במדדים השונים עשויות להעיד על ליקויים משמעותיים בתפקודים מסוימים. הסיבות השכיחות לכך הן הפרעת קשב וריכוז (ADHD), לקויות למידה או עיכוב התפתחותי. לדוגמה, ילד שבמבחן איי קיו נמצא בעל מיומנויות מילוליות מפותחות מאוד, ובמקביל בעל זיכרון עבודה לקוי, סביר להניח שיתקשה לעמוד בקצב הדרוש לסיכום דברי המורה בכיתה או שלא יצליח לקלוט את המשמעות המלאה של הדברים. עלות של אבחון שכזה נעה בין 2,000 ל-4,000 שקלים.
בארה"ב לאיי קיו יכולה להיות גם השפעה משפטית, כמו במקרה של פרדי הול. ב-1978 הול וחבר נוסף חטפו את קרול הרסט בת ה-21 שהייתה אז בחודש השביעי להריונה, לקחו אותה לאזור מיוער, התעללו בה פיזית ומינית במשך שעות ולבסוף ירו בראשה. הול נעצר, הועמד לדין ובית המשפט גזר עליו עונש מוות. בניסיון להימנע מגזר הדין הציגה ההגנה ראיות מבית הספר שבו למד בילדותו, שלפיהן כבר כתלמיד לקה בפיגור שכלי. בית המשפט שלח את הול למבחן איי קיו והתוצאה הייתה 71, נקודה אחת מעל הרף שמגדיר מוגבלות שכלית. בית המשפט לא השתכנע וקבע שהתוצאה גבוהה דיה בשביל להוציאו להורג, אולם ב-2014 ביטל בית המשפט העליון את ההחלטה וטען שהרף "קשוח מדי". ב-2002 אסרו בארה"ב כולה להוציא להורג אנשים עם מוגבלות נפשית או שכלית. באותה פסיקה נקבע כי פיגור שכלי יוגדר על פי שלושה קריטריונים כלליים: תפקוד אינטלקטואלי נמוך מהממוצע (ציון פחות מ-70 במבחן איי קיו), היעדר כישורים חברתיים בסיסיים וקיומם של שני הקריטריונים הללו עוד לפני שהנידון היה בן 18.
גם בישראל ניתן משקל ממשי למבחן איי קיו בכל הנוגע לפלילים. כאשר אדם מובא לדין על מעשה פלילי ומתעורר ספק לגבי קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית אצלו, השופט רשאי להפנותו לוועדה לאבחון מוגבלות שכלית-התפתחותית. הוועדה עורכת בדיקה רפואית, בדיקה פסיכולוגית (הכוללת מבחן איי קיו) ובדיקה סוציאלית-התנהגותית, וכל אחד מאנשי המקצוע מציין את התרשמותו ואת חוות דעתו.
לפי סעיף 34ח בחוק העונשין, שכותרתו "אי שפיות הדעת", נקבע כי "לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או להימנע מעשיית המעשה".
ובכל זאת, בשורה התחתונה, מרבית האנשים זקוקים למבחן איי קיו כמו שבריטי זקוק למשקפי שמש בינואר – אפשר אבל מיותר.
