ארז יקואל שופט הבית של משטרת ישראל: עבר מחוז שיפוט מאילת לראשל"צ והמשטרה ביקשה להעביר את התיקים בהם היא תובעת באילת לראשל"צ בש"פ 8332/09
"מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן–עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה".
קהלת, פרק א'.
ארז יקואל, שופט הבית של משטרת ישראל, ידוע כפוגע בזכויות אסירים ועצורים, הפסיקות שלו לא אנושיות, ובאורח קבע כל פעם שנדרש ממנו לעבור לעבוד בבית משפט אחד למשנהו, התיקים בהם הוא דן, עוברים ביחד איתו למחוז החדש אליו עבר.
העברת תיקי נאשמים ממחוז למחוז יחד עם השופט, נועדה להבטיח את הרשעת הקורבנות בעלי הדין.
הנה דוגמא בעניינו של ד"ר עו"ד גיא פיטוסי משנת 2009, בש"פ 832/09 אז נרתמה דורית ביניש להעברת התיק שנוהל ע"י השופט המרשיע יקואל, הסוגר קומבינות עם משטרת ישראל.
את אותו תרגיל מסריח, ביצע השופט ארז יקואל, בתיק של הגננת מיכל קליימן, בעת שניהל את התיק נגדה בביהמ"ש מחוזי מרכז, וכשעבר למחוז ת"א, העביר את התיק עימו, כדי להרשיע אותה בחומרה יתרה, תוך ביצוע מסע ציד אימתני נגדה, הכולל הכפשות איומות ושקריות נגדה, והמפר פרטיותה בכך שחשף פרטים אישיים של מערכת היחסים הסבוכה בתוך התא המשפחתי שלה, ללא התחשבות בעובדה, כי לגב' קליימן 2 ילדים המשרתים קבע בצבא הגנה לישראל. העונש שנגזר על קליימן, חרג מכל פרופורציות בחומרתו, כשיקואל משמש שופר לפרקליטות.
בית המשפט העליון אינו מעביר תיקים ממחוז שיפוט אחד למשנהו, בטענה של הטרחת עדים להעיד באזור שיפוט שאינו מקום מגוריהם או עבודתם, אלא אם כן בעל הדין מודה בתיק, ואז אין בעיה להעביר התיק, אולם לא במקרה של ארז יקואל. הוא לוקח איתו את התיקים בהם הוא דן, מטיל צו איסור פרסום על הראיות בתיק, ואחר כך משחרר לציבור פסק דין בומבסטי וקטלני נגד הקורבנות אותם דן.
