פולו-אפ לביטול אגרות עבור בקשות בבתי משפט למשפחה בימי הקורונה: משרד המשפטים השיב: "לא מוצא שוני בין האגרות בסכסוכי המשפחה ליתר אגרות ההליכים" – בביהמ"ש לענייני משפחה אגרה היא 250 ש"ח לבקשה ובביהמ"ש אזרחי אגרה היא 35 ש"ח לבעל דין
התנועה למען איכות השפיטה הגישה בקשה לביטול אגרות בקשות בבתי המשפט לענייני משפחה בימי הקורונה ובכלל. ראו: התנועה למען איכות השפיטה פנתה לשר המשפטים בבקשה לבטל אגרות בקשות בביהמ”ש לענייני משפחה בימי הקורונה
תשובת משרד המשפטים הגיעה במהרה, אולם לא נשאה כל בשורה לבעלי הדין. נהפוך הוא. סגנון המכתב של עו"ד רחל ספירו, מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים בירושלים, טיפוסי לעובדי ציבור אשר רק הם יכולים להבין את כוונת המשורר. עו"ד ספירו, לא מתנסחת בשפה ברורה, וניכר שהנוסח ערטילאי ומתחמק, והיא נמנעת מהספקת פרטים מהותיים כגון שמות האחראים, תאריכים, אנשי קשר, צפי וכו'.
ממכתבה של עו"ד טפירו, נראה כי עובדי הציבור חיים במגדלי האולימפוס, ומנותקים לחלוטין ממה שקורה בקרב הציבור העובד קשה למחייתו. אין זה פלא שעובדי ציבור עם משכורות מנופחות, מוצמדות לכל מדד אפשרי, הטבות מגוונות, פנסיות שערורייתיות, חסינות מפיטורין והסתדרות שדואגת לכל אחד ואחת מהם, שאינם יכולים להבין את הקושי של אזרח שפוטר או הוצא לחל"ת, או סתם מי שכורע תחת נטל המזונות האפלייתיים והשערורייתיים להשיג 250 ₪ לשלם אגרה כדי לקבל סעדים דחופים לימי הקורונה.
במכתבה של עו"ד ספירו, היא מנסה להציג את משרד המשפטים כמי שמבין ללב האזרחים, ובא לקראת המסכנים שאין להם, והיא כותבת שמשרד המשפטים "הסכים לדחות את גביית האגרות עד אחרי ימי הקורונה". דווקא מכך משתמעת אטימות לב של המשרד, שכן מי שאין לו היום, מאיפה יהיה לו מחר?
ראו נוסח סעיף 4 למכתב ספירו: "משכך נראה כי קיים מענה לקושי הייחודי". דחיית תשלום האגרות איננה מענה. זו היתממות וגלגול עיניים לנוכח מצוקת הציבור. עצם הניסיון להציג את דחיית תשלום האגרות כ"מענה" הוא מקומם. ככל שיעבור הזמן כך יחריף המצב שכן היום אנשים עדיין חיים משארית חסכונותיהם, אם בכלל או מקווי האשראי שלהם, אשר בקרוב ימוצו, והאנשים יישארו בלי כסף. כך שלחכות לאנשים הללו מעבר לפינה עם חובות נצברים איננו מענה ואיננו פתרון.
עוד באותו סעיף כותבת ספירו כי "לא מצאנו שוני בין האגרות הקבועות ביחס לסכסוכי משפחה לבין תשלומים רבים נוספים בהן נאלצות משפחות לשאת בתקופה הנוכחית, ובכלל זה תשלומי אגרות ליתר ההליכים בפני בתי המשפט השונים". כיצד לא המשרד לא "מצאתם שוני"??? הרי בבית משפט למשפחה האגרה היא 250 ש"ח לבקשה ובבית משפט אזרחי האגרה היא 35 ₪ לבעל דין. זהו שוני משמעותי. כמעט פי 9. מדוע בכלל צריכה המדינה לגבות אגרה מהורים בהליכי גירושין?
בסעיף 5 כותבת עו"ס ספירו, כי "לא נמנעת מההורים האפשרות להגיש בקשה לפטור". על כך כתבה לורי שם טוב במפורש, כי הליכי הבקשה לפטור הפכו בעצמם הליכים מסורבלים ומתישים, ולגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה. נראה כי כמות העבודה שמייצרת רשמת ממוצעת בבית משפט למשפחה, כאשר היא מבקשת תגובות על גבי תגובות, ומשך הטיפול הממוצע הוא חודשיים-שלושה ואף יותר, הרי גם זהו לעג לרש.
שם טוב הסבירה במכתבה כי כמות המשאבים שמשקיעה המדינה על משכורות לרשמות בתי משפט שמייצרות ניירת על גבי ניירת ודורשות על הבקשות הללו במשך חודשים, איננה מצדיקה את האיסוף של 250 ₪ מהורים, כאשר במקום שהכסף יגיע לקופת המדינה הוא מגיע לרשמות שסוברות שתפקידן הוא לחסום את ההורים ולרדת לחייהם.
אותו דבר קורה לאחרונה גם בבתי המשפט האזרחיים. השרה לשעבר איילת שקד, הקשיבה למשרד המשפטים והסכימה להטיל 35 ₪ אגרה בגין הגשת בקשה בתקווה שהכסף יגיע לקופת המדינה ויעשיר את המדינה. במקום זאת הוחלט להסמיך מזכירות בבתי משפט לעבור על כל בקשה ובקשה ולסנן אותה באופן ידני, וזה גורם לבעיה כפולה. גם הגשת הבקשות לשופט מתעכבת עד שהמזכירות מסיימות את הבדיקות שלהן, וגם אותם 35 ₪ לא מגיעים לקופת המדינה. הם מממנים למעשה את המזכירות שמבזבזות זמן לבדוק אם אותם 35 ₪ שולמו.
התנועה למען איכות השפיטה בישראל, ציפתה שבתגובה לפנייתה, משרד המשפטים היה ממנה חשב או רואה חשבון בעל יכולות סטטיסטיות לחשב את התועלת הכלכלית של גביית האגרות הללו, כאשר מנגד המנגנון שהוקם לטפל באגרות הללו הוא בבחינת "הגולם שקם על יוצרו".
כמו כן, כמעט כל רשמת לענייני אגרות, אשר מקבלת את טופס הפטור מאגרה, איננה מסתפקת בנתונים שהטופס מבקש למלא, והן תמיד טוענות שלא נפרסה התמונה המלאה, לא צורפו מסמכים (שאף אחד לא חשב עליהם ושבכלל לא קיימים), ויוצא כי מי שמשתמש בטופס של משרד המשפטים לפטור מאגרה, מוצג ע"י רשות האגרה כמי שלא פורס תמונה מלאה. הגיע העת לעדכן את הטופס, כך שיהיה ברור שמי שמשתמש בטופס איננו צריך לפרט ולהוסיף מידע שהטופס איננו מבקש ממנו לפרט או לצרף.
בסעיף 5 עו"ד ספירו כותבת כי האגרות בבתי משפט למשפחה הן נמוכות מהאגרות הכלליות, וזה פשוט לא נכון. נראה כי ענתה כלאחר יד ולא טרחה לבדוק את ההבדלים בין האגרות בבית משפט למשפחה לבין בתי משפט רגילים. בעוד שבבית משפט אזרחי לתביעות קטנות, האגרה עד 34,000 ₪ היא 1% ומינימום של 50 ₪, בבית משפט למשפחה האגרה על אותו סכום היא 2.5% ולא פחות מ 761 ₪. נוצר עיוות שיש לתקן אותו כך שבבית משפט למשפחה עד לסכום של תביעות קטנות יוחל אותו הסדר כמו תביעות קטנות לפי תקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976.
בסיפא של סעיף 5 למכתב משרד המשפטים, כתבה עו"ד ספירו, כי האגרות נועדו למנוע הליכי סרק, המכבידים על עומס הערכאות. אלא שאם יבדקו במשרד המשפטים לעומק את הטיפול של הרשמות לענייני אגרות בבקשות לפטור מאגרה, יתגלו שני ממצאים מטרידים: האחד הוא שהרשמות עצמן מייצרות עומס בלתי נסבל, ובעצם מקיימות הליך שלם שהוא הליך סרק, ומי שמרוויח ממנו הן הרשמות עצמן כדי להצדיק את משכורתן. הממצא השני הוא שהרשמות מחליטות על סיכויי התביעה על פי אינטואיציה, תחושות ואג'נדה אישית, ולא על פי שום קריטריון קבוע, כך שהן למעשה חוסמות אנשים ממימוש זכות הגישה לערכאות ללא שום קריטריון ברור, ואין לכך שום קשר ל"עומס".
כאמור, הקשר בין העומס שרשמות האגרות, והתועלת שהן מביאות לעולם בעצם קיומן, מעולם לא נבדק באופן אקטוארי מקצועי. כמו כן, נראה כי יש לתקן את תקנות האגרות כך שייקצב לרשמות לא יותר מ- 5 ימים לתת החלטה סופית שניתן לערער עליה. עד לתיקון שכזה מן הראוי להוציא הנחיה מחייבת לרשמות שלא להאריך הטיפול בפטורים למשך יותר מ 5 ימים.
בסעיף 6 עו"ד ספירו כותבת כי "בקרוב תופץ טיוטה בנושא רפורמת אגרות, |לאחר עבודת מטה מקיפה בהובלת משרד המשפטים". דווקא בגלל שמדובר בעבודת מטה של משרד המשפטים מתעורר החשש של ניתוק מוחשי מהמציאות ואי יכולת של משרד המשפטים לראות את מצוקת הציבור, ולכן התנועה למען איכות השפיטה מבקשת, כי משרד המשפטים יסדר לתנועה ולעוד כ- 5 נציגים הזדמנות להופיע בפני הוועדה ולהציג בפניה מיצגים הנוגעים לנושא – בפרט בקשר למצוקה האדירה בבית המשפט למשפחה.
הגיע הזמן כי משרד המשפטים ירפה מהאובססיה לגבות כספים מציבור שאין להם, ויבטלו את האגרות בבית המשפט למשפחה לפחות בתקופה קשה זו. יש אנשים שזקוקים לפתרונות דחופים בנושא המשמורת, וישנם אנשים שאין להם מהיכן לשלם מזונות ובקרוב צפויה תעסוקה רבה לרשמות ההוצאה לפועל, כאשר גל של בקשות מעצר יוגשו נגד הגברים מפוטרים והמחול"תים.
