בימים אלו שכולם סגורים בבתיהם בגלל הקורונה, העו"סיות גילו שאין להן תעסוקה ושאין צורך בהן. רשויות רבות הוציאו את העו"סיות לחל"ת. כדי לשנות את רוע הגזירה החלו להתפרסם כתבות יחצנות של עו"סיות המייללות שהמשק זקוק להן כי יש כל כך הרבה מקרים "לא מטופלים" דווקא בזמן הקורונה. השקר הראשון הוא שבגלל שהגבר והאישה נעולים בבית 24/7 אז הגנים האלימים של הגבר עלולים להתפרץ, בגלל שגברים מטבעם אלימים, והם יוציאו את כל הזעם על הנשים, ולכן צריך עו"סיות בעבודה כדי שיטפלו במקרים הללו.

אולם שימו לב שבכתבה אין בכלל נתונים על מקרי אלימות. בתקשורת אין סיפורים על אלימות בזמן הקורונה. בכלל איזה "טיפול" יכולה העו"ס להעניק? אם יש בעיה, מצלצלים למשטרה, אז מי בכלל צריך את העו"סיות האלו? אלו סיפורי בדים שהעו"סיות ממציאות מדמיונן הקודח, והכל כדי לספק לעצמן פרנסה ושלא יוציאו אותן לחל"ת.

בל נשכח שיש הרבה מיטות בפנימיות שמחכות לאכלוס. כאשר המשק מושבת כולל בתי המשפט, מפעילי הפנימיות סופגים אובדן פרנסה וספקיות הפרנסה, העו"סיות הן אלה שנקראות לדגל. קשה להן שעובר חודש מבלי שחטפו אפילו ילד אחד לפנימיה. הרי עו"סית בנשמתן הן חוטפות ילדים וקשה להן לקום בבוקר בלי לזמום על איזה ילד או ילדה שאפשר לחטוף. זו הסיבה שהעו"ס בכתבה מייללת שלא מאפשרים להם לעשות ביקורי בית כדי לחטוף עוד ועוד ילדים.

שימו לב איזה "עזרה" מספקת העו"ס לקשישים! היא מארגנת לקשישים סלי מזון. דבר זה רק מוכיח עד כמה היא לא נחוצה ומיותרת. הרי יש די והותר עמותות שעוסקות בחלוקת סלי מזון. הקשישים הללו, אילו היו מקבלים גמלאות גבוהות יותר מהביטוח הלאומי, לא היו צריכים את העו"ס שתשלח להם סל מזון. אם היו סוגרים את כל לשכות הרווחה, מפטרים את כל העו"סיות שמתעסקות עם קשישים והיו מעבירים את כל הכסף שהתפנה לקשישים, מצבם היה פי אלף יותר טוב. הציבור שקורא את הכתבה לא יודע שעו"ס שמעוניינת "לעזור" לקשיש רק מעוניינת לחפש קשישים שאפשר להשתלט להם על הכסף, להכריז עליהם חוסים, ולבקש מבית המשפט למנות עמותה לאפוטרופסות על נכסי הקשיש. ומי מנהל את העמותות לאפוטרופסות? אלו החברים והחברות של העו"ס בשירות המדינה: עו"סים ועו"סיות שיצאו לגמלאות משירות המדינה, ומי שנשאר במשרדים דואג להם לפרנסה.

בתמונה: עו"ס חן פרי – מפיצה רעל מגדרי נגד גברים ומחפשת ילדים לחטוף אותם. הכיעור בהתגלמותו.

להלן תוכן כתבת היחצנות של עו"ס חן פרי מירושלים, התפרסמה ב"קול העיר"

כשהבית מסוכן יותר מהקורונה – עלייה בתלונות על אלימות במשפחה: "חוששים לילדים ולנוער בסיכון"

חן פרי, עובדת סוציאלית בעיריית ירושלים, מספרת בשיחה עם "כל העיר" על המציאות הבלתי נתפסת של הקושי לחלץ ילדים ששוהים בימים אלה בבתים אלימים: "אסור לנו לערוך ביקורי בית, אז הכל קשה יותר לטיפול, אני מטפלת במקרים דרך הטלפון"

סגירת מוסדות החינוך, נעילת מקומות העבודה וההנחיה החד משמעית להישאר בבית: בצל סכנת התפשטות הנגיף – יש לא מעט ילדים ונשים שעבורם הבית בימים אלה מסוכן יותר מהקורונה. בשבועות האחרונים נרשמת במשרד הרווחה עלייה של 760 אחוזים בכמות התלונות על אלימות במשפחה ברחבי הארץ, שבעיקר מכוונת נגד ילדים ונשים. גם בירושלים נרשמת עלייה בכמות הדיווחים על אלימות כלפי ילדים – בצל מגבלות הקורונה העובדות הסוציאליות בעיריית ירושלים, שממשיכות לעבוד, אינן מורשות לערוך ביקורי בית. הניסיון לטפל במקרים מתבצע באמצעות הטלפון.

חן פרי, עובדת סוציאלית ורכזת "מרכז עוצמה" בלשכת הרווחה גונן מטעם עיריית ירושלים, מספרת בשיחה עם "כל העיר" כי "לצערי יש עלייה ברף התלונות של פגיעות מיניות ואלימות בקרב מתבגרים. יש עלייה בפניות סביב העניין של מוגנות".

כיצד אתם פועלים במקרים של ילדים שסובלים מאלימות במשפחה? איך אתם מחלצים אותם מהבתים?
"הבעיה היא שאין לנו לאן להוציא אותם כי הרבה מוסדות שקלטו אותם סגרו את שעריהם. או שהרבה מסגרות הגיעו למכסה שהם יכולים להכיל. אנחנו מאוד חוששים לילדים, ויש נוער בסיכון ללא מסגרת שהם מטפסים על הקירות בשל המצב, ואין כרגע בתי משפט לנהל מעקב וצווי שופטים. בנוסף, בעירייה הוציאו הנחיה שאין ביקורי בית אז הכל קשה יותר לטיפול, אני מטפלת במקרים דרך הטלפון במקום להגיע לבתים של המשפחות".

הוצאתם עד עכשיו ילדים שסובלים מאלימות מביתם?
"לא. בחודש הזה לא הוצאנו, היו לנו ועדות שכאלה על מנת להוציא מהבית ילדים שסובלים מאלימות. אין גם בתי הגנה ואומנת חירום, ואין יכולת לערוך ועדות ופגישות עם המשפחה. בשורה התחתונה, הילדים נשארים בבתים ואין ביכולתינו להוציא אותם מבתיהם, אלא רק לבצע שיחות עם ההורים, הילדים או האחים – אין מה לעשות כרגע בשל כל הסיבות האלה. במקרים מאוד קשים אנו פועלים לפי צו הרחקה והמשטרה גם מתערבת בהתאם".

לדברי פרי, בלשכת הרווחה בעיריית ירושלים נמצאים בפועל עד 10 עובדים במשרד, חלקם עובדים מהבית. "בתקופה הזו אנו מתמודדים בעיקר עם בעיות של משפחות במצוקה, נוער בסיכון וקשישים", מוסיפה ומספרת פרי. "ממש לאחרונה טיפלתי במקרה של משפחה קשת יום, שמוכרת לשירותי הרווחה שנים. מדובר בזוג הורים עם שני פעוטות בגילי שנתיים וחמש. בעקבות המצב המשפחה חיה ללא הכנסה כלל, והם לא זכאים לקצבאות ביטוח לאומי מכיוון שלטענתם הם לא עבדו עד עכשיו. מדובר בזוג צעיר שמסוגל לעבוד. אנחנו מנסים לעזור בגיוס תרומות לשכר הדירה שלהם לחודש הזה, סיוע בתווי מזון, ובחלוקת סלי מזון, וכל זה דרך תורמים שמוכנים להעניק סכום יפה למשפחה. פנינו לביטוח הלאומי על מנת שיכירו בהם באופן חריג. אלו זה מצבים שהמערכת חייבת להתגמש, וצריך לזכור שאין קבלת קהל אז גם הכל יותר קשה".

כיצד אתם מסייעים לקשישים בירושלים? 
"הקושי עם הקשישים זה בעיקר עניין הבדידות מכיוון שהם לא מתקשרים הרבה, ולא מכירים את השכנים לכן הם לא מבקשים תרופות או מזון. אנחנו מארגנים להם חלוקת תרופות וסלי מזון בעזרת מתנדבים שכונתיים שמגיעים אליהם לבית, ורוכשים להם תרופות – אנו עושים מה שאפשר כדי לעזור להם". https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/127147/