חננאל שרעבי ביהמ"ש מחוזי חיפה פעל ברמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך רמ"ש 47410-01-16
השופט התימני חננאל שרעבי, דחה בקשת אם להשבת ילדיה אליה בתואנה כי עליה לעבור טיפול רגשי ארוך. שרעבי בפסק דין אינו מתייחס כלל לשום ראיה כלשהי אלא מסתמך על ערמות של חוות דעת "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים. משופט תימני שהעם שלו עבר במדינת ישראל את פרשת חטיפות ילדי תימן, ומן הסתם גם במשפחה שלו גנבו ילדים, הוא חש הזדהות עם החוטפים ורואה את עצמו חלק מהם. בפסק דין מבאיש במיוחד, הוא משמש פה לחוטפות הסוציאליות ומטייח חטיפת ילדים מאמא שלהם. אם חננאל שרעבי היה שופט בתקופה של עליית ילדי תימן ארצה, היו לוקחים את כל הילדים מהוריהם. שופט מטורף.
טיוח הסיבה האמיתית לתלישת הילדים מביתם
שרעבי מגולל בפסק דין ארוך ומייגע את עמדת האם, היועץ המשפטי לממשלה, והאפוטרופוס לדין, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים וניתן להבין כי הילדים נתלשו מביתם בשל הזנחה.
מהי אותה הזנחה מסביר שרעבי בלקוניות בסעיף 24 בפסק בדין:
"עיון בחומר שהונח לפני ביהמ"ש קמא, המפורט גם בפסק הדין, מלמד כי החלטת הכרזת הנזקקות בהתאם לסעיפים 6 לחוק הנוער, בדין יסודה. 2 ו 2- 2 .24
מצבם של הקטינים טרם התערבות גורמי הטיפול לימד על הזנחה קשה תוך התגוררות בדירה מוזנחת.
יחסי הורי הקטינים גם לימד על מורכבות לא פשוטה, והדבר השפיע לרעה על הטיפול בקטינים.
כל אלה מלמדים כי התקיימו התנאים להכרזת הקטינים כנזקקים לפי הסעיפים הנ"ל."
כלומר הילדים נתלשו מביתם כי הם גרים לטענת גומי הרווחה בדירה מוזנחת וגם יחס הורי הקטינים.
נשאלת השאלה: מהי דירה מוזנחת? ומהו יחס ההורים עליהם מדבר שרעבי? והאם הפתרון היחיד הינו תלישת הילדים מהבית?
טיוח חוות דעת מומחים
שרעבי גם מצטט חוות דעת של פסיכולוג מטעם רשויות הרווחה אשר לטענתו האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה. כך כותב שרעבי בסעיף 2.ג בפסק הדין:
"יש לאמץ את הערכתו של ד"ר רוני סרור , פסיכולוג קליני, אשר ערך בדיקת מסוגלות הורית להורי הקטינים, והתרשמותו מהאם (המערערת) היתה כי במצבה הנוכחי היא אינה מסוגלת לטפל בילדים. רק לאחר טיפול רגשי ארוך טווח, חידוש הקשר עם הקטינים בצורה הדרגתית ותחת בקרה, יהיה ניתן לשקול החזרת הקטינים למשמורת האם".
מדוע מאמץ שרעבי את קביעת הפסיכולוג כי האם אינה מסוגלת לגדל ילדיה ולא מסביר מדוע? ומהו הטיפול הרגשי עליו מדבר שרעבי?
דמגוגיה
בפתח פסק הדין כותב שרעבי בסעיף 2.ב:
"על אף שנקודת המוצא היא שכל ילד צריך לגדול בבית הוריו, במקרה דנן לא חל שינוי אצל המערערת, ואין מנוס מהוצאות הקטינים למסגרות חוץ ביתיות."
אם סבור שרעבי כי כל ילד צריך לגדול בבית הוריו מדוע תולש בקלות כזאת ילדים מאימם?
קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
בתחילת פסק הדין סעיף 2.א מצטט שרעבי סעיפים אנכרוניסטים פרימיטיבים וכוללנים מחוק הנוער. כן לדוגמא מצטט שרעבי עילת נזקקות: "6. לחוק – "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת". סעיף 2".
כלומר לתפיסתו של שרעבי כל ילד ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת" יוכרז נזקק ויתלש מביתו ללא פירוט או הסבר.
סוף דבר
השופט חננאל שרעבי פעל בדרכי רמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך. התנהגותו של חננאל שרעבי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים, ופשעים נגד האנושות ונגד האנושיות.
[wpvideo kbyWitdT]
