חדשות ערוץ 1: תביעות המשטרה זייפו מזכר ולא דיווחו – כתב האישום בוטל ת"פ 13631-06-13 שופט ניר משורי לב טוב ביהמ"ש שלום טבריה
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-Nl
חדשות ערוץ 1, 22/2/16
הראיה זוייפה בתיק ת"פ 13631-06-13 שופט ניר מישורי לב טוב ביהמ"ש שלום טבריה, התביעה לא דיווחה, וכתב האישום נגד הנאשם בוטל לאחר שתביעות המשטרה חזרו בהם.
מזכר ששימש ראיה מרכזית בתיק פלילי שונה בלי ליידע את ההגנה ובאופן שמשפיע מהותית על המשפט. התיקון התגלה במקרה והביא לביטול כתב האישום. את האחריות איש לא מקבל עליו.
תמר אלמוג חושפת את הסיפור.
מה שמטריד בסיפור שנביא לכם כאן, בקלות רבה הוא היה יכול להסתיים בכותרת אחרת. כותרת על הרשעת אדם, אסיר, בהעלבת סוהר, ולא היינו יודעים דבר. רק במקרה נודע מה הכותרת האמיתית.
דוח של עד ששונה בזמן לא ידוע, באופן נעלם, כמה שינוי כזה של ראיה שיכול להיות משמעותי, שהדבר הזה התגלה במקרה, התוצאה הייתה לא פחות מביטול כתב האישום.
עו"ד עוזי בכר, סנגור מחוז צפון – הסנגוריה הציבורית: שינוי במזכר משמעותו בעצם חשד לשיבוש הליכי משפט. זה יכול לשנות את תוצאות המשפט, זה יכול לגרום להרשעה של אדם שהוא חף מפשע, ויכול לקרות גם להיפך. אולי יזוכה מי שצריך להיות אשם. במקרה הזה בית המשפט לא היה מוכן לתת יד לשינוי הזה, ובית המשפט בעצם יזם את סגירת התיק וכתב האישום בוטל.
ההוכחות לפניכם.
אחת מהראיות בתיק היה מזכר סיכום אירוע של קצין שב"ס שהיה עד לאירוע שבו לכאורה אסיר קילל ואף איים על סוהר אחר.
תוך כדי דיון הוגש המזכר לבית המשפט.
אלא שלתדהמת הנאשם והסנגור, התברר שהתביעה הגישה לבית המשפט גירסה אחרת של המזכר מזו שהופיעה בחומר החקירה והועברה אליהם.
ברווח בין השורה האחרונה במקור לבין חתימת הקצין נוסף משפט לא פחות מקריטי: "יש לציין שהייתי נוכח בחלק מהאירוע". תוספת קטנה, משמעות דרמטית, שכן האסיר טוען שקילל, אחרי שחטף מכות. ואם הקצין שכתב את המזכר לא באמת היה עד לאירוע כולו, לא ניתן לחקור אותו על גירסת האסיר.
עו"ד עוזי בכר, סנגור מחוז צפון: אין לנו שום הסבר נורמלי מתי זה קרה, למה זה קרה. יש גירסאות שונות, סותרות, לא מתקבלות על הדעת. אין בתיק החקירה שני דוחות שאפשר היה לומר שאולי נעשה תיקון ולא שמו לב שיש דוח מקורי.
ההלם ניכר גם בפרוטוקול.
השופט ניר מישורי עוצר את המשפט ויוצא להפסקה, כשהיא מסתיימת התיק מסתיים, התביעה המשטרתית חוזרת בה. אבל הסנגוריה לא ויתרה ודרשה חקירה. ביחידה לחקירת סוהרים סגרו את התיק באמירה שכל פעולות החקירה של העד נעשו בהנחיות וליווי התובע המשטרתי והחוקר, האחריות על כך של מח"ש. במח"ש סגרו את התיק בהיעדר כוונה פלילית.
הסנגוריה הציבורית הגישה ערר לפרקליטות המדינה.
מי במערכת אכיפת החוק הורה לשנות ראיה? מדוע אין תיעוד, ומי, אם בכלל, יתן את הדין לכך?