עו"ס שושנה בן חיים ניהלה רומן עם גבר הומלס הלום קרב ודפקה לו תלונה על משיכת שערות והרסה את חייו עפ"ג 33096-10-14 פבלו אברהם שטראוס נ' מדינת ישראל
קישור מקוצר לכתבה: http://wp.me/p3VHfi-L7
אזהרה לכל הגברים במדינה. אם אתם פוגשים עובדת סוציאלית שמעוניינת בקשר מיני, תברחו מהר. זה מה שקרה לפבלו אברהם שטראוס, הומלס, נפגע במבצע ליטני, הצבא לא שיקם אותו ומאז הוא הלום קרב וללא בית. הוא פגש את עו"ס שוש בן חיים, שהייתה אמורה למצוא לו דיור. במקום דיור הציעה לו קשר מיני. הוא זיין אותה לבקשתה. משהבין שהזיון לא מוצלח, והיא לא פותחת את כל החורים והנקבים בגופה, כמצופה ממנה, והיא גם איננה יודעת להפעיל את שרירי העכוז ולכווצו, כמצופה ממנה. הנ"ל נטש אותה והיא דפקה לו תלונת שווא במשטרה והרסה את חייו. בתלונתה טענה שהוא משך לה בשערות. ראו תיק מדינת ישראל נ' פבלו אברהם שטראוס 33096-10-14, ובערעור פבלו אברהם שטראוס נ' מדינת ישראל 27597-11-15.
שימו לב שמשיכת שערות זה דבר מאוד מקובל ביחסי מין סאדו-מאזו, כך שספק אם היא לא ביקשה את זה. נשים כוחניות כמו שוש בן חיים, דווקא במיטה אוהבות לשחק אותה פוסיקט, ולהתחנן שירקו עליהן, ויקראו להן זונה, שרמוטה, תמצצי, וגם שימשכו לה בשערות. זה מרגיע לאחת כמוה את העצבים.
בערעור טען הסנגור כי "גם מהתסקיר שמונח בפני כבודכם עולה תמונה מורכבת מאוד מנסיבות חייו של האיש, שכאמור נעדר עבר פלילי וזהו אירוע יחיד שאכן הוא אף לא הודה בו, ניהל את ההוכחות וכל ההליך הסתיים ביום אחד ללא לאות ומשיכת הליכים. מדובר במערער מאוד מאוד מסכן. הוא נפצע במבצע ליטני ומאז כל חייו קרסו והוא נמצא באיזשהו תהליך של פוסט-טראומה מוגדר ולא מוגדר. גם המתלוננת שוש בן חיים היתה עובדת סוציאלית שאמרה שריחמה עליו. הרחמים האלה הגיעו גם לפתחנו, גם לפתחם של האחראים בסנגוריה הציבורית והמערער לווה מיד מטעם ההגנה ע"י עובדת סוציאלית. בימים האחרונים הוא נכנס להוסטל שיקומי וישנה עובדת סוציאלית שעוזרת לו.
לפנים משורת הדין וכדי שנוכל לראות איך הדברים האלה מתקדמים, אבקש לקבל תסקיר משלים לעוד מספר חודשים כדי לבחון אחר המשך שילובו באיזושהי מסגרת קבועה שגם תעזור לו כי הוא ממש נכנס עכשיו לאותה מסגרת ורק אז לדון לגופו של ענין בערעור. המדובר במערער שהוא דר רחוב".
בערעור עלתה השאלה היכן לשקם נפשית את האיש, בכלא או בהוסטל. מי שייצגה את המדינה היא הפרקליטה הנאלחת, פיה גלבר אישיות נבזית וצמאה לדם. שותה דם של גברים בכפית כל יום. כל דבר היא מנפחת משקרת ומעלילה. בדיון מבוקש לשקם אותו בהוסטל ואותה פיה גלבר רוצה שהומלס ישלם פיצוי לעו"ס שושנה בן חיים, כתנאי לכניסה להוסטל. מניין יביא את הכסף אם הוא הומלס, והיא זו שאמורה לטפל בו?
זו דוגמא מוחשית לכישלון הטיפול של עובדים סוציאליים בדרי רחוב. הם פשוט לא יודעים איך לטפל בדרי רחוב. אין להם פתרונות. הם לא נותנים כסף לדיור. הם לא מוצאים פתרונות דיור, ואחר כך הם גם דופקים תלונות למטופלים שלהן.
פיה גלבר פרקליטה מהגיהנום
ראו כמה שטנית ואכזרית פיה גלבר: "אני מתנגדת. אני חושבת שהליך ערעור הוא לא הליך ראוי ונכון להתחיל בו הליך שיקום. ביטוי ראשוני, לטעמי, לשיקום, חרטה, תובנה באיזושהי דרך זה בראש ובראשונה לפצות את המתלוננת שוש בן חיים בסכום שנפסק לה בבית משפט קמא והמערער לא עשה זאת"… נקודת הזכות היחידה שאני יכולה לראות בתיק הזה היא העובדה שמדובר באירוע יחיד שלאחריו המתלוננת סיימה את הקשר עם המערער ונפרדו דרכיהם. אותה נקודת זכות יחידה זו מתגמדת לטעמי נוכח נסיבות האירוע. כשקוראים את כתב האישום קשה שלא להתכווץ עם כל משפט שקוראים נוכח האלימות והאכזריות שהפגין המערער כלפי המתלוננת. אזכיר שהמערער תלש למתלוננת שיער, בנוסף לסטירה. הוא כרך את ידו סביב צווארה ואיים באמצעות סכין, תלש לה שיער מהראש. אירוע קשה. המתלוננת בורחת לכיוון הדלת והוא כולא אותה וממשיך. לא בכדי הגדיר זאת בית משפט קמא כאירוע מתגלגל ומתמשך עם נקודות יציאה שהוא יכול היה לעצור ולהפסיק, הוא לא עשה את זה וזה לטעמנו גם מוסיף למעשים החמורים…."אותו מצב בריאותי לא מנע ממנו מלכתחילה לתקוף את המתלוננת כפי שתקף ולכן גם זה לא יכול לשמש לטובתו".
ברלינר קשוחה כלפי הומלס
כאמור, הנאשם זעק לחופותו, טען שלא היה ולא נברא, ושהעו"ס פשוט התביישה שהתגלה שהיא מנהלת קשר מיני עם מטופל והומלס, לכן דפקה לו תלונה שקרית.
הערעור נדון אצל ברלינר הידועה בקשיחותה. היא צרחה על הסנגורית, יעל פינקלמן ניסן, כמו שהיא יודעת לצרוח משחר ילדותה, הסנגורית נבהלה ומשכה את הערעור. מדוע שהסנגורית יעל פינקלמן ניסן תמשוך את הערעור? הגיע הזמן שסנגורים יעמדו נחושים מול שופטי ערעורים כמו ברלינר, וידרשו הכרעה. אדרבא, שתשב ברלינר ותכתוב פסק דין. מה יש? למה לתת לברלינר חיים קלים ולהיבהל ממנה?
פיה גלבר מואשמת בשיתוף פעולה עם רות דוד ורונאל פישר במיסמוס תיקים נגד ידוענים
פיה גלבר ידועה כתופרת תיקים מקצועית לאזרחים חלשים ומסכנים: עו"ד פיה גלבר פרקליטה תופרת תיקים. אבל היא לא רק תופרת תיקים נגד אנשים פשוטים. גם בתיקי ידוענים היא מטייחת ומרמה, אבל להיפך. היא סוגרת תיקים בשוחד. בתיקי ידוענים שמקושרים לרונאל פישר ורות דוד, היא מואשמת בכך שניסתה דווקא לסגור תיקים בהוראה של רות דוד, ובפעילות של רונאל פישר מאחורי הקלעים. למשל היא ניהלה תיק שחיתות נגד יצחק רוכברגר ראש עירת רמת השרון, שהורשע. השופט עידו דרויאן העביר עליה ביקורת קטלנית. בהתחלה השופט דרויאן מצא ש"יש מחדל של הפרקליטות והמשטרה. כתב האישום שהוגש נגד רוכברגר במאי 2013 מייחס לו עבירות בגין מעשים שביצע שמונה שנים קודם לכן. התיק החל להישמע בינואר 2013, ובפברואר התברר כי חומר חקירה בתיק אחר נגדו, הקשור להסתדרות הפקידים ובו התייחסות גם לפרשת החזר ההוצאות מקרן ההשתלמות של השלטון המקומי, לא הועבר לסנגור ליאור אפשטיין". פירושו של דבר שפיה גלבר מסתירה חומרי חקירה, ומזייפת ומטייחת ללא הבחנה. אחר כך כשהסתיים התיק שוב הועברה ביקורת עליה. התברר שהתיק שכב אצלה שנתיים מבלי שביצעה חקירות. פיה גלבר דווקא ניסתה לסגור את תיק החקירה ומיסמסה אותו במשך שנתיים בהוראה של רות דוד.
חבר מועצת העיר רמת השרון לשעבר, אלי בר, שהגיש את התלונה הפלילית כנגד ראש העיר הגיב "אני מקווה שהמשטרה תחקור בעניין התנהלות הפרקליטה מיה גלבר שניסתה למסמס את התיקים נגד ראש הרשות ואת עורך הדין רות דוד שהייתה בשנים אלו פרקליטת מחוז תל אביב", סיכם בר את דבריו. "אנו נלמד את הערות השופט ונעביר אותן הלאה" התייחסה קצרות לביקורת הקשה, עו"ד פיה גלבר מפרקליטות מחוז תל לאחר גזר הדין.
בתמונה: פיה גלבר, פרקליטה שמסובכת במעשי שוחד
