בפני כב' השופט איתי ברסלר-גונן, סגן נשיאה

המאשימה
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד בת-אל חיים-יואל ורומן זילברמן

נגד

הנאשמת:  עליזה ליברטי-בעצמה
ע"י ב"כ עו"ד שי פלד
פרוטוקול

ב"כ המאשימה:
הגענו להסדר טיעון לפיו כתב האישום יתוקן, הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן ותורשע, יושתו על הנאשמת העונשים הבאים:
מאסר מותנה לשיקול דעת בית המשפט.
קנס בסך 500 ₪.

ב"כ הנאשמת:
מאשר דברי ב"כ המאשימה.

הערת בית המשפט:
הובהר לנאשמת שבית המשפט אינו כבול בהסדר טיעון ואינו חייב לכבד את הסדר הטיעון.

הנאשמת:
קיבלתי והבנתי את הסברי בית המשפט. הסדר הטיעון מקובל עלי ואני רוצה להודות בכתב האישום המתוקן.

ב"כ המאשימה:
מגישה כתב אישום מתוקן.

החלטה
כתב אישום מתוקן התקבל וסומן כא/1 והוא ייסרק על ידי המזכירות לתיק בית המשפט.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשוון תשע"ו, 09/11/2015 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן , סגן נשיאה

ב"כ הנאשמת:
כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשמת והוסבר לה תוכנו וזכויותיה. הנאשמת מודה בעובדות כתב האישום המתוקן.

הערת בית המשפט:
בית המשפט עובר בעצמו עם הנאשמת על כתב האישום ומוודא הודאתה.

הנאשמת:
אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן, לרבות שביום 17.9.15 הגעתי לגן הילדים "ויצו", צעקתי וקיללתי את כל הנוכחים במקום. זה נכון שבאותו יום בצהריים, במחלקת הרווחה בבאר שבע, איימתי על העו"ס ססיל גריצנר שאני אפגע בפקידת סעד אחרת בכך שאמרתי לה שהיא תישרף ושאני אדאג שהיא תשב בכלא.
הכרעת דין
נוכח הודאת הנאשמת בעובדות כתב האישום המתוקן, אני מרשיע אותה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן, שהן עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי ואיומים, עבירות לפי סעיפים 216(א)(1) ו – 192 בחוק העונשין תשל"ז – 1977, בהתאמה.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשוון תשע"ו, 09/11/2015 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן , סגן נשיאה

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:
מגישה גיליון רישום פלילי (התקבל בהסכמה וסומן ת/1).
נבקש לאמץ את ההסדר, ההסדר הוא בהתאם לעמדת המתלוננות ולאור נסיבות חייה של הנאשמת. הודייתה בהזדמנות הראשונה והצהרתה שלא תחזור על מעשים אלו.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:
מצטרף לדברי חברתי, נבקש לאמץ את ההסדר.
מדובר בנאשמת צעירה, אם לילדה בת שנתיים וחצי שנסיבות חיה לא פשוטות. הרקע של הדברים היה סכסוך לגבי הילדים, עם טענות שלה שאיימה ונפגעה שלא זוכות לטיפול. הנאשמת לוקחה אחריות על מעשיה ומבינה את המשמעות של המאסר המותנה. אני סבור שזהו האיזון הראוי.
לגבי הקנס, אבקש שביהמ"ש יקזז את הסכום מהפיקדון בתיק המעצר.

הנאשמת:
אני מתחרטת על מה שהיה, אני מאויימת גם מהצד השני. המשפחה שלה בעולם הפשע. אני מתרחקת ומחפשת כיוון אחר.
גזר דין
הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בעבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי ואיומים, עבירות לפי סעיפים 216(א)(1) ו – 192 בחוק העונשין תשל"ז – 1977, בהתאמה.
נסיבות המקרה הן שביום 17.9.15 בבוקר, הגיעה הנאשמת לגן הילדים שבו מטופלת ביתה. שם צעקה וקיללה את הנוכחים במקום, בהמשך היום בצהריים הגיעה למחלקת הרווחה בבאר שבע ושם איימה על עובדת סוציאלית שתפגע בפקידת סעד, וזאת כדי להפחידה.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון ועתרו במשותף להשית על הנאשמת עונש צופה פני עתיד וקנס מוסכם.
הנאשמת כבת 22. יש לה הרשעה בעבירה של שוד מזוין, אולם היא לא רצתה עונש מאסר בעברה. פרט לכך אין לה עבר נוסף.
העונש המוסכם נמצא במתחמי הענישה הנהוגים במחוזנו ואינו מצדיק התערבות בית המשפט ויש משמעות לנטילת האחריות המהירה.
נוכח האמור, אני דן את הנאשמת לעונשים הבאים:
4 חודשי מאסר על תנאי, לתקופה של שלוש שנים מהיום שלא תעבור עבירה בה הורשעה.
קנס כספי בסך 500 ש"ח או 10 מאסר תמורתו. הקנס ישולם , לבקשת הנאשמת, באמצעות יקוזז מתוך הפיקדון שבמ.ת 36925-09-15, וזאת בתוך 45 יום. היתרה תושב לנאשמת, ככל שאין עליה עיקול.

זכות ערעור בתוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ז חשוון תשע"ו, 09/11/2015 במעמד הנוכחים.

איתי ברסלר-גונן , סגן נשיאה