עו"ד אורי שורר ממשרד גדעון קורן כנופייה כושלת וחפיפניקית המאיימת על אמא שבתה נחטפה ע"י אפרת אמיר מנהלת מרכז כליאה "אהבה" אליו נחטפים ילדים

עו"ד אורי שורר ממשרד גדעון קורן כנופייה כושלת וחפיפניקית המאיימת על אמא שבתה נחטפה ע"י אפרת אמיר מנהלת מרכז כליאה "אהבה" אליו נחטפים ילדים
אורי שורר מאיים
Spread the love

זוג הורים מנהל מאבק להשיב את ביתם שנלקחה שלא כדין למרכז חירום "אהבה", בניהולה של אפרת אמיר. מבט על תמונתה של אפרת אמיר בפייסבוק הפתוח שלה והפוסטים אותם מעלה אמיר בפייסבוק שלה, הדבר האחרון שעולה בראש זה "אהבה" שהיא נותנת לילדים. המלל של אמיר רווי אלימות ותכנים דוחים, בהם היא מפרטת הפרשות גוף.

אותה אם, שבתה נלקחה למוסד "אהבה" ביצעה שיתוף בפייסבוק לפוסט שפורסם ברשת האינטרנט.

אורי שורר, פנה לאם וטען כי היא ביצעה שיתוף ושימוש ציני ואסור בתמונות ילדיה הקטינים של מרשתו. מדובר בשקר. האם שיתפה לינק, שורת אינטרנט, כשאין לה אחריות למה שנמצא בגוף הפוסט נשוא הלינק. ויודגש, מדובר בעורכי דין מטומטמים, אלימים ומאיימים, שכן בית המשפט כבר קבע זה מכבר, כי לייק ושיתוף אינו מהווה לשון הרע.

אורי שורר, חסר הבנה בסיסית בחוק לשון הרע ומתוכן מכתבו ניתן להבין כמה הוא בור או שהוא עושה את עצמו. אמיר, בעצמה הפיצה את תמונות ילדיה בציבור.  מרגע שבחרה להפיץ בפייסבוק בפרהסיה המידע נמצא בנחלת הכלל, זה כמו לכתוב שתמונה של שרה נתניהו, ששותפה על ידה בפייסבוק ואחרים עשו לה שיתוף לתמונה מפרה את פרטיותה.

שורר יודע, כי האם, לא קשורה לפוסט, לא כתבה אותו ואין לה גישה לאתר בו נכתב. היא בסך הכל שיתפה קישור, אז כיצד היא יכולה להסיר פוסט שאין לה קשר אליו?

שורר כותב כי שיתוף הפוסט הוא לשון הרע. האם ביצעה הפצה בלבד שאינה יצירה של פרסום, וכבר נקבע כי הפצה גרידא של פרסום (אפילו הכוללת לשון הרע, עניין המוכחש במקרה זה מכל וכל) אשר אינה מודפסת בפועל – אינה מהווה עוולה לפי החוק. ככל שמדובר בהפצת לשון הרע, מה שממילא לא היה המקרה כאן, להבדיל מעצם יצירתה, מוטלת על המפיץ האחריות רק במקרה שבו מדובר בהפצה של דבר דפוס שהודפס בבית דפוס. לפיכך ומשלא יכולה להיות מחלוקת על כך שאין המדובר במקרה זה בהדפסה בבית דפוס, לא מוטלת על האם כל אחריות לפי החוק בגין פרסום זה, וגם יש פסיקה על כך של השופט ח' ברנר בת"א 14919/05 מוריס אגבבה קבלן בנין בע"מ ואח' נ' מזרחי ישעיהו אברהם, שם נקבעו הדברים.

מה שמדהים, איך הגיע אורי שורר לסכום 100,000 ש"ח, מדוע לא דרש 1,000,000 ש"ח או באר נפט? אין לדעת.

סעיף 24 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית) קובע "עורך דין לא ינקוט באיומים בפנותו לצד שכנגדם". בעניין הסחיטה, מדובר בהתנהלות פלילית, שעל האם למצות את זכויותיה בהגשת תלונה נגד העו"ד במשטרת ישראל.

מכתב הסחיטה באיומים של עו"ד אורי שורר , קובץ pdf

document-page-001 document-page-002 document-page-003

ג'וליה טל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.