אתם הולכים לקרוא כתב אישום חמור מאוד עם סיפורים מההפטרה. משהו מפחיד ביותר. אבל כל מה שכתוב פה זה שקר ותפר היטב ע"י זוג הזונות המשוקמות אסתי אשל ורחלי חזן פלדמן. אין כל דמיון בין המציאות ומה שכתוב שחירטוטי הזבל שלפניכם. הבעיה של דוד יוסף בתיק הזה היא שהוא לקח עו"ד כשלוניים ביותר, מטופשים, שנכשלו סדרתית בדי הרבה תיקים, משה ישראל ואלימלך קורצוויג. גם העובדה שעורכי הדין שלו כפו עליו לשתוק ולא להתייצב מול התקשורת ולספר הכל היא טעות. טעות קשה מאוד. הוא צריך להתייצב מול המצלמה ולספר הכל. מי הזדיינה איתו, אם בכלל. מי קיבלה טובות הנאה והנעה. מי משקרת. מי תפרה לו תיק.
כל הסיפור התחיל מריב שבין ראש העיר לבין ראש מחלקת הרווחה, אסתי אשל שגוזלת 45,000 ש"ח משכורת מהעיריה.
גלי גינת מוואלה מתארת זאת כך:
"בדצמבר 2014 הנחה יוסף את עובדי מחלקת הרווחה לגבות 100% של חובות נזקקים בעירייה, זאת בשונה מהמדיניות שהייתה נהוגה לפני כן, ולפיה גבו רק כ-75% מהחובות. המתלוננת, שעבדה באחד מאגפי העירייה, פנתה אל המנכ"ל, בנצי אזאצ'י, ואל יוסף וניסתה להבהיר להם כי ההנחיה החדשה בלתי אפשרית מבחינה מקצועית, וכי מילויה באופן גורף יפגע באוכלוסיות חלשות ועלול להוביל לאסון. בין היתר, נתנה כדוגמה ילדי פנימיות, אשר ההנחיה החדשה תאלץ להוציאם מהן. יוסף התעלם ודרש בתקיפות לקיים את ההנחיה החדשה במלואה באמרו: "הורים שלא משלמים, הילד יוּצא מהפנימייה ולא מעניין אותי". המתלוננת ידעה שהדבר בעייתי וביקשה את ההנחיה בכתב. יוסף סירב, ועוד באותו היום הפסיק לחתום על תקציבים לאגף הרווחה, ובמשך חודש וחצי שיתק את פעילות האגף. הנזק? נמנע ביצוע החלטות חיוניות שקיבלו עובדים סוציאליים, בין היתר סידור ילדים במסגרות חוץ ביתיות חיוניות ומתן מזון למרכזים שיקומיים ברחבי העיר ולמכון להתמכרויות. מנכ"ל העירייה אמר למתלוננת, אשר נותרו לה שנים מעטות עד להגעה לגיל פנסיה, שיוסף מעוניין שהיא תסיים את תפקידה בעירייה. לאחר שהתחננה בפניו שלא לפטרה, הורה לה לחתום על מסמך שלפיו היא מחויבת להעמיק את הגבייה ולשמור על מדיניות העירייה".
תיאורים אלה מאוד מוזרים והם פרי סיפוריה של אסתי אשל שעמדה בפני פיטורין. לפי הסיפור, מחלקת הרווחה השתתקה למשך חודש וחצי. כפי הנראה ראש העיר קיבל יותר מידי תלונות על חטיפות ילדים, כליאת ילדים במוסדות חירום, ותפקוד כושל של אסתי אשל, אשר העלה את חמתו של ראש העיר. לכן היא המציאה את הסיפור ההזוי על מדיניות גבייה של "חובות נזקקים". הכוונה להורים שילדיהם מוצאים בכפייה מהבית, והרווחה עוד רוצה מההורים שישלמו את הוצאות חטיפת הילדים. מדובר בסכומים זניחים וממש פעוטים, כמה מאות שקלים, כך שלא יכול להיות שזה מה שגרם לריב. זו המצאה שהמציאו כדי לספר לסיפור שלא מבין ששיתוק מחלקות הרווחה זה הדבר הכי טוב שקורה לעיר, ולהורים בה.
אז אסתי אשל יצאה לקרב. ומה יותר קל מלהעליל עלילות מין. אז נכון שהייתה לו מאהבת. זה עדיין לא סיבה להעליל עליו. אסתי אשל ידעה את זה וסחטה את המאהבת וגרמה לה בכוח להעיד נגד המאהב שלה. איך שהוא הצליחה אסתי אשל לאלץ עוד כמה נשים באמצעות שיטות סחיטה להעיד נגדו, שכן היא יודעת את נקודות התורפה של כל אישה ואישה בעירייה ובמחלקותיה.
שימו לב איך כתב התביעה מתאר כל מיני נשים שמספרות ש"הוא אמר להן" הוא ליטף אותן" ואף פעם לא מסופר מי היה עד לכל השטויות האלה. אילו היו עדים, מישהו כבר היה שם לב לזה ועושה לזה סוף. הנה פתאום כאשר מנהלת מחלקת הרווחה עומדת בפני פיטורין, פתאום יוצאות מהחורים כל מיני מתלוננות, והסיפורים שהן מספרות מוזרים בלשון המעטה.
הנה למשל אחת: "אחת המתלוננות, א', אישה נשואה בשנות ה-30 לחייה, עבדה מאז 2008 בעיריית אור יהודה. הפעם הראשונה שבה נכנסה ללשכת ראש העיר הייתה בתחילת ספטמבר 2011 על מנת להחתימו על מסמך. משסיים לחתום על המסמך, אמר לה יוסף שהוא מבקש חיבוק. א', כך לטענתה, שמעה שעם ראש העיר לא מתווכחים, נענתה לבקשתו וחיבקה אותו. יוסף סובב מיד את ראשו ונשק לה, תוך שהוא מחדיר את לשונו לפיה. א' טוענת כי היא נותרה המומה ונסערת ויצאה מהחדר". נו באמת, מי מאמין לסיפור שהאישה הסכימה לקבל חיבוק "כי שמעה שעם ראש העיר לא מתווכחים?". ממי שמעה? איך שמעה? מתי שמעה? למה לא פשוט סירבה לחיבוק? אנו בכלל לא מאמינים שהיה שם חיבוק. אבל על פי תיאוריה הארסיים של הפרקליטה הנאלחת, רחלי חזן פלדמן כל הנשים האלה מסכימות לחיבוקים ונגיעות, כולל יחסי מין, בכל מיני תירוצים מוזרים, כי מישהו אמר משהו, או כי הן "חוששות" וכל מיני תירוצים שקריים. בפועל אם הן קיימו יחסי מין הן עשו זאת מרצון.
למשל בפתח כתב האישום כותבת רחלי חזן פלדמן, הפרקליטה, שנשים הסכימו לקיים יחסי מין איתו רק בגלל שהן חד הוריות, נשים עם שכר נמוך או נשים עם בעיות בנישואין. האמת היא שזה ממש מעליב למין הנשי שיש בכלל נשים שרק בגלל שהן חד הוריות, או עם שכר נמוך או שהן רבות עם הבעל בבית, הן מוכנות לפתוח פות ותחת לראש העיר. זו באמת הסיבה שנשות אור יהודה מוכנות להזדיין?
לפי מה שרחלי חזן פלדמן מתארת, אור יהודה היא בית זונות אחד גדול, נשים שקשה להן לסגור את הרגליים, ושהן פותחות רגליים רק בגלל שהן חד הוריות, ואין מי שיתקע אותן. באמת? זו האווירה באור יהודה? נשים קלות דעת שמזדיינות עבור הטבות וטובות הנאה? כולן לא יכולות לסרב? כולן לא יכולות להגיד לו שלא בא להן להזדיין? כולן לא יכולות ללכת להתלונן? כולן פתיות שאפשר במתק שפתיים לפתוח להן את הרגליים?
בסעיף 2 כותבת הפרקליטה שהרבה נשים הסכימו לחיזורים שלו והזדיינו איתו, ומייד בסעיף 3 היא כותבת שהן פחדו להיות במחיצה אחת איתו ונכנסו ל"דריכות וחשש". אז תחליטי כבר יא פרקליטה מזוהמת, או שהן פתיות שנופלות בפח ומזדיינות, או שהן חוששות ולא נכנסות איתו לאותו חדר וחוששות ממנו. מה זה הקשקוש הזה? הן מפחדות ממנו או שהן מזדיינות איתו? האמת היא שהוא כנראה היה כריזמטי מאוד. הציבור, וגם הנשים אהבו אותו, ואף אחת לא חששה ממנו. את הכל המציאה הפרקליטה מרוב שהיא רגילה לכתוב בשבלונות על גברים שהם "מבזים נשים" ושהנשים "חוששות".
לפי התיאורים, הנשים שקיימו איתו יחסי מין קיבלו ממנו טובות הנאה כגון מחשבים אישיים, שוברי שי, ומלגות של סטודנטים. חלק מהנשים המזדיינות גם קיבלו שיפוצים על חשבון העירייה של המשרדים שלהן. התיאורים האלה הם תיאורים של נשים שהעניקו שוחד מיני תמורת מחשבים אישיים, שוברי שי ומלגות של סטודנטים. אם כך אלה נשים עברייניות. נשים שלקחו שוחד תמורת טובות הנאה מיניות. את הנשים האלה צריך להעמיד לדין. אם הסיפורים שלהן נכונים, ורוב הסיכויים שהכל שקר. מדוע אם כן הפרקליטה המזוהמת רחלי חזן פלדמן לא מעמידה לדין גם את מקבלות השוחד? מדוע היא כותבת שהוא "גנב" עבורן את המחשבים, שוברי השי, והמלגות (בסך שך 1,000 ש"ח), והנהנות מפירות הגניבה לא עומדות לדין?
הפרקליטה מספרת שהנשים שקיימו יחסי מין עם ראש העיר הוזמנו לארוחות "לסעוד איתו במסעדות שונות", סע' 6(ג) לכתב האישום. השאלה היא האם עד כדי כל זולות נשות אור יהודה שתמורת קערת אורז ושני שיפודים הן מוכנות לפתוח רגליים ולמצוץ. זו עלות הזיונים באור יהודה? "סעודה במסעדות שונות".
לפי התיאור בסע' 7 לכתב האישום, קיים ראש העיר יחסי מין עם נשים רבות ושונות. משתמע מכך שכל היום הוא היה עסוק בזיונים. מתי היה לו זמן לעשות משהו אחר. האם באמת לשכתו של ראש העיר הפכה לבית זונות אחד גדול, ואף אחד לא פצה פה? המזכירות שתקו? עובדי הניקיון שתקו? המאבטחים שתקו? כל הזמן היו זיונים בלשכה, ורק אחרי שראש העיר רב עם העו"ס אסתי אשל, רק אז זה יוצא לאור? לא הגיוני. וכל הזיונים האלה הם תמורת שוברי שי של כמה מאות שקלים? זה המחיר של אישה באור יהודה?
הנה עוד דוגמא של העיתונאית דווקא: "זמן לא רב לאחר מכן התקשר אליה יוסף וביקש שתבוא לחדרו. א' השיבה כי היא צריכה לסיים פגישת עבודה. תגובתו של יוסף הייתה: "כשראש העיר קורא לך – אז תבואי". לדבריה, כשנכנסה בשנית ללשכתו אחז אותה יוסף בזרועותיו, מבלי ששאל לרצונה, הצמיד אותה אל הקיר, פתח את רוכסן מכנסיה וניסה להוריד את בגדיה. החל מאותו מועד, התפתחה מערכת יחסים אינטימית-מינית בין השניים, בעירייה ובמקומות שונים. אי אפשר לומר שהיא לא יצאה נשכרת: ראש העירייה העניק לה הגנה וגיבוי מול גורמים שונים, בין היתר כשהתעוררו מחלוקות בינה לבין עובדים אחרים. הוא דרש ממנה להתלוות אליו לסיורים, לטיולים ולארוחות שערך במסגרת תפקידו מחוץ למשרד, כך שבקושי שהתה במשרדה". מישהו מאמין לזה? ראש העיר פותח רוכסן לאישה, ומאותו רגע היא מפתחת מערכת יחסים איתו, ומתחילה להזדיין איתו, רק בגלל שהוא הצמיד אותה אל הקיר ופתח לה את הרוכסן? לפי התיאור הזה, הוא לא האשם. האישה שנפתח לה הרוכסן היא האשמה. היא זו שצריכה לעמוד לדין. היא זו שקיבלה שוחד (לטענתה) תמורת "הגנה וגיבוי מול גורמים שונים". ולמה בכלל היא הייתה צריכה הגנה וגיבוי?
בל נשכח שכל עובדות העיריה האלה הן פרזיטיות. באות לכמה שעות והולכות. בגלל ההסתדרות, אי אפשר להעיף אותן לכל הרוחות. מי שמעירים לה על עבודתה, נוקמת. ככה נראות הנקמות של הנשים הפרזיטיות הללו.
הנה דוגמא: "עוד במהלך התקופה שא' הייתה במערכת יחסים עם יוסף, כך לפי האישום, התעצבנה באחד הימים ב' על כך שא' לא נמצאת במשרדה אלא אצל ראש העיר. ב' ניגשה ללשכתו של יוסף והטיחה בא' שאינה ממלאת את חובותיה. כשבוע לאחר מכן הורה יוסף להעביר את ב' למחלקה אחרת, מרוחקת יותר, אשר תנאי העבודה בה נחשבו נחותים בקרב עובדי העירייה. "הגליה", כונתה אותה עמדה". לפי הסיפור, מישהי הייתה עובדת גרועה, אז הביאו אחרת במקומה. עכשיו היא טוענת שעשו לה "הגלייה".
הציבור התרגל לקרוא סיפורי בלהות שפרקליטות נאלחות כותבות מדמיונן הפרוע, בבחינת כל המרבה הרי זה משובח. הציבור בולע את השקרים כי הציבור אוהב מציצנות. הציבור רק שוכח שנשים יכולות לשקר ולספר את כל הסיפורים האלה, וכשיוכח ששיקרו, אף אחד לא יעשה להן כלום.בתמונה הפרקליטה הנאלחת: רחלי חזן פלדמן, מומחית בתפירת תיקים
