מבצע אנטבה: עוה"ד אדווה ויצמן ועו"ד עודד מורנו חילצו את האמא בוגרת הרווחה שהואשמה בחטיפת בנה התינוק ממרכז קשר עם גז מדמיע מ"י 15431-12-15 מדינת ישראל נ' צ' ואח' ו- עמ"י 17365-12-15 כ' נ' מדינת ישראל

Spread the love

לפעמים עיתונאים הופכים בעצמם חלק אינטגרלי של האירוע המסוקר. הבוקר, יום ב' 8/12/2015 נפתח בכתבת זבל של אבי אשכנזי מוואלה: "חשד: חטפה את בנה הפעוט כשהיא מאיימת בגז מדמיע – ונעצרה. אם שהמתינה לפגישה עם תינוקה בן השנה וחצי במרכז קשר בבני ברק, חשודה שאיימה בגז מדמיע נגד המלווה שהביאו למקום – ולאחר מכן נמלטה במונית אחרת עם בן זוגה. בתום חקירה הם נעצרו בכניסה לעירם. בני זוג מדימונה בשנות ה-30 לחייהם נעצרו אמש (שני) בחשד שחטפו את בנה התינוק של האישה, שנמצא במשפחה אומנה, ממרכז קשר בבני ברק. זאת, תוך שהאם מאיימת להשתמש בגז מדמיע נגד מלווה התינוק, שהביאו למקום המפגש. מדיווח המשטרה עולה כי החשודה המתינה למונית המביאה את התינוק, בן שנה וחצי, למרכז הקשר – ולפתע שלפה גז מדמיע ואיימה להשתמש בו נגד המלווה של התינוק. לאחר מכן נמלטה עם בנה ועם חברה לחיים באמצעות מונית אחרת. לאחר כמה פעולות חקירה ובשיתוף תחנת המשטרה בדרום, נעצרו בני הזוג בכניסה לדימונה. התינוק הושב לחזקת משפחת האומנה המגדלת אותו".

צוות אגלש"ן, איגוד לקוחות שופטי נוער ועו"ס נוער, והקואליציה למען הילדים והמשפחה הקפיץ את לורי שם טוב לבית המשפט השלום בתל אביב היישר לאולמו של שופט חותמות הגומי ירון גת, שם עמדה האמא עם בן זוגה, ושניהם עמדו לחטוף 5 ימים מעצר כמו כל שאר העצורים שהשופט לא הקשיב להם.

החדשות הטובות הן שעוה"ד אדווה ויצמן, עו"ד ענאבוסי ועו"ד עודד מורנו, חילצו את האמא ואת בן זוגה, ושניהם יצאו לחופשי (אמנם למעצר בית אבל לחופשי) תוך שלורי שם טוב, משמשת ערבה לאם ובן זוגה ומוכרת ע"י שני שופטים (ירון גת בשלום ובני שגיא במחוזי) כעיתונאית אחראית מסורה ואמינה לשמש ערבה לשחרורם של השניים. ירון גת שחרר את הבן זוג בערבות של לורי בסך 2,500 ש"ח והפקדה של 800 ש"ח במזומן. במחוזי בני שגיא, שחרר את האמא בערבות של לורי שם טוב בסך 10,000 ש"ח ללא הפקדת מזומן.

זהו ממש נס חנוכה. הפרטים שהתגלו הם אחרת לגמרי מכתבת הפרופוגנדה השקרית שפרסם אבי אשכנזי.

האמא היא בת 20 ובעצמה גדלה בפנימיות הרווחה מגיל 5 ועד גיל 18. בגיל 18 השליכו אותה מוסדות הרווחה לרחוב בחוסר כל, כשהיא בהריון. הרי כולם יודעים שהרווחה מעודדת פעילות מינית בין הנערים והנערות בפנימיות כדי לייצר דור שני לחטיפות ילדים. סיפורן של הנערות שנכנסות להיריון בפנימיות ואז פקידת הסעד יושבת עליהם על הורידים לעוד 18 יום, והפעם במקום שהקטינה היא קטינה נזקקת, היא נהפכת "אמא מזניחה". מסתבר שהאמא בכלל בהיריון פעם שניה, והיא בכלל לא השתמשה בגז פלפל לחטוף את הבן שלה. הגז נמצא בארנק שלה כמו כל מי שחושש היום מטרור הסכינים השמשתולל בארץ.

בשלב א' הצליח עו"ד ענאבוסי לשכנע את השופט ירון גת לשחרר את בן הזוג. את הבחורה הוא סירב לשחרר.

עו"ד אדווה ויצמן מהסנגוריה הציבורית השתכנעה לכתוב ערר ולעלות מייד אל השופט בני שגיא. בשלב זה, הוזעק עו"ד עודד מורנו לייצג בערר. השופט בני שגיא, גם הוא קיבל את לורי כערבה לשחרורה של הבחורה.

את המשטרה ייצג השוטר גיא קלדרון. קלדרון מסר ללורי שם טוב ש"הוא רק נאלץ לבצע פקודות, ושאין לו משהו אישי נגד האמא ובן זוגה. הוא מאחל להם שיזכו לקבל בחזרה את הילד. לדיון לא התייצבו הורי האומנה.

המערכת תשתדל ליידע אתכם בקרוב את שמם וזהותם של הורי האומנה הללו, כדי שיואילו מרצונם לוותר על קצבת האומנה בסך 3,000 ש"ח לחודש, ויחזירו את הילד לאמא.

הנה הסיפור מפי הסנגורית עו"ד אדווה ויצמן:

יש פה בחורה שהיא קודם כל אמא, בת 20, מגיל 5 התייתמה מאמה, חיה וגדלה בפנימיות, לא הייתה לה משפחה יציבה, אין לה קשר עם המשפחה או מי מהמשפחה. עם כל ההיסטוריה שלה, היא התחתנה, הביאה לעולם את אותו ילד.

היא סבלה מאלימות, הבעל כלוא כבר כשנה בעקבות אלימות כלפיה, כשהיא בתהליכי גירושין מהבעל. נלקח ממנה הילד בגלל המצב, כל הנסיבות שלה, אמרו לה שכשהיא תסתדר המגמה היא לנסות להחזיר את הילד.

הילד לא נלקח עכשיו, אלא לפני חצי שנה. 5 חודשים היא עושה מה שצריך, משתפת פעולה. היא רצתה לצאת מאיזור המרכז, הלכה לדימונה, רצתה להתחיל את החיים שלה מחדש, שכרה דירה, עובדת בצורה מסודרת.

הרווחה לא הלכו לראות את הבית. היא הגישה כמה פעמים בקשה שידונו בעניין שלה, והיא נדחתה 3-4 פעמים, הרווחה דחו את הוועדות. אין לה מושג מה הסיבות, התחושה היא שהן טכניות. היא שכרה שירותי עו"ד שיטפל בהכל. שוחחתי איתו, הוא שלח לי בפקס בקשות שהוגשו, והוא אומר שעד עכשיו אין תשובה מהרווחה.

היא הגישה בקשה שהילד יהיה אצלה בחנוכה, גם זה ביקשו תגובה של הצד השני ואין תגובה. ההתנהלות שלה לא תקינה וברור שבניגוד לחוק, אבל אפשר להבין שיש פה אמא. עוה"ד שלה אומר שכל יום היא דיברה איתו.

היא דואגת לילד, היא רוצה לגדל את הילד ועושה כל מה שצריך. היא ראתה שהרווחה דוחים אותה כל פעם. מתוך אמוציה של אמא עשתה את שעשתה. ברור שזה לא בסדר ובניגוד לחוק, אבל אפשר להתחבר להתנהלות.

הילד נמצא בקלט, המצב של הילד לא טוב, הילד בגיל שנה ו- 8 עובר הערכות פסיכיאטריות, יש לילד אסתמה. גם אם אנחנו חושבים בראש הפלילי, אין מסוכנות לילד, היא לא יודעת איפה הוא (הבן שלה). היא לא תתקרב לאיזור בני ברק אלא לפי החלטת שירותי הרווחה.