ניסים זאב, ח"כ לשעבר: העבודה של העובדים הסוציאליים סדום ועמורה

קישור לפוסט המלא: http://wp.me/p3VHfi-A2

מוריי ורבותיי, אני פה רק כדי לחזק אתכם. אתם אולי מכירים אותי מאיזה אימרה כזו או אחרת. אתם לא מכירים אותי בעשייה. אני משנת 1983 נלחם מול העובדים הסוציאליים, אני מכיר את השיטות שלהם, אני מכיר את הדרך הקלוקלת שלהם. אני יודע איך הם רודפים משפחות, איך הם מסכסכים בתוך המשפחות, איך הם מצליחים להמריד את האישה נגד הבעל והבעל נגד האישה והילד מול אביו. זה פשוט קטסטרופה!

זה לא ייאמן. אני חיה את זה ואני מלווה משפחות רבות. אתם לא יודעים מה אני עשיתי במהלך עשרות שנים איך הצלתי משפחות מהציפורניים של העובדים הסוציאליים. אני אפילו לא יכול לספר את זה, אבל יכול לומר לכם שהרבה משפחות בדקה התשעים ותשע נקודה תשע, לפני שבית המשפט פסק אימוץ, אני דאגתי שהם לא יהיו במדינת ישראל. הם כבר יהיו שם, ואת זה עשיתי כמו שצריך לעשות, כי לא היתה ברירה.

אני רוצה לומר לכם, פרשת השבוע מדברת על זעקת סדום ועמורה, כי היא רבה וחטאתה כי כבדה מאוד. מה ההבדל בין זעקה שהיא רבה לבין כבדה. מה המשמעות? רבי יוסף חיים אומר שיש שני מיני גזלנים: יש אדם שגוזל כל פעם קצת. אתה לא מרגיש, אבל כל יום נכנס לך לבית, לוקח לך משהו קטן, אבל הוא עושה לך כאב ראש גדול. למה? אפילו שזה לא דבר שיכול לזעזע אותך, זה שכל יום גונבים ממך, זה מתסכל אותך.

יש גזלן שאומר "מה פתאום, אני לא פרייר. אם כבר אני עושה עבודה, אני אעשה עבודה מסיבית, יסודית, ואני אגזול כמה שיותר". זה העבודה של העובדים הסוציאליים. סדום ועמורה, עשו את שני הפעולות. גם רבה וגם כבדה.

אין שום סיבה, אין שום הצדקה בעולם, לקחת תינוק בן כמה ימים מחיק אימו, כשהאימא זועקת, זועקת מרה: "מה אתם רוצים מהחיים שלי?! מה עשיתי?!". ואומרים לה "לא. אנחנו  רק עכשיו בתחנת ביניים, עד שתהיה הוועדה שהיא תחליט". משלים אותה, נותנים לה איזשהי אשליה. במהלך שישה חודשים בינתיים התינוק נמצא בדרך לאימוץ ואז כשבאים לבית המשפט אומרים לו: הוא כבר שנה נמצא במשפחה מסויימת, אז צריך כבר לאמץ  את אותו התינוק שכבר החליטו עליו לאימוץ וכבר החליטו לאיזה משפחה למסור אותו, עוד בטרם שהוא נולד. אני אומר לכם, בטרם שהוא נולד.

קשה להאמין, כשאתה אומר את זה אומרים לך "לא, זה לא יכול להיות. אתה מדבר סרה על עובדים סוציאליים". תשמעו את השרים כשאני הייתי מדבר בכנסת, הם היו זועקים עלי איך אני מעז לדבר על עובדים סוציאליים, הם הפרה הקדושה, שאסור אפילו לערער אחריה. מה פתאום. אתה יודע מה זה עובדת סוציאלית, היא כל כולה למען אותם המשפחות, מה לעשות. אנחנו לא עובדים עבודה זרה, עובדים עבודת קודש.

אנחנו לא יכולים את הקונספט, את תפיסת העולם המעוותת שלהם, שהם למדו את זה בצורה לא נכונה, שהם יבואו ויגידו לנו איך החיים.

רבותיי אני רוצה לומר לכם, שזו פעם ראשונה, שיושבים פה צוות ואני רוצה להודות לכם. אני יודע מה המשמעות שעורכי דין, פסיכולוגים, עיתונאים, כולם באו לעזור לאותם האומללים, אותם המשפחות שזועקים, משוועים לעזרה ואומרים לכם: "אנחנו כאן בשבילכם".