אליקים רובינשטיין חלאה גזענית מאשר סחר בילדים פלסטינים: הביזיון שב"אומנה חזקה" ו"אפוטרופסות של כבוד" – עוה"ד עמיקם הדר וחדווה שפירא מכרו את הלקוח
שופט דתי חובש כיפה יושב בעליון ושמו אליקים רובינשטיין. הוא מגעיל. הנ"ל נתבקש להכריע מי יגדל את התאומות, האבא המוסלמי מהשטחים או משפחת אומנה של דוסים מישראל. האמא יצאה מהתמונה. האמא מתה. כל שופט נורמלי וגם כל אדם ברחוב היה מייד אומר תנו את התאומות לאבא שהן. תחזירו את הילדים לשטחים, שכן קשר הדם עדיף על אומנה. אבל בעולמו הגזעני של החלאה העליונית אליקים רובינשטיין, התוצאה היא אחרת. הורי האומנה זכו בילדות, האבא בקושי יראה את הילדות, ובשביל להשתיק את האבא המציאו לו תואר בשם "אפוטפרופוס של כבוד", שזה אומר שהוא אבא על הנייר, אבל בפועל, השופט רובינשטיין, מדינת ישראל, הרווחה והורי האומנה חטפו לאבא הזה את הילדות, והפכו אותו לתורם זרע בעל כורחו.
אם זה לא מספיק השופט הגזעני אליקים רובינשטיין לוקה בשנאת אדם כפולה: שנאת גברים ושנאת ערבים. הוא קבע שהילדות האלה יתחנכו לפי הדת של האומנים, ולא לפי הדת של אבא שלהן, הדת המוסלמית. זוהי חוצפה ממדרגה ראשונה, והמערכת שוקלת הגשת תלונה דחופה באו"ם נגד החלאה, אליקים רובינשטיין.
בתיק זה לא הייתה כל סיבה לאפשר להורי האומנה בכלל לפנות לבית המשפט, שכן הם לא האפוטפרופסים ולא ההורים של התאומות. אומנה אמורה להיות פיתרון זמני ולא קבוע. הורי אומנה לא צריכים בכלל לפנות לבית המשפט. עצם זה שהם פונים לבית המשפט מראה שהם למעשה משמשים כמו הורים מאמצים, וחשים כלפי התאומות את אותן ההרגשות שהורים מאמצים חשים, בהבדל אחד: הורים אלה מקבלים מהמדינה כ- 8,000 ש"ח עבור גידול התאומות ואילו היו מאמצים לא היו מקבלים פרוטה. לכן לא פלא שהורי האומנה לא רצו לוותר על הזדמנות לחטוף 2 ילדות שמניבות להם 8,000 ש"ח בחודש. אליקים רובינשטיין פשוט נותן פה גושפנקא לחטיפת ילדים פלסטינים כדי לממן את תאוות הבצע של זוג נוכלים יהודיים שחושקים ב- 100,000 ש"ח לשנה שהמדינה משלמת להם.
בכלל ההמצאה החדשה של רובנישטיין, "אומנה חזקה" היא המצאה שאין לה אחיזה בחוק. אין כזה דבר אומנה חזקה. זה לא חוקק בחוק ולכן אין לרובנישטיין כל סמכות להמציא המצאה חדשה יש מאין. הוא לא מחוקק. אילו רצה להמציא חוקים חדשים היה עליו להצטרף למפלגה ולבצע שינויים בחוק באמצעות חקיקה. שופטים כמו רובינשטיין מבזים את מדינת ישראל, ורק מוכיחים שהתאווה הישראלית לחטוף ילדים איננה יודעת שובע.
קיראו את הכתבה ב- ynet. בכתבה עוה"ד של האבא הערבי עוד מתפארים בהישג ערטילאי שלח איזונים ופתרונות, כאשר למעשה פסק הדין הזה הוא כישלון צורב. עורכי הדין עמיקם הדר וחדווה שפירא, שמייצגים את האב הביולוגי, אמרו: "אנחנו שמחים על פסק הדין שנותן איזונים לכל הצדדים. בית המשפט מצא דרך ביניים חשובה בתיקי אימוץ המשלבת בין אומנה לאימוץ במקומות שבהם יש צורך. כולנו תקווה שגם שירותי הרווחה יידעו לנצל פתרונות אלו".
איך עורכי דין יכולים להגיד שהם שמחים, כאשר הלקוח שלהם הפסיד תיק שבו הצדק עימו ב 100%, ולמה עוה"ד עמיקם הדר וחדווה שפירא מאדירים את עצמם ומוסרים הצהרה לעיתונות שאיננה מבוססת על תחושותיו של הלקוח שלהם?
ברשתות החברתיות עוה"ד שעוסקים בחוק הנוער לעגו לעמיקם הדר ולחדווה שפירא. לכולם ברור שאלה עו"ד כישלוניים שמכרו את הלקוח שלהם, ובאים ועושים פוזות של ניצחון לעיתונות. זה לא פסק דין של איזונים לכל הצדדים, וזה גם לא "דרך ביינים חשובה". זה כישלוןן צורב, המעיד כי עוה"ד לא ייצגו בנאמנות את הלקוח, לא האמינו ללקוח, וכנראה קיוו שהלקוח שלהם יפסיד. ביזיון טוטלי.
אבו מאזן צריך לתבוע את כל שופטי בית המשפט העליון בשמו של האבא.
לא נותר אלא לאחל לזוג ההורים האומנים שיהיו קורבנות טרור פלסטיני. חטפו ילדות פלסטיניות ולכן אם איזה אבן של מחבל פלסטיני תיפול על ראשם, לא תהיה סיבה להצטער אל אובדנם, או להתאבל. גם תאונת דרכים תהיה איזון ראוי ודרך ביניים חשובה בנסיבות אלו בין זכותן של התאומות לאיחוד עם האבא לבין העונש הראוי לחוטפי ילדים בזויים ושפלים, שהם ביזיון לעם היהודי.
בתמונה אליקים רובינשטיין בפגרת סוכות 2015 יצא לעשות ספורט.
אחרי ויכוח משפטי שנמשך שנים קבע בית המשפט העליון כי האב ימשיך להיות אפוטרופוס מתוך שמירה על כבודו, אך את ענייני הגידול השוטף ינהלו הורי האומנה שיקבלו גם הם מעמד של אפוטרופוסים עם סמכויות נרחבות. בהחלטתו הגדיר העליון מושג חדש שנקרא אומנה "חזקה", כלומר אומנה לטווח ארוך שהיא לא אימוץ אך גם לא בדיוק אומנה רגילה, שמאפשרת קבלת ילד כסידור זמני לתקופה מסוימת.
המציאות המורכבת של מסגרת האימוץ בישראל: בית המשפט העליון קבע אתמול (ג') בהחלטה יוצאת דופן כי ערבי מוסלמי שנולד בשכם ושוהה בישראל ימשיך לשמש כאפוטרופוס של בנותיו התאומות בנות ה-5, אך יחד עם זאת משפחת האומנה שלהן תקבל על עצמה את אורחות גידולן. הסיפור המלא נחשף ב-ynet.
התאומות נולדו ב-2010 לאביהן המוסלמי ולאישה יהודייה מעורערת בנפשה, שבאחרונה שלחה יד בנפשה. ימים ספורים לאחר הלידה הועברו התאומות לידי הרווחה ונמסרו לידי משפחת אומנה יהודית שומרת מצוות. הורי האומנה ביקשו לאמץ את הילדות, אך האב סירב וביקש להישאר אפוטרופוס שלהן.
העליון קבע שהורי האומנה יוכלו לקבוע לגבי חינוך, מזון, בריאות ונושאים נוספים הקשורים לחייהן של הילדות, אולם הם ייאלצו להתייעץ עם האב הביולוגי בנושאים יוצאי דופן כמו ניתוח. במילים אחרות, האב הביולוגי יישאר אפוטרופוס "של כבוד" אולם את מלאכת גידול הבנות השוטף תקבל על עצמה כאמור משפחת האומנה באופן כמעט מלא.
המאבק החל בשנת 2013, אז ביקש היועץ המשפטי לממשלה להכריז על שתי הילדות כברות אימוץ לידי משפחת האומנה. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין עילת אימוץ והעניק למשפחת האומנה אפוטרופסות על הילדות במקביל לאפוטרופסות של האב הביולוגי. בית המשפט קבע אז שהורי האומנה יקבעו בנושאים יום-יומיים אולם ייאלצו להקשיב לדעתו של האב בנושאים כמו חינוך ובריאות. כלומר, הורי האומנה יהיו אחראים לילדות אולם ייאלצו להתייעץ עם האב הביולוגי כמעט בכל נושא חשוב לגידולן.
מומחה מטעם בית המשפט קבע כי לאב הביולוגי יש אמנם מסוגלות הורית מסוימת, אך קבע שאין לו אפשרות לתת מענה לכל הצרכים של הבנות. כמו כן, המומחה המליץ לשנות את שם המשפחה של הילדות לזה של משפחת האומנה.
עורכי הדין הכישלוניים הדר ושפירא, שמייצגים את האב הביולוגי, אמרו: "אנחנו שמחים על פסק הדין שנותן איזונים לכל הצדדים. בית המשפט מצא דרך ביניים חשובה בתיקי אימוץ המשלבת בין אומנה לאימוץ במקומות שבהם יש צורך. כולנו תקווה שגם שירותי הרווחה יידעו לנצל פתרונות אלו".
עו"ד ד"ר רונן דליהו, שמייצג את הורי האומנה, מסר בתגובה: "אנחנו שמחים מאוד על כך שהצלחנו לשכנע את בית המשפט העליון שהאינטרס של טובת הקטינות עולה על כל אינטרס אחר. המסגרת שנקבעה תאפשר לבנות לגדול בשקט ובשלווה בצל משפחת האומנה שתהיה האחראית הבלעדית לקבלת ההחלטות לגביהן". נבלה שפלה.
האב תושב השטחים , האם יהודיה ,הבנות כפולות דת
, ,,,טובת הבנות שיגדלו במקום בטוח , בישראל יותר בטוח מעזה או בשטחים ,,, אבל למה משפחת אומנה דתית ?))) אין משפחות אמנה חילוניות ?