ההתבצרות של עוזי משולם: הקלטות חדשות על חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן – ד"ר רפי שובלי: "גורמים של הרפואה משרד הרווחה וכולי חטפו ילדים בהוראה, והם לא עושים את זה על דעת עצמם. זה לא יכול להיות"
לפני 22 שנים התבצר הרב עוזי משולם ביחד עם חסידיו בבית ביהוד. הרב האמין שהמדינה טאטאה את פרשת חטיפת ילדי תימן מתחת לשטיח והחליט להתבצר במתחם כדי לגרום לחשיפתה. במשך 52 יום עקבה המדינה אחרי ההתבצרות והסיום הדרמטי. סרט תיעודי חדש מביא הקלטות וקטעים מהמצור שלא שודרו עד היום
שי גל, http://reshet.tv/News_n/heb/news/Domestic/internal/articlenews,194469//
על הקבר של עוזי משולם ביהוד כתוב, כי האיש "מסר את נפשו לתקן עוול גניבת ומכירת אלפי ילדי ישראל מקהילת תימן, מזרח ובלקן".
ולמטה ממשיך הכיתוב:
"נרדף, עונה ונרצח על ידי גורמי ממסד מושחתים".
עוזי משולם, פסח 1994: אלה, רבותיי, גנבו 700 תינוקות מבתי חולים, מבתי ילדים וממקומות אחרים, אשר הוצאו בעורמה מזרועות הוריהם על ידי תחבולות שונות.
עוזי משולם הלך לעולמו לפני כשנתיים, 20 שנים אחרי הפסח של 1994.
מתוך הקלטה: אנחנו מוקפים פה, יש לנו פצועים, יש לנו הכל. יורים עלינו פה מכל הכיוונים. תודיע, תזעיק את כל החבר'ה, מכל האזורים. תודיע, תפרסם את זה בכל מקום, מה שעושים פה.
מדינה שלמה עקבה אז אחרי הרב שהתבצר עם מאמיניו בבית הזה ביהוד.
מתוך הקלטה: תראה, תראה, תראה. עם האקדח יצא. הוא עם אקדח. אלוהים אדירים.
הכל התחיל בכלל מסכסוך בין אנשיו של משולם לבין קבלן ביוב שהגיע לעבוד בשטח הצמוד לבית. מהר מאוד הכל הידרדר.
בקבוקי תבערה ויריות לעבר שוטרים, היום בעיירה הסמוכה לנמל התעופה בן גוריון.
מזעיקים אותנו שיש אירוע ביהוד, אנחנו מגיעים. קורה משהו מאוד מוזר, זורקים בקבוקי תבערה באמצע יהוד וזאת אומרת, מלחמה ביהוד. התחלנו לראות דמויות חמושות, והתחלנו להבין שצריך כאן להיות מאוד זהירים. גם התחילו שכנים להתאסף ולהגיד: "תיזהרו, הם יכולים לפתוח באש, זה לא פשוט".
הרב עוזי משולם: רבותיי, שיהרגו כמה שיהרגו, לא לפחד. חבר'ה, להרוג, אם הם ייכנסו. להרוג או להיהרג.
אנשיו של משולם משוכנעים עד היום שהסכסוך לא היה מקרי, שהמדינה שלחה את כוחות הביטחון בשביל להשתיק את המאבק שהוביל הרב למען חקירת חטיפת ילדי תימן.
הרב עוזי משולם, פסח 1994: באו למעשה לחסל. לחסל, להרוג. אז עכשיו אני רוצה לומר לך.
— אתה חושב שבאו לחסל אותך?
הרב עוזי משולם: לא חושב. עם ארבעה סימני קריאה.
משולם נולד בפתח-תקווה. בצבא פרצה אצלו מחלה שגרמה לנשירה שלכל שיער גופו. עם השנים הוא הפך לרב פופולרי ואסף סביבו מאות תלמידים ומאמינים, אולי אפילו אלפים.
דוד צור, מפקד הימ"מ: הופתענו מגודל התופעה. אני חייב להודות, בתקופה הזאת שיניתי ממנהגי, אז לא היה דיסקים, היו קלטות, ומצאתי את עצמי נוסע ברכב ומקשיב לנאומים שלו כדי להבין על מה מדובר. החלפתי את המוזיקה שאני אוהב בקלטות של עוזי משולם.
הרב משולם: ממשלת ישראל לא הקימה ועדת חקירה, כי היא הפושעת. פושע לא יכול לשפוט את עצמו.
אפשר לומר על הרב הקיצוני והכריזמטי דברים רבים, דבר אחד יהיה קשה לקחת ממנו – הוא הצליח לשים בלב הדיון הציבורי את פרשת ילדי תימן, שעד היום ממשיכה לרחף כסימן שאלה גדול וכואב בקרב רבים בציבור הישראלי.
הרב עוזי משולם: זה פשע של מכירת ילדים ממוסדת, של 4,500 ילדים; ילדי יוצאי תימן, מזרח ובלקן.
— מאיזה שנים?
הרב עוזי משולם: 1948 עד 1956.
הפרשה הזאת מלווה את מדינת ישראל כבר שנים ארוכות. במרכזה עומדת הטענה שהממסד הישראלי בשנות הקמת המדינה חטף מאות ואפילו אלפים מילדי העולים מתימן שהיו במעברות ומסר אותם לאימוץ.
הנה, תסתכל כאן. זה מ- 1952: "משפחה תימנית מחפשת את בתה".
הנה, יש פה צילום, כתוב למטה "ילדה תימנייה" שלא נתבלבל.
ד"ר דב לויטן מאוניברסיטת בר-אילן, שנשכר על ידי המדינה להכחיש את הפרשה, עוסק לדבריו, בחקר הפרשה כבר למעלה מ- 40 שנה. הוא מכחיש את חטיפת ילדי תימן. הוא טוען שאז ילדים שחורים לא היו מבוקשים, כי הם לא היו יפים ואין היגיון בלרצות לאמץ אותם: "כהי עור זה נחשב למשהו לא יפה או פחות טוב".
— אז אתה אומר שבעצם אין היגיון שהאשכנזים ירצו לחטוף את הילדים, כי לאמץ, אפילו כאלה שחיפשו אימוץ לא רצו.
ד"ר דב לויטן: נכון.
חודשיים לפני אירועי יהוד, ביקש משולם להיפגש עם לויטן. זאת הייתה פגישה מאוד לא נעימה. מהר מאוד השיחה הזו הפכה להיות צעקות, הוא היה עם דובון ירוק כזה, הוא פתח אותו, אמר: "אתה רואה? יש לי כאן טייפ, אני מקליט אותך. דע לך, אני עוד מעט הולך לפוצץ את הפרשה הזו, ואתה שמשת"פ וסוכן, אני אפוצץ גם אותך". אז עברו עוד חודשיים, אז היו האירועים ביהוד, ואז המשטרה פנתה אלי, הם לא ידעו בכלל מי זה עוזי משולם. הוא לא היה מוכר. אני אמרתי להם: "תראו, האדם הזה הוא מסוכן כי אין לו גבולות".
הרב עוזי משולם: קרא לשב"כ, נו, איפה הגיבורים שלהם?
ביהוד נאספו עוד ועוד כוחות סביב הבית. התקשורת סיקרה את הפרשה על בסיס יומי, המשטרה הקימה במקום חפ"ק מיוחד, ומשולם הנחה את מאמיניו להגיע אל הבית, לחזק את השורות.
כוחות משטרה רבים נפרשו סביב הבית ביהוד. פוליטיקאים ניסו להתערב, ואפילו הגיעו להסכם, אבל ההסכם הופר. ואז התחילו 50 ימים של מצור, התבצרות ומשא ומתן.
הרב עוזי משולם: "יהיה פסח, שכל העולם ידע, יש כאן הורים שותתי דם".
סרט דוקומנטרי חדש "משולם" שביימו נועם שיזף ואייל בלחסן, חוזר אל אותם ימים טעונים.
— מה פתאום נזכרתם בזה בכלל?
נועם שיזף במאי הסרט "משולם": השאלה שמעניינת אותנו כאן זה הסיפור החברתי שהרים את הפרשה הזאת. למה פה הייתה התבצרות שהגיעה לחילופי אש, מעולם בשטחים זה לא הגיע, פינויי בתים, פינויי מתנחלים. אף פעם לא הגענו לדרגת הניכור למה שקרה פה. זה אירוע ייחודי בתולדות מדינת ישראל.
אייל בלחסן במאי הסרט "משולם": יש כאלה שיגידו שהוא גיבור ושהוא מנהיג ושהוא בעצם היחידי שהיה לו את האומץ לקום ולהילחם מול המדינה.
הרב עוזי משולם: אנחנו הולכים לפי ההלכה. לא נפגע ביהודי, אלא אם הוא יסכן את חיינו. "הבא להורגך", כתוב בהלכה, "השכם להורגו", וגם אז ניזהר פי מיליון.
הבית הנצור ביהוד משך אליו אז גם אזרחים סקרנים. אחד מהם היה ד"ר רפי שובלי, רופא שיניים ופעיל חברתי.
— מה משך אותך לשם?
ד"ר רפי שובלי: היה ברור לי שמשהו לא מסתדר לי מבחינת מה שכתוב בעיתון. הם הרי הושוו לכת של דיוויד כורש ועוד כל מיני פטנטים של רצח אופי שנעשה להם, גם לאחר האירועים, אבל גם במהלכם. אני לא התרשמתי שראיתי שם קבוצה אלימה, בהתרשמות שלי, אלא יותר מין סוג של הגנה עצמית.
ב- 10 במאי 1994 הוזמן הרב לפגישה עם מפכ"ל המשטרה, אסף חפץ, שהבטיח לו שלא יאונה לו כל רע. משולם נעצר מיד עם הגיעו למקום.
אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה בזמן האירוע: אני למעשה הפרתי פה הבטחה. בסיטואציה הזאת אני שקלתי את זה כמה פעמים, ולא היססתי לעשות את זה. אני גם מבקש ממנו שיבקש מאנשיו להיכנע, והוא מסרב בכל תוקף.
משולם נעצר, אבל מאמיניו סירבו להתפרק מנשקם ולעזוב את המתחם.
כך נשמע אז, שלומי אסולין, אחד המתבצרים שישלם אחר כך בחייו. צלף משטרה ירה בו והרגו. בשיחת טלפון ביומו האחרון 10.5.1994 שעה 06:43, עם איש המשא ומתן המשטרתי.
שלומי אסולין: אם אתה תזיז מכאן את הכוחות אז לא יהיה מרחץ דמים. יש לך משהו להוסיף לזה?
אלי לנדאו: מה שאני מבקש, שתצאו יפה החוצה, תשאירו את הכלי נשק בבית ואני מבטיח לך…
שלומי אסולין: טוב תקשיב חביבי, תנ"צ תקשיב טוב. אף אחד לא יוצא מהבית הזה ואם יצאו מכאן, זה יהיה רק על אלונקה מתים.
אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה: ביום 10.5.1994, שעה 6:43 נפתחה אש מאוד חזקה, מדויקת, על ביתו של הרב עוזי משולם. אש תופת לכל הכיוונים, חלונות מתנפצים מכל עבר. ניתנה הוראה לעשות ירי של צלף.
האירוע ביהוד הסתיים במוות של שלומי אסולין, אחד המתבצרים. השאר נכנעו.
על עוזי משולם נגזרו 8 שנות מאסר. השופט ששפט אותו סטרנשוב כתב עליו, שהוא איש שמרגיש נרדף. הרואה צל הרים כהרים. החשדנות שלו המשיכה גם בבית הכלא.
ד"ר רפי שובלי: הוא לא סמך על הרופאים של שירות בתי הסוהר, והוא רצה שאני אבדוק אותו. הוא גם ביקש מרופאים מדיסציפלינות אחרות.
כשנה לאחר אירועי יהוד, הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת היעלמות ילדי תימן.
זאת הייתה הוועדה השלישית אחרי ששתי ועדות בדיקה קודמות הגישו כבר את מסקנותיהן. הוועדה שבדקה 800 מקרים של היעלמות ילדים, בעיקר עולי תימן, קבעה כי ב- 733 מקרים הילדים מתו. לגבי שאר המקרים חסר מידע.
ד"ר דב לויטן: אתה רואה תמונה ברורה מאוד שיש כאן איזו בעיה. ילדים נעלמים, ובדרך כלל ילדי עולי תימן, ובדרך כלל במסגרת הטיפול הרפואי או במחנה העולים או לאחר מכן כאשר הם עוברים לבתי החולים. ואז מגיעה אימא כזו, וזה סיפור שחוזר על עצמו עשרות פעמים, היא לא מוצאת את הילד. שואלת את האחות: "איפה הילד?", ואז האחות אומרת: "הוא נפטר. נפטר בלילה". כשהילד נפטר בבית החולים אז קוברים אותו במקום. זה לא נורא כל כך אם ההורים לא נכחו בהלוויה.
— זאת אומרת, היחס של הממסד אליהם היה של זלזול, ראייה מגבוה.
ד"ר דב לויטן: חוסר הערכה עד גזענות. כן. לא נעים אבל זו האמת.
ד"ר רפי שובלי: כשהפרשה הזו עולה, האסטרטגיה הממסדית היא להכחיש אותה מכל וכל.
— הרי היו ועדות, היו 3 ועדות, הכל היה שקר?
ד"ר רפי שובלי: הוועדות לא שוות כלום והכל שקר. חד משמעי. חד משמעי. אני קראתי את הדוחות שלהם, לא מאמין לאף מילה שם.
ד"ר רפי שובלי: כשילד בן שנה או חודש או יום או חמש נעלם, זאת חטיפה בהגדרה. זה לא זקן סנילי שהלך לטייל ושכח לחזור הביתה.
— מי חטף?
ד"ר רפי שובלי: מי חטף? גורמים של הרפואה, של הרווחה וכולי בהוראה, והם לא עושים את זה על דעת עצמם, זה לא יכול להיות.
— אז איפה הם? איפה אלפי הילדים האלה?
ד"ר רפי שובלי: השאלה של איפה הילדים היא טובה, אבל היא לא מאיינת את עצם החטיפה. אם אני אתלונן שגנבו לי את הקלסר הזה במשטרה, המשטרה צריכה להוכיח מה קרה. אני לא צריך להוכיח כלום. איפה הוא?
— לא, אתה צריך להוכיח שגנבו אותו. מה זאת אומרת, יכול להיות ששכחת אותו ברכב.
ד"ר רפי שובלי: אני לא צריך להוכיח שום דבר לגבי הילדים. הילדים האלה היו, והילדים האלה נחטפו, נעלמו, תקרא לזה איך שאתה רוצה, והמדינה צריכה להגיד איפה הם.
הוויכוח סביב הפרשה הזאת מסרב לגווע גם אחרי שנים ארוכות. סיפורו של עוזי משולם, הוא הפך בקרב הספקנים להוכחה נוספת שהממסד מנסה להסתיר משהו.
משולם שוחרר מהכלא אחרי חמש שנים בעקבות החמרה במצבו הבריאותי. הוא יצא משם איש אחר.
ד"ר רפי שובלי: הוא ישב עם מנורת לילה כזו. אי אפשר היה להדליק את האור בחדר, והוא כמובן לא יכול היה לעמוד. הוא נכנס לכלא בהליכה ויצא בשכיבה.
בתחילת הקיץ של 2013 הלך הרב עוזי משולם לעולמו. הוויכוח על מה שקרה במחנות העולים לפני למעלה מ- 60 שנה חי וקיים. דבר אחד ברור, חוסר הרצון של המנהיגות לעסוק בפרשה מיד אחרי שהתרחשה, הפך אותה לחומר נפץ לשנים ארוכות.
ד"ר רפי שובלי: הצד המוסדי יש לו הרבה כוח והוא יכול למנוע חקירה שתתקבל על דעתנו ואישזהו פתרון מכובד. מצד שני הוא צריך את האישור שלנו כדי להגיד שהדבר מת ונקבר, ואנחנו לא ניתן את האישור הזה.
— זה לא יקרה?
ד"ר רפי שובלי: אף פעם לא ניתן.
