‏אדיר הקטן פוגש את אימו במרכז קשר ורץ אליה בשמחה

Spread the love

בנה של רובין לווט נחטף ממנה ע"י חוטפת הילדים הסדרתית עו"ס מירי אבגי.

האמא רובין, מנהלת יומן אינטרנטי בו היא מתעדת את חטיפת ילדיה.

סיפורה פורסם באתר "זעקת האימהות" בקישור כאן: http://wp.me/p3VHfi-vc

חלק מדבריה של האמא ביומן שהיא מנהלת:

"הלב שלי מנופץ לאלפי חתיכות. כל דקה שעוברת אותי מנסרת. למה לי? שאני כל כך אוהבת ילדים. מבינה את העולם שלהם. דווקא לי? שאני הערכתי את העובדה שאני אמא? שמחתי להיות אמא. מצאתי את האושר שלי שהפכתי לאמא? כועסת על אלוקים שמרשה לזה לקרות. זה כמו שואה בשבילי הזמן הזה. הנחמה היחידה שילדיי חיים ובריאים. כיצד?

באמת אני שואלת אך זה קורה האכזריות הזו של פקידות הסעד שחוטפות ילדים. עובדות סוציאליות יותר גרועות מהגסטפו היהודי. אני שרק תסגרו אותי כל היום בחדר עם עשרה ילדים ולא ארצה לצאת. לא יכולה עכשיו לשמוע ילדים צוחקים. עד שילדיי שלי ישובו אלי. בקרוב בעזרת ה' זה יקרה."

קופל אליעזר, מנהל מכון סבר, המתמחה בתופעת הניכור ההורי, אומר:

"מרכזי הקשר לא מעניקים שום מסגרת טיפולית. הם משמשים מקום שיפוטי וענישתי לכל דבר, שלא רק לא מאפשר בניית קשר, אלא אף מסייע בניתוק קשר".

"לכל הורה שמגיע למרכז קשר מתייחסים כאילו הוא המסוכן ביותר, וזה גורם נזק עצום לכל הצדדים. הורה שנמצא שם בלי סיבה מוצדקת מרגיש תסכול והשפלה. ילד שרואה את ההורה שלו במקום כזה, חוֹוה אותו כלחוץ ומושפל".

"התחושה הזאת, של ההורה ושל הילד גם יחד, מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שההורה השני לא נדרש לביקורים במתכונת כזאת. רבים מההורים שואלים את עצמם אם הנזק שנגרם לילד ולהם שווה את הביקורים במרכז. רבים מחליטים, מתוך תחושת אחריות לילדיהם, לוותר על הקשר ולמנוע את הנזק הזה".

ג'וליה טל

ג'וליה טל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.