האמא דנית כהן: פתאום יום בהיר אחד הילד שלי נלקח ממני והוא כבר לא איתי יותר

האמא דנית כהן: חודשיים לא ראיתי את הבן שלי, אחרי שאני מגדלת אותו 8.5 שנים. לפני חודשיים הגיע פסק דין שניתן במעמד צד אחד, שזה לא הצד שלי: "למרות כל תסקירי הרווחה, יש להעביר את הילד לאבא באופן מיידי".

האבא הגיע, ניסה לקחת את הילד בכוח.

משרד הרווחה שטען שאני אמא מושלמת, העביר אותי ואת הילד למקלט לנשים מוכות, שם שהינו 7 חודשים. בתום שבעת החודשים חזרנו לעיר המגורים שלנו, הילד המשיך בבית הספר, הכל התנהל על מי מנוחות, עד לפני חודשיים, כשהילד הלך לאבא שלו, כחלק מהסדרי הראייה, ולא חזר.
יום למחרת קראו לי ברווחה להגיע, ואמרו לי שהילד גם לא יחזור. שצו של בית הדין הרבני בתל אביב, חייבים לקיים. אני ניגשתי לבית הדין, ניסיתי להבין מה קורה. גם עו"ד יוסי נקר הייתה לו גישה לתיק שלי, אבל לצערי, לא נתנו לי מידע. היה דוח רווחה חסוי שנסתר מעיני, מעורכי דיני, מעורכת הדין שלי וגם מיוסי נקר היקר שהתנדב לראות מה קורה בתיק. הרגשתי שאין לי מול מי לדבר. הרווחה שעד עכשיו טענו שאני אמא מושלמת בחוצות העיר, לא נותנים לי מענה. בית הדין לא נותן לי מענה.

פתאום יום בהיר אחד הילד שלי נלקח ממני והוא כבר לא איתי יותר. הרגשתי ממש חסרת אונים. ארזתי תיק קטן בעודי בהיריון ונושאת תאומים ברחמי, והלכתי והתיישבתי מול בית הדין הרבני, שבתתי רעב 18 ימים. כמובן לא שבתתי רעב טוטלית, לקחתי ויטמינים ודברים שיעזרו לתינוקות הקטנים שלי להתפתח בבטן ולחיות.

כמובן שלא עזר כלום. לא ניגשו אלי מבית הדין, לא מהרווחה. לא עזרו התחנונים שלי למנהלי הרווחה, עד שהתגלה לי התסקיר הסודי שהרווחה ברמת השרון הגישו לבית הדין.

בתסקיר נכתב שאני לא אמא סמכותית, כי הבטחתי לילד שלי מתנה אם הוא יעשה בדיקת דם. לא נכתבה מילה רעה עלי על התפקוד שלי בתור אמא מבחינת הבית הספר. אני שוב פעם אומרת: תמיד אמרו שאני אמא מושלמת, ובאמת ככה הרגשתי. מאז שהילד עבר לאבא שלו, לא נתנו לי לדבר איתו בטלפון, עדיין אני לא רואה אותו, למרות שיש פסק דין מבית הדין שיש לקיים הסדרי ראיה מורחבים ככל האפשר בין הילד לאם, הרווחה ברמת השרון מתעלמת ממני.

העליתי סרטון קצר של מנהלת הרווחה ברמת השרון עו"ס טלי נדיר, אומרת לי: "את חייבת ללכת מפה", מכיוון שהילד שלי לא רצה לשחרר לי את היד.
"תיכנסי לאוטו, תניעי את הרכב ומקסימום הילד ירוץ קצת אחרי האוטו".

שזה גם סכנת חיים וגם חווית נטישה לילד. עו"ס מרים עזר מרמת השרון הגישה מכתב לרבנות בתל-אביב שבו היא כותבת שיש לה היכרות עם בן הזוג לשעבר שלי, עוד לפני שהיא לקחה את התיק על עצמה, שזה גם משהו פלילי שאסור לה לעשות. יש הרבה חורים ותהיות בתיק שלי. בשורה התחתונה יש ילד שלא רואה את אמא שלו חודשיים, אחרי ששמונה וחצי שנים גידלתי אותו.

לא ניתנה לנו התראה מראש, לא לי ולא לילד שלי. לא ראיתי את הילד שלי חודשיים. בראש השנה לקחתי שוב פעם תיק, באתי וישנתי מול בית ראש הממשלה על הריצפה, כמובן שגם זה לא עזר לי. אני מתכוונת לעשות מול בית ראש הממשלה גם כיפור וגם סוכות.

הייתי מול הבית של שר הרווחה, התחננתי לפניו בדמעות, ביקשתי ממנו ששישי, בזכות השבת, הוא או אישתו, יצאו החוצה, יגישו לי כוס מים. די מהר הגיעה ניידת משטרה שפינתה אותי מהמקום. זה היה לפני שבועיים.

צברתי לעצמי אלפי דוחות מעיריית תל אביב, כששבתתי רעב מול בית הדין. זה לא משנה לי בכלל. אני רק מקווה, קודם כל פקידי הרווחה, שכרגע מנמנמים להם, שיקיימו את הצו שבית הדין נתן, כי כרגע אני לא רואה שום אופק לראות את הילד בימים הקרובים, שום סיכוי ואני מקווה שיזמינו את הילד לדבר. זה מה שאני מבקשת מבית הדין. הוא ילד בר דעת שעבר את כל המבחנים של המחוננים במשרד החינוך בהצלחה ואני מתחננת שיתנו לו לדבר. תודה רבה שהקשבתם לי.