משרד הרווחה – הפתרון הסופי לבעיית הקשישים חוסים ודרי רחוב – תזכיר חוק ההגנה על חוסים (תיקונים שונים), התשע"ה- 2015
אוגוסט 2015 – מדובר בתזכיר חוק ההגנה על חוסים (תיקונים שונים), התשע"ה- 2015 של משרד הרווחה (בתיה ארטמן) ליתן סמכות לפקידות סעד על חוסים בצווי חירום במעמד צד אחד ללא ראיות. משרד הרווחה גם מבקש בהצעת החוק כי הדיון בענייני החוסים יתנהל בבית משפט לענייני משפחה, כלומר בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
מדובר בעדכון הצעת חוק הגנה על חוסים שיכלול:
1. הרחבת סמכויות פקיד הסעד להוצאת חוסה בכפייה בצו חירום (של פקיד הסעד) במעמד צד אחד מביתו ומשפחתו או ממקום הימצאו לבית חולים בסיוע משטרה.
2. העברת הסמכות לטיפול בחוק מבית משפט השלום לבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
3. הרחבת המינוח חוסה גם גם לדרי רחוב.
הוצאת אדם מביתו ומקום הימצאו, בכפייה ועל לא עוול בכפיו הנה פגיעה חמורה בעקרונות היסוד של כל מדינה לרבות מדינה דמוקרטית ופגיעה חמורה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
ע"פ החוק המוצע יכול להוציא פקיד הסעד בצו חירום שהוא מוציא במעמד צד אחד אם הוא "סבור כי נשקפת לחוסה סכנה תכופה וכי למניעת אותה סכנה יש להעבירו בדחיפות לטיפול רפואי".
נשאלת השאלה אם אותו אדם, חוסה, הוא צלול מדוע יוציא אותו פקיד סעד בכפייה ממקום הימצאו בצו חירום בעוד בתי המשפט פועלים בלילה במתכונת חירום, ומדוע תתנהל הפגיעה החמורה בכבוד האדם וחירותו בדלתיים סגורות. ומדוע לא ימציא פקיד הסעד ראיות בטרם יטול זכויות האדם?
מדובר בהתנהלות אלימה ודורסנית במחשכים של משרד הרווחה לתלישת אנשים שגורלם לא שפר להם להעברתם בכפייה ל"בתי חולים" שם יולעטו בסמים פסיכיאטריים עד יומם האחרון.
משרד הרווחה רוצה לקבור את התנהלותו האלימה נגד החוסים מאחורי הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה.
העבודה הסוציאלית זה מקצוע פרזיטי שאינו תורם גרוש למדינה. להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן.
מי שמגיע אליהן בבקשת עזרה לא יודע שתפקידן לחסל אותו עד דק, כדי להצדיק המשך טיפולים למשך שנים, והמדובר בטיפולים שלא שווים שום דבר. מנציחים את העוני והנזקקות. מקצוע העבודה הסוציאלית דורש אישיות של בהמה, ניבזיות, נרקיסיסטיות. מדובר בכלבות שטניות שמתאים להן לשמש כסוהרות בטרבלינקה.
בתמונות למטה, עו"ס ליאורה דיקשטיין, לשכת רווחה רעננה. מדובר באחת העו"סיות הנבזיות והחולניות ביותר במיפלג רעננה. הנ"ל מאמינה שאין כל קשר בין אימא והרחם שלה, ושלאימהות קל מאוד להתנתק מהילדים שהביאו לעולם, ולמסור אותם לידיה כדי שתשכן אותם בפנימיות ואומנה. ליאורה דיקשטיין אישיות בהמתית וגועלית. היא מגדלת את שלישיית הילדים שלה. אבל, אין לה שום בעיה להגיע לבית החולים כדי לחטוף משם ילדים שנולדים לאימהות אחרות היישר מהרחם שלהן לבית שבתי לוי בחיפה.
בתמונות, עו"ס ליאורה דיקשטיין, לשכת רווחה רעננה, מומחית לחטיפות ילדים והתעללות בסגנון דאע"ש בהורים וילדיהם, מתחפשת להומלסית עם שלט בו היא לועגת למוחלשים בחברה הישראלית וכותבת עם שגיאות כתיב: "אין לי כסף לטרופית. אין לי כסף לעוכל, תאזרו לי ולילדים שלי. מי שלא שם שקל מניאק".
בתיה ארטמן פנתה אליה בבקשה לעזרה בניסוח הצעת החוק, והמלצתה: לאחר 14 יום יחול החוק להמתת חסד וניתן יהיה להשתמש באיבריו של ההומלס להצלת חיים. למה לבזבז כסף על מי שימות או יתאבד אם אפשר להמית כבר בלשכת הרווחה ביום הראשון לתחילת הטיפול? הכי מומלץ טיפול בציקלון ב.
https://www.facebook.com/liora.dikstein?fref=ts
ועוד אחת:
ליאורה דיקשטיין עו"ס חוטפת ילדים גאה בילדיה ובעלה. אין לה שום בעיה לשלוח ילדים של הורים אחרים לפנימיות, אומנה ומוסדות פסיכיאטריים. את שלה היא שומרת היטב
