אור קשתי: עוד כתבת זבל המהללת את החלאה עו"ס ציפי נחשון גליק, שמפיצה נתוני שקר על זנות בקרב 970 נערות פנימייה שנחטפות מהוריהן

Spread the love

עוד פעם אנחנו נאלצים לקרוא כתבת גועל של אור קשתי מהארץ, שגורם לנו בחילה. אור קשתי כתב זבל נחות ביותר מהסוג המשמש פרסומאי של משרד הרווחה. מקבל הודעות לעיתונות, משכתב קצת ומעלה לעיתון ללא עבודות תחקיר, ללא ראיונות מהשטח, בקיצור כתבות נטו של צד אחד בלבד, והוא משרד הרווחה והאג'נדות הגועליות של העובדות הסוציאליות.

הפעם אור קשתי זועק בכותרת מבהילה: "לפחות 970 קטינות מנוצלות בזנות; פחות משליש מקבלות סיוע". הקורא אמור לחשוב כאילו יש לו סקופ חדש, או כאילו הוא מביא איזו ידיעה מרעישה, ובסוף מתברר שהבלון הנפוח כולו עוסק ביחצנות לאיזה נבלה סרוחה ממשרד הרווחה, ציפי נחשון גליק, שרוצה לפרסם את עצמה כאילו היא עושה משהו כדי לעזור לקטינות ולקטינים העוסקים בזנות. למעשה קריאת הכתבה מגלה אוזלת יד משוועת של משרד הרווחה. אין להם שום פיתרון לתופעה, כי הם אלה שיצרו אותה. הדבר ניכר מעצם העובדה שאור קשתי בכלל לא מתאר מה מציעים לקטינים העוסקים בזנות, כדי להיגמל מסינדרום הכסף הקל שבא בזנות. יש בכתבה שימוש רב במילים פתרונות, מענים והתערבויות, אבל אף מילה על מה הם בדיוק הפתרונות, המענים וההתערבויות.

אור קשתי לא יצא לשטח לראיין אפילו לא זונה קטינה אחת.  לא שאל אפילו בחורה אחת למה היא מתפתה למכור את גופה, ומה יגרום לה להפסיק לעשות את זה.  אז באמת שהכתבה הזו לא שווה שום דבר.  אבל למעשה הכתבה מטייחת את המחדל של שירותי הרווחה.

הרי בואו נודה על האמת. מי הם הקטינות והקטינים העוסקחים בזנות? אלו לא ילדים שגרים בבית עם הורים, אבא ואמא או אמא חד הורית. לא. אלה קטינות וקטינים שכמעט כולם נערות ונערים החיים בפנימיות שהוצאו מבית הוריהם, ורובן אתיופיות. את זה ציפי נחשון גליק לא מספרת לנו. מה פתאום שהיא תודה בכישלון הגדול? אלה נערים ונערות שחוטפים אותם מההורים שלהם, משליכים אותם לפנימיות עם עונשים, איזוקים וחדרי הרגעה לבידוד. כופים עליהם אין ספור שעות של שיחות כפויות עם מטפלים לצורך שיקום, ומלמדים אותם שההורים שלהם הם זבל אנושי. הילדים האלה הופכים תלושים.

זה שעובדת סוציאלית מחבקת את הילד שנחטף מהוריו, לא מהווה תחליף לאמא ואבא. המשמעת הקפדנית, הטיפולים הפסיכו-סוציאליים, העונשים, כל זה גורם למרדנות בקרב ילדי הפנימיות, שמצביעים ברגליים ובורחים משם. חלק בורחים לגמרי בלי רצון לחזור. חלק מתחמקים בלילה, כאילו לבילוי, אבל למעשה הם מחפשים חום ואהבה, כי אין מי שיאהב אותם, אז הם מוסרים את גופם וגופן, למי שמוכן לשלם.

יש בפנימיות האלה נערות בגיל 14, 15, 16, שכבר לא ראו את האבא שלהם 5 או 10 שנים. זה חסר להן, והן מפתחות תסביך אבא.  מכיוון שתיכנתו להם את המוח שהאבא והאמא הם רעים ומזניחים, הנערות האלה בורחות מהפנימיות, ועושות סקס זמין עם מי שרק מוכן לשלם, כדי לחפש תחליף לאבא שהועלם מחייהן.

בואו נתייחס גם לכותרת המתלהמת של אור קשתי. 970 קטינות מנוצלות בזנות? באמת? מישהו אמר לקטינות האלה לעסוק בזנות? מישהו פיתה אותן לעסוק בזנות? מישהו מסרסר בהן?

אנחנו לא מאמינים שיש אפילו סרסור או סרסורית אחד או אחת בישראל שמוכנים לסרסר בנערים או נערות מתחת לגיל 18 ולנצל אותם למטרות זנות. יש מספיק זונות מעל גיל 18, ולכן הסיכוי שיש מי שמנצל את הבנות האלה בזנות הוא אפסי. אדרבא, אילו הייתה רשת סרסורים שמנצלת קטינות בזנות, זה היה כותרת ראשית. אבל אין כזה דבר. גם לסרסורים וסרסוריות יש כבוד עצמי. רובם מנהלים עסק מסודר של שירותים מרצון ללקוחות מרצון, ואף אחד לא ייקח סיכון של סרסרות בקטינים.

אם ככה אלה קטינות וקטינים חטופים בפנימיות או אומנה "ילדי רווחה" שפשוט אין להם כסף, אין מי שיתן להם דמי כיס. אבל גם אין להם עורף משפחתי. הם למדו שקל מאוד למכור את הגוף ולעשות 200 ש"ח לרבע שעה, מאשר ללכת לעבוד במקדולנדס עבור 20 ש"ח לשעה. מה אם כן אפשר להציע להם? אולי דמי כיס בשווי אובדן העבודה אבל זה לא יקרה, כי כשהשמועה תתפרסם שזונות קטינות מקבלות פיצוי על אובדן ימי עבודה בזנות, אז כל הבנות בפנימייה יגידו שהן זונות כדי לקבל את המענק.

אז מה באמת רוצה ציפי נחשון גליק להשיג מהכתבה הזו? למשרד הרווחה יש עניין אחד. להשיג מידע על אנשים חלשים, ולחפש ממי אפשר לחטוף ילדים. ברגע שמגלים קטינה אחת שעוסקת בזזנות, ניתן להגיע להורים שלה, ולהוציא מהם את שאר הילדים שבבית. כך פותחים עוד תיקי רווחה, ומייצרים עוד פרנסה לעובדות סוציאליות.

שימו לב איך מנפחים סטטיסטיקה: "השתמשו בהגדרה רחבה של זנות — לא רק כזו המתייחסת לקבלת כסף אלא גם לשווה כסף, כגון בגדים, סיגריות, שתייה, בילויים או קורת גג". כלומר המספר של 970 קטינות "המנוצלות" בזנות, כולל גם מי ששוכבת עם גברים עבור מתנות או קורת גג.

איזה סרסור ינצל קטינה אם היא לא מביאה לו כסף, אלא מביאה מתנות וקורת גג? למה לא אומרים לנו כמה קטינות באמת מוכרות את הגוף בתעריף קבוע, שאז הן באמת זונות, וכמה קטינות מקבלות מתנות או קורת גג, שאז זו בכלל לא זנות, אלא תופעה לגיטימית. הרי גם בנות שמעל גיל 18 עושות מין עם גברים בתמורה למתנות, סמים, סיגריות, ולפעמים גם קורת גג (פילשות של גברים נשואים למיניהם). לכן בעצם הבעייה האמיתית היא לא קטינות שעובדות בזנות, אלא קטינות שמפקירות את גופן בנזיד עדשים:  מתנה, שרשרת, פלאפון, סיגריות, דרינק בבר.

מי עושות את זה? רק הנערות מהפנימייה שכן אין להם הורים שיתנו להן דמי כיס, ומשעמם להן. הן זקוקות לאקשן ובילויים בגלל משמעת הברזל בפנימייה. ההורים הרי כבר התרוששו כלכלית מהמאבק להחזיר את הבנות הבייתה.  הבנות מקנאות בחברות שלהן, ואין להן ברירה. הן מקיימות יחסי מין עבור מתנות, ולפעמים מקיימות יחסי מין רק בגלל ההרפתקאה: ראו למשל את הכתבה הזו: חשיפה: בנות 13 מראשון לציון – זונות רחוב. צפו במהדורה – וואלה. כל הנערות שתוארו בכתבה זו הן נערות פנימייה שבלילה היו חומקות מהפנימייה, ובגלל המופקרות המינית השוררת בפנימיות, אין להן בעיה לשכב עם מי שמחמיא להן. מעולם לא הייתה כתבת המשך לכתבה זו.

בואו גם נודה באמת. רוב הקטינות שעליהן מדובר הן אתיופיות. הקלידו בגוגל את צמד המילים "קטינות וחמארות", ותראו שבסך הכל מדובר בבתי קפה מאולתרים של עובדים זרים וסודנים, שקטינות אתיופיות מפנימיות מגיעות לשם, כי זה מדליק, כי הן צריכות בילויים, אחרי שטחנו להן את המוח בפנימיה בשעות טיפוליות שלא נגמרות, וגם כי העובדים הזרים לא ילשינו עליהם בפייסבוק, ולא יביישו אותן באינסטגרם.

אז מה הפיתרון: להפסיק לחטוף ילדים לפנימיות. הזנות בקרב הקטינים היא תוצר לוואי של מדיניות הסחר בילדים וההשמה החוץ בייתית של משרד הרווחה. ציפי נחשון גליק היא טינופת סהרורית, שמפיצה דברי בלע וסטטיסטיקה מזויפת, וכל מה שנשאר לקוות זה שסודנים יבואו לעשות לה נעים בפות, כדי שתשחרר מהקיבעון המחשבתי.

הכותרת של המאמר צריכה להיות אחרת: "970 בנות ובנים שהוצאו מביתם ע"י משרד הרווחה לפנימיות ואמונה הפכו לזונות", או "תגלית:  משרד הרווחה דרדר 970 נערים ונערות לזנות ע"י הוצאה מהבית".

בתמונה: ציפי נחשון גליק אחרי שהעניקה שירותיים מיניים לקבוצת כדורסל. הפה שלה פעור לרווחה. מוכנה לקלוט ולשקם.

ציפי נחשון גליק זונת רחוב משוקמת

וכאן היא שוב מצד שמאל: בכנסת, ציפי נחשון גליק. אין חכמה כבעלת ניסיון. "רק מי ששכבה עם עשרות אלפי גברים משעבדים, יכולה להבין את מצוקת נערות הזונות מהפנימיות"

לפחות 970 קטינות מנוצלות בזנות; פחות משליש מקבלות סיוע – אור קשתי

הגיל הממוצע של כניסה למעגל הזנות הוא 14-13, אך לרשויות ידוע גם על צעירים יותר. משרד הרווחה אסף לראשונה נתונים על היקף התופעה, לאחר ששורת ועדות ממשלתיות ביקרו את המחסור במידע.
בישראל יש לפחות 970 קטינות המנוצלות בזנות, המוכרות ללשכות הרווחה ברחבי הארץ. נתון זה מבוסס על דיווחים שהעבירו ב–2014 עובדות סוציאליות, המתמחות בטיפול בנערות במצוקה. עם זאת, במרכזים של משרד הרווחה טיפלו בשנה שעברה רק בכ–300 קטינים המעורבים בזנות, שקיבלו סיוע מיוחד המותאם למצבם. לפי הערכות, עוד כ–250 בנים קטינים מעורבים בזנות, וכן מספר לא ידוע של טרנסג'נדרים. המספר הכולל מגיע, על פי הערכה, לכ–1,250 בני נוער. הגיל הממוצע של כניסה למעגל הזנות הוא 13–14, אך לרשויות ידוע גם על צעירים יותר המעורבים בכך.

איסוף הנתון החדש המתייחס ל–970 הנערות המוכרות לשירותי הרוווחה הוא צעד ראשון, הרחוק מלספק, בהתמודדות הנדרשת עם התופעה של ניצול קטינים לזנות. עד כה לא היו נתונים רשמיים על היקף התופעה, למרות ששורה של ועדות ממשלתיות, הראשונה בהן מ–1997, קבעו כי יש לערוך מחקר בנושא. בהקשר זה כתב מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בדו"ח שפרסם בדצמבר 2014, כי "משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות ועמותות הסיוע מחזיקים באומדנים ובהערכות בלבד, ויש שוני בין הנתונים שמציג משרד הרווחה ובין הנתונים שמציגים הארגונים הפועלים בתחום".

דו"ח מבקר המדינה מתייחס לסקר שעשתה עמותת עלם בסוף 2011, המתבסס על תוכניות של העמותה שנועדו לתת מענה לנוער בסיכון, ולפיו התקבלו דיווחים על 621 בני נוער המעורבים בזנות, שגילם הממוצע הוא 16.7; 471 מהם בנות, 124 בנים ו–26 טרנסג'נדרים. לגבי 441 דווח כי הם בוודאות עוסקים בזנות, בעוד שביחס ל–180 הדיווח הוגדר "קרוב לוודאי". מהנתונים החדשים עולה שהתופעה רחבה יותר.

היעדר המידע אינו ייחודי רק לקטינים המעורבים בזנות — הוא תקף גם לבוגרים. ב–2008 החליט משרד הרווחה לערוך מחקר בנושא, והוא יצא לדרך ב–2010. לדברי מנהלת האגף לשירותי תיקון ונוער מנותק במשרד הרווחה, ציפי נחשון גליק, שורת בעיות — חלקן ארגוניות, אחרות יותר מתודולוגיות — עיכבו את השלמת הסקר. על רקע זה, הוחלט בשנה שעברה שלא להמתין לתוצאות ולהעביר לעובדות סוציאליות המתמחות בטיפול בנערות במצוקה סדנאות המסייעות בזיהוי ואיתור בני נוער המעורבים בזנות, ובדרכי ההתערבות הנכונות.

הסדנאות השתמשו בהגדרה רחבה של זנות — לא רק כזו המתייחסת לקבלת כסף אלא גם לשווה־כסף, כגון בגדים, סיגריות, שתייה, בילויים או קורת גג. לאחר מכן חזרו ובדקו העובדות את הנערות המוכרות להן, בהתאם להגדרה המחודשת, והעבירו למטה משרד הרווחה פרטים על 970 נערות הנמצאות בזנות. על פי מחקרים קודמים, שיעור הבנים הנמצאים בזנות הוא כ–25% מהנתון המקביל בקרב בנות, כך שלמספר זה יש להוסיף כ–250 בנים.

לדברי נחשון גליק, רק בחמש רשויות מקומיות פועלות מסגרות לטיפול בקטינים הנמצאים בזנות. "המרחבים הפתוחים", כפי שמכנים במשרד הרווחה את המסגרות הללו, מציעים בעיקר טיפול אישי וקבוצתי. כ–300 קטינים — כשליש מהנערות המוכרות לשירותי הרווחה וכרבע מההיקף המשוער של זנות קטינים — קיבלו בשנה שעברה סיוע במרכזים אלה. "אפשר לשער שגם מי שלא הגיע למרכזים קיבל סיוע כלשהו, כי הם מוכרים ללשכות הרווחה", אומרת נחשון גליק, "אבל חשוב להבין שעבור הנערות והנערים האלה לא מספיק קשר רגיל עם עובד סוציאלי. העובד חייב להיות מצויד בכלים ובמענים ספציפיים לטיפול בזנות של קטינים: ללמוד איך להתעקש ולא לוותר כשהנערה לא מגיעה למרכז הסיוע, לתת לה מקום לאכול, להתרחץ, ולפעמים לדאוג גם לבגדים או לקונדום".

ב–2012 הגישה נחשון גליק תוכנית למשה כחלון, אז שר הרווחה וכיום שר האוצר, לטיפול כולל בזנות קטינים. התקציב הנדרש היה כ–30 מיליון שקלים, אך משרד האוצר התקשה למצוא את הסכום. בלית ברירה, צומצה התוכנית המקיפה לכזו שהסתפקה בחמישה מיליוני שקלים, להם דאג שר הרווחה הקודם, מאיר כהן. לאחרונה התחדשו הדיונים בין משרדי הרווחה והאוצר: כעת מדברים הצדדים על כעשרה מיליון שקלים להרחבת המענים לצעירים המעורבים בזנות.

בתמונה: זונה משוקמת ציפי נחשון גליק. עשתה קריירה מינית על מעל 10,000 לקוחות בהן טיפלה מינית בנערותה.

ציפי נחשון גליק מזדיינת עם סודנים 100 שח למציצה

במשרד הרווחה אומרים כי המחקר רחב ההיקף על תופעת הזנות אמור להתפרסם בחודשים הקרובים. תקציב המחקר, ששותף בו גם המשרד לביטחון הפנים, עומד על כ–1.2 מיליוני שקלים. לדברי גורמים הבקיאים בנושא, העיכוב בהשלמת המחקר גרם, בין השאר, לעיכוב בגיבוש פתרונות — למשל בהקשר של בנים הנמצאים בזנות — ולתקצובם.

"מדובר במחקר ראשון וייחודי בסוגו שכרוך במורכבות ובקשיים מתודולוגיים ובירוקרטיים רבים ולא פשוטים", אומרים בתגובה במשרד הרווחה, "מדובר באוכלוסייה שקשה מאוד לגייסה לשיתוף פעולה ולהתאים לה את שיטת המחקר. המחקר נמצא כעת בשלביו הסופיים וכולל ארבעה חלקים: סקירת ספרות מקיפה לתופעה בארץ ובעולם; סקר עמדות הציבור, שפורסם בדצמבר 2014; סקר לאומי לבחינת היקף התופעה ומאפייניה; ומחקר הערכה של תוכניות טיפול קיימות".

http://www.haaretz.co.il/news/education/.premium-1.2710011

ג'וליה טל

ג'וליה טל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.