רמי בר גיורא פסיכולוג נוכל קליני בשירות הרווחה ובתי המשפט: כתב חוות דעת נגד אבא וילדיו בלי לראות אותם ביהמ"ש קיבל את חוות הדעת ללא בדיקה – ועדת המשמעת של הפסיכולוגים התלתה את רישיונו של הנוכל לחודשיים
הנושא של מינוי מומחים בבתי המשפט למשפחה הוא שערורייה. בעוד שבכל בית משפט רגיל, כל מומחה חייב לציין מה הכישורים שלו, מה הרזומה שלו ומה מכשיר אותו לתת חוות דעת לנושא בו הוא מתיימר לחוות דעה, הרי שמי שניסח את תקנות סדר הדין האזרחי לבתי משפט למשפחה במשרד המשפטים חשב שבענייני משפחה, אין כל צורך שהמומחה יוכיח שהוא מומחה או בכלל מומחה. כך למשל כל פקידת סעד ששולחת חוות דעת לבית המשפט, איננה מציינת מתי היא הוכשרה להיות פקידת סעד, ובכלל יכול להיות שזה התיק הראשון שלה, ואין לה מושג קלוש מה היא עושה, מה היא כותבת ועל סמך מה היא "מתרשמת". כנ"ל גם בתחום האבחונים. פקידת סעד אומרת לבית המשפט שהיא רוצה שההורים ישלמו כסף לפסיכולוגית כדי שתבדוק את מסוגלותם ההורית או את "מסוכנותם". שוב פעם, המומחה שנבחר, אינו צריך לגלות בכמה תיקים עסק, מה הניסיון שלו ומה הכישורים שלו, ואת שופטי המשפחה זה בכלל לא מעניין.
כך למשל הפסיכולוג בעז גסטהלטר מכון טריאסט שריג, הודה רק בערעור שחוות דעת להגירה שהוזמנה ממכון זה, הייתה בעצם חוות הדעת הראשונה של המכון בנושא הגירה, ובגלל העדר ניסיון, הביאו תגבורת באמצעות פרילנסרית, אלה בלאו סוסנוסקי, שאין לה מושג קלוש בהגירה או כל ניסיון בכתיבת חוות דעת. במקרה אחר פסיכולוגית, לכאורה, אחת, חמדה גיורא, שהיא בסך הכול סקסולוגית, כלומר מתעסקת בבעיות שהפין לא עומד לגבר, או שהאישה פריג'ידית ולא בא לה מין, מתיימרת לכתוב חוות דעת על חרדות נטישה של האישה, שהיא חברה שלה, והיא קרימינולגית במקצועה. או במקרה אחר, גרציאלה כרמון, פסיכולוגית בפשיטת רגל, הייתה מוכנה לכתוב כל מה שרוצים ממנה, כי אין לה גרוש להאכיל את עצמה, בגלל פשיטת הרגל. עכשיו מספרים לנו על מקרה דומה, שבו הפסיכולוג הקליני רמי בר גיורא, מוכר חוות דעת, אשר רישיונו הותלה למשך חודשיים על ידי ועדת המשמעת של הפסיכולוגים.
כך כתוב בקובלנה:
"הקובל (האבא) הגיש ביום 5.6.13 קובלנה כנגד הנאשם-הנקבל רמי בר גיורא שהינו פסיכולוג קליני בכיר הרשום בפנקס הפסיכולוגים.
מחודש אוקטובר 2010 טיפל הנקבל בקטין, לבקשת אמו אשר במשמורתה מצוי הקטין בעקבות הוראה של ביהמ"ש לענייני משפחה. במסגרת הטיפול נפגש הנקבל עם הקטין ועם אימו, אולם לא התקיים כל קשר בין הנקבל לאבי הקטין או עם אחיו המצויים במשמורת האב.
במהלך אותה שנה נתן הנקבל חוות דעת פסיכולוגית בנוגע לקטין, ליחסיו עם הוריו ואחיו ולתפקודו ההורי של האב, זאת לצורך שימוש בהליך שיפוטי הנוגע לקטין. בחוות דעתו התבטא בחריפות כנגד אביו ואחיו של הקטין וזאת מבלי שנפגש עימם.
בעקבות חוות דעתו אשר הוגשה על ידי אם הקטין לבית המשפט, הגיש האב תלונה כנגד הנקבל לוועדת התלונות.
ביום 8/11/11 ניתנה החלטת ועדת התלונות להימנע מהעברת העניין לוועדת משמעת. הוועדה הצביעה על הבעייתיות בהתנהגותו של הנקבל והזהירה אותו שאם תובא בפני הוועדה תלונה מבוססת נוספת בקשר להתנהגות דומה, תבחן הוועדה מחדש החלטתה בעניין תלונה זו ותשקול הגשת קובלנה משמעתית בגינה.
ביום 21/11/11 ערך הנקבל חוות דעת נוספת לצורך הליכים משפטיים בעניינו של הקטין. גם כאן התייחס בהמלצתו לתפקודו ההורי של אבי הקטין.
בשתי חוות הדעת שנתן הנקבל, לא ציין כי אלה נערכו ללא פגישה או הכרות בינו לבין האב וכי קביעותיו אודות תפקודו ההורי של האב ויחסיו עם בנו מבוססות על התרשמותו של הנקבל מפגישותיו עם הקטין ומידע שהתקבל מהאם שהיא צד לסכסוך.
בעקבות חוות הדעת השנייה, הגיש האב תלונה נוספת לוועדת התלונות."
עד כמה מסוכן לציבור ההורים הנוכל הקליני רמי בר גיורא? הוא כותב עלילות דם על בן או בת הזוג, תמורת בצע כסף. הוציא פעמיים חוות דעת מומחה לבית המשפט, נגד אבא כשהוא מעולם לא פגש בו ולמרות זאת כתב שהוא אדם מסוכן. ובית המשפט? הסתמך על חוות הדעת שלו.
הנוכל רמי בר גיורא, עבד מעל 30 שנה כמומחה בית משפט, כששופטים מתייחסים לחוות הדעת השקריות שלו כפסק דין בלתי מעורער. הוא העיד על עצמו כך: "הנקבל הינו מראשוני הפסיכולוגים בארץ, חבר ועדת המשמעת הראשונה שנתכוננה על פי חוק הפסיכולוגים בשנת 1977. במשך שנים רבות כתב חוות דעת לבתי המשפט המחוזיים ולבית המשפט העליון, בנושאי משמורת ילדים וטובת הילד, עוד לפני הקמת בית המשפט לענייני משפחה".
במשך שנים רבות הנוכל הקליני החטייאר בר גיורא, ריסק אלפי משפחות במדינה. רק בשנת 2015, לראשונה, הותלה רישיונו למשך חודשיים, כשהעבריין הקליני ממשיך ומקבל לקוחות שמוזרמים לו מטעם משרד הרווחה, כשהוא ממשיך במעשי הנוכלויות שלו. אחרי הכל הפרנסה אצל נוכלים זורמת בשפע.
