שירן אמבש חושפת את שקרי המרכז הישראלי לנפגעי כתות. קומץ של חמומי מוח סחטניים מתמקדים בקבוצות פוליאמוריות ומתסיסות את המשטרה והרווחה לפשוט על הבית ולהציל נשים מ"שבי מנטלי".

במרכז לנפגעי כתות המציאו תיאוריה שגברים יכולים לשלוט בנשים ולהפוך אותן לשפחות מין באופן טלפתי -"שבי מנטלי".  מדובר בתיאוריה שהמציא הדוקטור המטורף דוד גרין העובד עם המרכז הישראלי לנפגעי כתות. הוא העיד בתיק של גואל רצון והשופטת נורית אחיטוב קטלה את אמינותו, ואמרה שגבר איננו יכול להשתלט על מוחות של נשים ולקבץ אותן סביבו ב"כת".  השופטת נורית אחיטוב קבעה שהתיאוריות של המרכז לכתות אינטרסנטיות, שטותיות, אינן מקובלות בשום מדינה בעולם, ואין שום קונצנזוס מקצועי התומך בהזיות שמפיצים במרכז הישראלי לנפגעי כתות.

מתוך עדותה של שירן:

רציתי שתביני מה זה המרכז הישראלי לנפגעי כתות, זה בעצם מוסד, לא יודעת מה, שמצא לעצמו דרך להתפרנס, על ידי מה? הם קבעו שיש כזה דבר שגברים משתלטים על מוחות של נשים. שהם שמים להם שבב, שהם מוציאים להם את המוח של עצמם, והם שולטים להם במוח של עצמם, שולטים להם במחשבות שלהם ובמעשים שלהם, וזה התיאוריה שהמרכז הישראלי לנפגעי כתות פיתחו בשביל לעשות כסף!

בצורה הזו, אותו מרכז ישראלי לנפגעי כתות, תוקף גברים למיניהם ומאשים אותם שהם השתלטו על מוחות של נשים. אז שיביאו אלי את אותן נשים שקוראים להן קורבנות, שבעצם אהבו מאוד את החיים שלהן, לפני שהמרכז הישראלי לכתות בא והציע להן כל מיני הצעות של כסף, של דירה, של אמצעים כלכליים, עזרה כלכלית, כל מיני סוגים של עזרה ואיומים. המרכז הישראלי לנפגעי כתות הוא בעצם משתף פעולה עם המשטרה, והמשטרה שמה אותו במקום שהם כביכול המומחים הישראליים לכתות, והם מסתמכים עליהם בעצם כדי לעצור אנשים ולשים אותם בבתי סוהר, על סמך נתונים שנפגעי כתות מעביר להם, שהנשים, אותן נשים, רוצים לספר להן שהן שטופות מוח, ושהשתלטו להן על המוח עם קרניים אולטרה מגנטיות, שאיזשהו גבר שם להם קרניים אולטרה-מגנטיות והשתלט להן על המוח, שהמרכז הישראלי לכתות מדווחים למשטרה, אותן נשים בכלל לא היו עולות על הרעיון הזה, אם לא המרכז הישראלי לכתות והמשטרה מציעים להם תחלופות חיים עם אפשרויות כלכליות, מציעים להם בעצם שוחד, ומאיימים עליהן שיקחו להן את הילדים ויעצרו אותן בבית הסוהר אם הן לא ישתפו פעולה: "אם לא תגידי שאת קורבן, את הולכת להיות בבית סוהר ולא יהיו לך ילדים יותר".

כל אותן קורבנות במרחאות שמספרות סיפורים, הוא השתלט לי על המוח, אני לא יודעת מה עשיתי שם – בולשיט! אין כזה דבר. יש אתר שמצאנו אותו במקרה בשיטוט באינטרנט, כשניסינו לחפש מאין הגיע הרעיון הזה, יש אתר של איחוד האומות המאוחדות האירופי, משהו כזה, שהוא בעצם אומר שהמרכז הישראלי לנפגעי כתות בישראל קשור לכנסייה הרוסית הקתולית, וחשוב להבין מה זה הדבר הזה. הרי שמה המון מקומות באירופה בעצם מגנים את הדבר הזה ואומרים שאין דבר כזה שנקרא "כת". אי אפשר להחליט על איזה קבוצה של אנשים שהם כת, ובכלל אסור לכנות קבוצה ככת, ושזה לא דבר שהוא יכול להיות, שהם מסתמכים על איזשהי אישה שכביכול עשתה מחקרים כאלה לפני שנים רבות שהיא נפטרה לפני 20 שנה, ושה- mind control להשתלט על המוחות של אנשים באמצעים מגנטיים הוא לא אמיתי. זה ממש פיקציה. אז אותו מרכז כתות פיתח פיקציה, הוא עובד עם המשטרה ועוצר גברים על זה שהם השתלטו על נשים, שהנשים אפילו כשלעצמן לא חשבו על התיאוריה הזו עד שהגיע המרכז הישראלי לכתות ופנה למשטרה וגרם למעצרים של גברים.

יש דבר חדש, חברת כנסת ששמה עליזה לביא החליטה שהיא רוצה להקים בכנסת, לעצור את הנושא הזה של כתות, ואני אומרת לכם וכולם יודעים את זה: שאין דבר כזה כתות ואין את מי לעצור. יש פה מרכז ישראלי לכתות שהמציא דרך שקרית, כולם יודעים את זה, המלך הוא עירום, וכולם מכירים את המשחק שמאיימים על הנשים וכל השיתוף פעולה וכך וכך והם מצאו פשוט דרך לעשות כסף.

יש המון אנשים שתובעים אותם והם הצליחו בתביעות, והם מפחדים במיוחד להתעסק עם כל מיני גופים שיש להם כסף כמו המרכז לקבלה, וכל מיני גופים שיכולים להחזיר להם מלחמה, אבל אנשים מסכנים, אנשים עניים, אנשים שאין להם אמצעים, אנשים שמחפשים לחיות את החיים שלהם בשקט, וחיים את החיים שלהם טוב ובשקט ונטפלים אליהם לא יכולים להגיב. לא יכולים להגן על עצמם. אותו מרכז ישראלי לנפגעי כתות פוגע באנשים פרטיים, אומללים, מסכנים, שלא פשעו, לא פגעו באיש, ורק רוצים לחיות את החיים שלהם בשקט.

ב- 2011 בידיעות אחרונות, התפרסמה הכתבה של שוש מולא "החרדים לכתות", הכתבת עשתה תחקיר וגילתה שהם בעצם מתחזים, זה מרכז שמתחזה לגוף חילוני בעוד שמדובר במרכז חרדי, והוא מצא דרך לסחוט כספים מכל מיני גופים ותורמים, והוא מקבל מיליונים מגופים שונים. היא מאוד נבהלה היא קיבלה איומים מהמרכז לנפגעי כתות ולכן היא מפחדת על המרכז הישראלי, כי תקפו אותה.

בכתבה שלה ב- 2011 היא בעצם מספרת שרמי פלר, הוא התורם מהמרכז הישראלי לנפגעי כתות, הוא לפני כן היה ב-יד לאחים, וההנהלה שם התחלפה מאז שנחשף השקר של ההתחזות של המרכז הישראלי לנפגעי כתות, הם החליפו את ההנהלה בלי סוף, ועכשיו מי שנואמת בכנסת מטעמם זו רחל ליכטנשטיין, הטוענת שהיא עוזרת לעצור את כל נפגעי כתות.

אפילו בעניין של גואל רצון, המרכז הישראלי לנפגעי כתות כשל, כשבית משפט המחוזי העיד שאין פה עבדות, על גואל רצון, אמר בית המשפט המחוזי שאי אפשר להגיד לאישה מה לעשות, אי אפשר להשתלט על מוח של אישה.

אדרת אמבש על סתימת הפיות של השופט נועם סולברג בנושא קורבנות כת

אדרת אמבש היא אחת מ 6 נשים שחיו עם בעל אחד מתוך בחירה. המשטרה והרווחה החליטו לפרק את "הכת", תוך שמינו את המרכז הישראלי לנפגעי כתות כמומחים לניהול חקירות משטרתיות. אדרת אמבש מסבירה מה באמת קורה ל"ניצולי הכת". המשטרה פושטת על הבית, עוצרים את כולם, ומגישים בקשות למעצר נגד הגברים, הנשים והילדים, בטענות שכולם פגעו מינית זה בזה. מייבשים את כולם שעות על גבי שעות בחקירות, והילדים נשלחים לפנימיות של נוער עברייני או למוסדות פסיכיאטרים. השופט נועם סולברג מביהמ"ש המחוזי ירושלים, אישר לפרסם רק את כתב האישום כדי לעודד נשים לברוח מכתות. צפו וראו מה באמת קורה לנשים שהמשטרה מתיימרת להציל:  הרס, חורבן, מעצרים, מאסרים, וילדים שיוצאים מדעתם כי מנתקים אותם מהוריהם.

מתוך עדותה של אדרת אמבש:

ב- 3 לאוגוסט 2011, חוקרי המשטרה ביקשו מהשופט נועם סולברג, ביהמ"ש מחוזי ירושלים, שיאשר להם לפרסם את כתב האישום שיצא נגדנו. השופט אישר להם, בגלל שהוא טען שצריך לעודד נשים לצאת מכתות.

אני רוצה לספר לכם מה קורה כתוצאה מהעידוד הזה של השופט. מה קורה כתוצאה שמכנים קבוצה בתור כת ומכריחים בכוח את כל המשתתפים בכת הזו, לצאת מהכת. השופט אישר להוציא את הצו איסור פרסום רק בשביל כתב האישום ומיד אחרי זה חזר הצו איסור פרסום. זה אומר שלנו אסור היה לדבר ולא יכולנו להגן על עצמנו, ולא יכולנו לפרסם את מה שבאמת קורה לנו, את מה שעשו לנו, אחרי שהכריזו עלינו שאנחנו כת.

אז מה שקורה זה ככה, הם לקחו את כל המשפחה, את כל הנשים, את כל הילדים, הפרידו בין כולם, והתחילו במרדף מחול שדים אחרינו. כל ילד היה במקום אחר, בפנימייה אחרת, עבר חקירות בחדרי חקירות בצורה מזעזעת. נתנו לכל ילד חוקר ילדים ששואל אותו שאלות, ילדים קטנים. ילדה בת 6 שנים עוברת חקירה כמו: "את ראית את אמא עירומה?", "מישהו נגע לך בפיפי?", "מישהו נגע לך בציצי?", "מישהו הכניס לך מקל לתחת?", "מישהו איים עלייך לאנוס אותך?", "מישהו דיבר אלייך ככה?", במילים גסות במשך שעות על גבי שעות.

חושפים ילדים לתכנים גסים, ותכנים קשים של חומר שלא יודעת מאיפה המציאו אותו, וככה נתנו לילדים שעות על גבי שעות של חקירות, והכניסו להם לראש בעצם דברים שהם בחיים לא שמעו. את הנשים גם כן, לקחו כל אחת למקום אחר, כל אחת למקלט נשים מוכות בארץ, מקלט אחר במקום אחר, אסרו עלינו להיפגש, והעבירו כל אחת חקירות קשות, אלימות, ברוטליות עם איומים שאם לא נאשר את מה שהם אומרים, אנחנו הולכים גם כן להיכנס לכלא. הכניסו גם אותנו לכלא. הילדים נמצאים עכשיו בפנימיות עם איסור לפגוש אותנו, איסור להיות איתנו בקשר. רק פעם בשבועיים יש קשר עם האמא הביולוגית בטלפון תחת פיקוח של שיחה שנעשית ברמקול ועובדת סוציאלית מקשיבה לשיחה. אם הילדה מעיזה לדבר מילה אחת על האבא או על המשפחה, מנתקים לה את הטלפון ואסור לה יותר להיפגש עם אמא. היא תקבל עונש על זה. הילדות סובלות. הן בוכות בפנימיות, וכותבות מכתבים לשופט כשאף אחד לא שומע אותן ואף אחד לא מקשיב להם. הם שלחו גם הילדים הקטנים מכתבים לשופט, הם בכו והתחננו לחזור הביתה.

בפנימיות מענישים אותם בעונשים שהם בחיים לא הכירו. סוגרים אותם שבוע של בידוד בחדר, חרם מהילדים, הם עוברים שם ממש סבל. הבנות כותבות במכתב ים שהן בוכות, שהן בדיכאון, שזה גורם להן למצב נפשי מאוד קשה להיות מופרדים, מורחקים ומבודדים מהמשפחה.

זה מה שקורה למי שהמדינה החליטה שהם כת וצריך להציל אותם. בעצם יצרו קטסטרופה. עשו אחרינו מרדף ופשוט הורסים נפש- נפש. בסופו של דבר אחת הבנות הביאה ילד מחוץ לנישואין, ילד אחר כמה חודשים נכנס לאשפוז בבית חולים פסיכיאטרי כתוצאה מהלחץ הזה שהחוקרים, הפרקליטות והרווחה עשו עליו, ילדה אחרת ניסתה להתאבד, ילד אחר בלע 10 כדורים היה מאושפז בבית החולים עד שהצילו אותו, וכל זה כשלנו אסור ליצור קשר איתם, כי אנחנו מופרדים מהם ונמצאים או במקלטים לנשים מוכות או בכלא, כשהאבא סגור בכלא, ובעצם הרסו את הילדים. הרסו את המשפחה, הרסו את הנפשות, זה פשוט קטסטרופה מה שקורה כאן. הכל תחת הכותרת להציל אנשים מכתות. אז איפה הצדק?

Ilana Ambash: Enfants attrapé par les services sociaux en Israel אילנה אמבש: משפחות העולות לישראל הילדים שלהם נמצאים בסיכון

Jamais immigrer en Israël . Vos enfants sont à risque d'être attrapé par les travailleurs sociaux d'Israël , et ils seront placés dans des institutions . Ilana Ambash vivaient dans
une famille polyamoureux et un jour, la police a perquisitionné la maison et a pris 17 enfants dans les institutions de protection des enfants. Cela peut arriver à des mères pauvres
et aussi aux familles en cas de divorce.
Vous ne verrez plus jamais vos enfants . Israël est un endroit très dangereux avec des juges corrompus et les travailleurs sociaux corrompus .

אילנה אמבש מזהירה – לא לעלות למדינת ישראל. הילדים שלכם נמצאים בסיכון ועלולים להיתפס על ידי העובדים הסוציאליים ולהיות מושמים במוסדות הרווחה הידועות לשימצה.

אילנה אמבש מתארת כיצד המשטרה בשילוב עם משרד הרווחה פשטו על ביתה שם היא חיה חיים פוליאמריים עם 4 נשים נוספות וילדיהן, ולקחו מהן את 17 הילדים שלהן לפנימיות ומוסדות הרווחה, שם הילדים עברו טראומות קשות. אחת הילדות הקטנות הרתה ילד מחוץ לנישואין, ילד אחד אושפז אשפוז פסיכיאטרי, ילד נוסף ניסה להתאבד ולילדים נגרם שבר נוראי ומצוקות קשות כתוצאה מניתוקם ממשפחתם.

מערכת המשפט הישראלית עובדת בשחיתות עם משרד הרווחה וברגע שמשרד הרווחה לוקח את הילדים, הוא לא מחזיר אותם.