הזנחה ואלימות בפנימיות משרד הרווחה – תחקיר מאיה איידן ערוץ 10
תחקיר חדשות 10 – מיה איידן – יוני 2015 – הזנחה ואלימות במקום מחסה: מי יציל את ילדי פנימיות משרד הרווחה? – אלפי ילדים בישראל הנמצאים בסיכון מוצאים מבתיהם ועוברים לחיות בפנימיות, שאמורות להוות עבורם תחליף של תמיכה ושל שיקום. אלא שבפועל, היעדר התקציבים מוביל למחסור בכוח אדם, להזנחה חמורה ולתנאי מחיה ירודים שלעיתים רק מעמיקים את הנזק. "קורים שם דברים מזעזעים כמו מקרי אונס, זה כלא לילדים קטנים". משרד הרווחה: "הילדים מקבלים מעטפת חינוכית וטיפולית".
למעלה מ-10,000 ילדים בישראל שהו במהלך השנה האחרונה במסגרת מחוץ לבית, מתוכם כ-70% הועברו לפנימיות של משרד הרווחה. לרוב, מדובר בילדים, נערים ונערות שסביבתם הטבעית מזיקה להם והוריהם הבילוגיים אינם מסוגלים עוד לגדלם. אלא שדווקא בין כותלי הפנימיות, המקום שבו אמור הסיוט שלהם להיגמר – במקרים רבים הוא רק מתחיל. את התמיכה, החיבוק והשיקום להם זקוקים הילדים יותר מכל מחליפים הזנחה ואף מקרים של אלימות קשה ואונס.
בפרק השלישי של סדרת הכתבות "ילדים ללא בבית", יצא צוות חדשות 10 לשוחח עם חוסים, הורים, עורכי דין ומנהלי פנימיות, רובם ככולם מציירים את אותה התמונה העגומה של מחסור בתקציבים ובכוח אדם. ועדות קמו ונפלו, הפנימיות קיבלו תוספת תקציב בשלוש פעימות – אך עד כה, עברה רק הראשונה שבהן, המסתכמת בכ-100 שקלים לכל ילד בשנה. בינתיים, נאלצות הפנימיות להסתמך על תרומות כדי להמשיך ולהתקיים ואלפי ילדים הופכים קורבנות למציאות קשה מנשוא.
עמית הגיע לפנימייה פוסט אשפוזית במרכז הארץ בעקבות הפרעת אכילה קשה ממנה סבל. "לא אכלתי כלום", הוא נזכר. "כל פעם אמרו שאני בסדר, ואז הגיע עוד אשפוז". בחוויה שלו בפנימיה, שאמורה הייתה לשקם אותו, קשה לו עד היום להיזכר: "הם קוראים לזה שיקום, אבל אני קורא לזה התעללות. מה שעושים שם זה לא סמכות או הצבת גבולות. למשל, כשבועטים בילד – זה לא יגרום לו לשתף יותר פעולה".
סיפורים על אלימות קשה שזוכה להתעלמות מהמדריכים, על גניבות ויחס משפיל הם כמעט דבר שבשגרה עבור הילדים הללו. אך נדמה כי אחד הסיפורים הקיצוניים והעצובים ביותר הוא זה של נועה, שחוותה טראומה בלתי נסבלת כששהתה בפנימיה בדרום בשל הפרעה נפשית. "רציתי ללכת לשם", היא מספרת למצלמת חדשות 10. "השלמתי עם זה שזה מה שיעזור לי להתקדם ולמנף את עצמי".
למה שהתרחש ימים ספורים אחרי הגעתה לפנימיה, בגיל 15 בלבד, היא לא ציפתה:
"הרגשתי שאני חווה התקף חרדה ויצאתי לעשן בצד, התרחקתי. הקפדתי להישאר מספיק קרובה כדי שאוכל לחזור מהר, אבל כשהסתובבתי היה מישהו מאחוריי. הוא תפס לי את היד, סובב אותי אליו ואז נתן לי ברכייה בבטן ומכה בראש".
בהמשך, היא מתארת אונס אכזרי במיוחד שעברה – הכל בין כותלי הפנימיה.
המענה, או חוסר המענה שלו זכתה לאחר מכן מקומם לא פחות. "אמרו לי ללכת לישון", היא משחזרת. בסופו של דבר היא אושפזה והוצאה מהפנימייה והיום, בגיל 21, היא תובעת את משרד הרווחה תביעה תקדימית על שלא הגן עליה כשהייתה בתחום אחריותו.
