זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית: הבולשיט מאחורי תכנית הט"מ – התערבות טיפולית במשבר בילדי פנימיות שסובלים בפנימייה

Spread the love

לפנינו דוגמא מוחשית לדרך שבה העובדים הסוציאליים מטמטמים את הציבור עם מילים גבוהות, תיאוריות כאילו אקדמיות, מחקרים, סקרים, וכאשר קוראים את הזבל והמלל, בבסיס עומד חוכמת חיים בסיסית, שאין לה שום קשר לעבודה סוציאלית. במאמר זה מנסה מחלקת המחקר של משרד הרווחה להציג את מרכולתה, לסמא את עייננו שהם יודעים מה שהם עושים, שיש רעיונות, בדיקות, פיקוח ובקרה. למעשה הכל בלוף.

במאמר זה מספרות לנו העו"סיות שאם יש ילד שמתפרע בפנימייה, צריך לדבר איתו ולהסביר לו שההתנהגות שלו לא נאותה, לרשום את הדברים כדי למנוע תביעות, ואז בפעם הבאה להפעיל נגד הילד אלימות ולרסן אותו בחדרי ריסון.  עכשיו נראה איך התיאוריה מוצגת במילים גבוהות של עובדות סוציאליות.

כותבות המאמר הן ד״ר רנטה גורבטוב – מנהלת תחום הערכה בביה״ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, יפה שור – עו״ס, מנהלת סניף תל-אביב, ביה״ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, רחל לוין איגר – עו׳ס, מפקחת ארצית בתחום קטינים ונפגעי עבירה, השירות לילד ונוער, משרד הרווחה והשירותים החברתיים. עו"ס לינדה אביטן מומחית ארצית הט"מ, מרכזת תכניות בביה״ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, ויעל בוהק – מעריכת תכניות בביה׳ס המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה.

את הרעיון הגאוני הזה שצריך לדבר עם הילד המתפרע לפני שמפעילים נגדו אלימות ע"י צוות הפנימייה הם עוטפים בתיאוריות אקדמיות וממציאות לזה ראשי תיבות: תכנית הט"מהתערבות טיפולית במשבר (Therapeutic Crisis intervention). "הט"מ מתבססת על שיטת התערבות במצבי משבר בקרב ילדים ובני נוער במסגרות חוץ־ביתיות שפותחה באוניברסיטת קורנל בשנת 1981. מטרת התכנית היא לספק כלים יעילים ובטיחותים להתערבות חינוכית, טיפולית ופיזית בעת אירוע שבו חניך מסכן את עצמו או אחרים. התכנית מופעלת בשירות לילד ונוער של משרד הרווחה והשירותים החברתיים זה למעלה מעשור, במסגרות טיפוליות ופוסט־אשפוזיות ובמרכזי החירום. כיום נעשה בה שימוש ב־18 פנימיות וב־11 מרכזי החירום. יישום התכנית כולל הכשרה מובנית וריענון שוטף של מנחי התכנית במסגרת בית הספר המרכזי להכשרת עובדים בשירותי הרווחה, וכן בהכשרה שוטפת וריענון במסגרות עצמן.  כדי ללמוד על יעילות תכנית הט"מ בכללותה, ועל מרכיב ההכשרה בפרט, יזם בית הספר, בשיתוף עם השירות לילד ונוער, סקר1 בנושא".

למעשה מספרים לנו שיש תוכנית מאוניברסיטת קורנל לטפל בילדי פנימייה שפשוט לא רוצים להיות שם. הילדים רוצים לחזור הבייתה לאמא ואבא ולכן הם מתפרעים. הם רוצים תשומת לב כדי להביע את הסבל שהם מנותקים מהוריהם. זו הסיבה שהם מתפרעים. אולם באוניברסיטת קורנל והעו"ס הישראליות לא חשבו שהדרך הכי טובה לפתור את הבעייה היא להחזיר את הילדים הבייתה.  להוציא אותם מהכלא שאליו הוכנסו. להיפך, עושים לילדים האלה הט"מ (התערבות טיפולית במשבר) רושמים להם הערות על התפרעות בתיק, וכשהמצב מחמיר, שולחים את הילדים לפנימיות פסיכיאטריות.

ראו איך העו"ס מספרות לנו שיש "שיטה" ועוטפות את זה במילים יפות ומדעיות: לשיטה יש "תפקיד מרכזי ביצירת אקלים יציב, בטוח ומוגן במסגרת ובמניעת הסלמה אלימה בהתנהגות החניך, ולפיכך יש חשיבות חיונית להיכרות ולקשר האישי של הצוות עם החניך. כמו כן, לתגובת הצוות יש השפעה על הרגיעה או ההסלמה במצב, ולכן יש חשיבות עליונה לפיתוח מודעות של אנשי הצוות במסגרת לגורמים המשפיעים על הקשר החינוכי־טיפולי עם החניך.  הקניית ידע – יש להבטיח שלצוות יהיה ידע מספק לזיהוי של מצבי משבר ושל שלבי ההסלמה במשבר וליישום אסטרטגיות להרגעה.  התערבות מוקדמת – ככל שההתערבות המניעתית מתקיימת מוקדם יותר (בשלבים הראשונים של המשבר), כך גדלה היכולת למנוע הסלמה, מצטמצם הסיכון שהחניך עלול להוות לסביבתו וגדל הסיכוי להימנע מצורך בריסון פיזי.  תכנית אישית לכל חניך – לצורך יישום השיסה, על הצוות המובילבמסגרת לפתח תכנית אישית לכל חניך. תכנית כזו מבוססת על היכרות מוקדמת עם מצבו הבריאותי והרגשי של החניך, הגורמים להסלמה בהתנהגותו והגורמים שמסייעים לו להגיע לרגיעה ולוויסות עצמי טוב יותר. התכנית האישית גם מגדירה את הטכניקות המותרות והאסורות לריסונו הפיזי. שקיפות מול ההורים – כאשר חניך נקלט במסגרת, הוריו מקבלים הסבר על אודות התכנית, עקרונותיה ודרכי יישומה, לרבות ריסון פיזי, אם יידרש".

בסוף כל המלל מתבהרת התמונה: זוהי תוכנית להצדיק "מדעית" את השימוש בכוח נגד ילדים באמצעות ריסון, הולדינג, תפיסות אלימות, השלכה לצינוקות, וחדרי הרגעה מרופדים, וכל זה במסווה של "שקיפות כלפי ההורים", ומילים כמו  אקלים יציב, פיתוח מודעות, אסטרטגיות להרגעה.

כלומר זו תוכנית להפעלת אלימות של צוות הפנימייה על הילדים שמתחננים שישחררו אותם ויחיזירו אותם הבייתה. הרעיון הכי בסיסי והגיוני, פשוט לתת לילדים חופשה עם ההורים לא עולה בדעתם. להיפך, העו"ס רוצות לייסר את הילדים האלה בשוטים ועקרבים, לייבש אותם, לאלף אותם, ולאיים עליהם שיהיה יותר גרוע.

שימו לב מתי העו"ס צריכות להתחיל להפעיל את האלימות נגד הילדים: כמה שיותר מוקדם!!! "המודל מבוסס על ההנחה שלכל משבר יש מסלול אופייני, הכולל כמה שלבים, וגם טכניקות התערבות מתאימות למניעת הסלמה. שלב ה״טריגר״: זהו השלב שבו מתחיל המשבר, כאשר החניך מגיב לגירוי פנימי או חיצוני. שלב זה מתבטא באי־שקט, התכנסות ועוד. החניך מתקשה לווסת את עצמו וזקוק לסיוע מהזולת. היכרות של הצוות עם החניך חיונית לזיהוי שלב זה ולהתאמת ההתערבות. בשלב זה, השיטה מעמידה לרשות הצוות מגוון כלים ומיומנויות: הקשבה פעילה, זיהוי רגשות, טכניקות התנהגותיות תומכות עזרה בצליחת מכשולים, הסחת דעת ומחווה של אכפתיות".

במילים אחרות מהרגע שהילד מתחיל להביע סימנים של סבל בפנימייה אז מייד העו"ס מצוות להתנפל עליו, לדובב אותו, להוציא ממנו משפטים כדי לרשום בתיק האישי, ולהכין את הקרקע להפעלת האלימות נגד הילד מייד בפעם הבאה שזה קורה.

בתמונה:  לינדה אביטן – מחפשת לקוחות לטיפולים פרטיים.

לינדה אביטן - זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית: הבולשיט מאחורי תכנית הט"מ – התערבות טיפולית במשבר בילדי פנימיות שסובלים בפנימייה
לינדה אביטן – זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית: הבולשיט מאחורי תכנית הט"מ – התערבות טיפולית במשבר בילדי פנימיות שסובלים בפנימייה

1 זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית
1 זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית

זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 2
זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 2

זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 3
זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 3

זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 4
זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 4

זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 5
זיבולי המוח של העבודה הסוציאלית 5

ג'וליה טל

ג'וליה טל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.