שירות הדוב של הלשכה לסיוע משפטי לאישה בהליך גירושין – סירבו להרחיב מינוי להגשת ערעור היא פנתה לעליון והשופט חותמת הגומי ניל הנדל דחה את הערעור – רע"א 1059/15 אנה פיליפוב נ' הלשכה לסיוע משפטי
ניל הנדל יושב על כס השיפוט בעליון וממרומי האולימפוס הוא דוחה עתירות בעלי דין, על ימין ועל שמאל בסגנון המוכר והידוע לשימצה: "העתירה נדחית", "הבקשה נדחית", "תואיל גברתי למשוך את העתירה", כשהנדל מצטט מתוך פסק דין או בג"ץ שנדונו בעליון מדוע יש להעיף את העתירה ולא לדון בבקשה.
אותו הנדל, לא מפלה על רקע מגדרי. הוא שונא נשים ושונא גברים באותה מידה. הוא שונא את בעלי הדין שמפריעים לו לגרבץ, לאכול את סנדוויץ' הלקרדה עם פרוסות הבצל שאישתו הכינה לו. הנדל לא טורח לנמק את הסיבה שהוא מעיף את העתירה, הוא מביא לינק שבו נדונה בקשה דומה במעט לאותה הבקשה הנדרשת מביהמ"ש כשגם שם נדחתה הבקשה, והנה יש לו סיבה לדחות את הבקשה המוגשת לפניו ולגרום למפח נפש לאותה בעלת דין. לרוב הוא מעיף את העתירות והערעורים במתן החלטה של עמוד וחצי, כשלא ניתן להבין מדוע בעל/ת הדין אינה זכאית לקבל סעד או את מבוקשה כשהיא עותרת נגד המדינה.
כך למשל, בעתירה שהגישה הגב' אנה פיליפוב, לאחר שעברה את המשוכה של קבלת פטור מאגרה וערובה, בתיק עש"א 28033-10-11 בפני השופט אליקים מהמחוזי חיפה, היא ביקשה הרחבת מינוי לקבלת סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי, שם יושבים עורכי דין עצלנים בסגנון הפרזיטים של ביהמ"ש העליון, שמונעים ממנה כבעלת דין למצות את זכויותיה בדין בבית המשפט.
הנדל כותב לנו:
"המבקשת מוסיפה ומלינה, במסגרת הבקשה שלפניי, על היחס הלא הוגן כלפיה ועל המצב הכלכלי והנפשי הקשה שאליו היא נקלעה. נראה שעניינה של המבקשת נבחן פעם אחר פעם לגופו, לעיתים אף מלפנים משורת הדין, מתוך רצון לסייע לה ככל שניתן.
לא מצאתי עילה משפטית שתצדיק התערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי.
יוזכר שוב כי החוק קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי בנושא זה היא סופית ואיננה ניתנת לתקיפה בדרך של ערעור.
הבקשה נדחית."
נעיר אנו, כי הבקשה של הגברת לא רק שלא נדונה לגופה, היא נדחתה בדיוק כמו הדחייה כאן, כשהשופט במחוזי ב"ש (אליקים) מצוטט מפסק דין מהעליון מדוע אין להרחיב מינוי מהסיוע המשפטי לגב' פיליפוב. לשם מה קיים בית משפט עליון אם לא לדון בעתירות של אנשים שהערעורים שלהם נדחו? לשם מה הנדל מקבל משכורת כעובד ציבור, אם הוא טוען שהחוק קובע כי החלטת ביהמ"ש המחוזי סופית ואיננה ניתנת לתקיפה. זה בדיוק התפקיד של ביהמ"ש העליון, לתקוף חוק מעוול נגד בעלי דין ולקבוע הלכות חדשות בעניין, כמו ההלכה ההזויה שהמציא חברו עמית, שאין לחקור פקידת סעד.
נעדכן את ציבור בעלי הדין המסתייעים בלשכה לסיוע משפטי. מדובר בגוף אטום המעסיק עורכי דין המתנהלים כמו רובוטים המיומנים בלמנוע מבעלי דין את יומם מבית המשפט. לא רק שהם לא מסייעים לבעלי הדין, הם מחמירים את מצבם ומנציחים את העוני והנזקקות. שומר נפשו ירחק מהלשכה לסיוע משפטי. עדיף להגיש עתירות ללא יצוג מאשר לקבל את עורכי הדין בליגה מתחת לאפס שהם מנפקים. לא ברור מדוע התעקשה הגב' פיליפוב על ערעור מטעם הלשכה לסיוע המשפטי. צריך לראות את הסטטיסטיקה של ערעורים שהוגשו נגד הלשכה לסיוע משפטי. הסטטיסטיקה קובעת כי 100% מהעתירות שהוגשו על ידי בעלי דין כנגד הסיוע המשפטי – נדחו כולם על ידי כל הערכאות. מערכת המשפט הולכת עם המדינה יד ביד ולא מאפשרת לבעלי דין את זכותם להגשת ערעורים ולפתיחת הדלתות בפניהם.
לקריאת פסק הדין הקליקו על הקישור כאן:
קישורים לדחיית עתירות של ניל הנדל:
