שלוה ליבוביץ, ממשרד הרווחה אמורה לפקח על איכות המשפחות שקולטות ילדים לאומנה. התעמולה הרבה בנושא מציירת את המשפחות המארחות כאומנה כמלאכי שרת, בעוד שהאמת היא שזו תעשייה המגלגלת כספים, שמעורב בה הרבה מין, ולמשרד הרווחה אין כל בעיה עם זה.

בתחקיר ערוץ 1, הסכימה המפקחת הארצית שלוה ליבוביץ להתראיין, וממנה הבנו שאין לה כל בעיה אם ילדי האומנה ישרתו את הצרכים המיניים של משפחות האומנה. מדוע לא? השכלה מינית זה חלק ממה שהנערים והנערות צריכים ללמוד, אז מה רע אם יקבלו את זה בבית האומנה, במקום בבית הספר?

תעשיית האומנה מגלגלת הרבה כסף. משרד הרווחה משלם כסף, הרבה כסף, לעמותות שאמורות למיין ולפקח על משפחות האומנה. בפועל מתעלמים מהחובה לקיים מכרז. הרבה מהעמותות מספקות משפחות אומנה גם ללא מיכרז. הם גם אמורים לשלוח עו"סיות הביתה לפקח על המצב, אבל ב 33% מהמקרים אף אחד לא מגיע לראות את הילד בבית האומנה, ובשאר המקרים מגיע עו"ס אחת לשנה ונמצאת שם 10 דקות לשתות גזוז עם בעלי הבית.

הילדים כמובן מנותקים מההורים הטבעיים שלהם. כולם חושבים שההורים הביולוגיים הם רעים, ושהורי האומנה הם מלאכים.  זו בדיוק הסיבה מדוע יש כל כך הרבה סיפורי זוועות על ניצול מיני במשפחות האומנה.

שלוה ליבוביץ, עוד לא הבינה שבמקום לשלם הון תועפות לעמותה שמספקת משפחות אומנה, ובמקום לשלם הון תועפות למשפחות האומנה, ובמקום לשלם הון תועפות פיצויים לעורכות דין המתמחות בהגשת תביעות פיצויים על עבירת מין, ועדיין משרד הרווחה משלם, הגיע הזמן שאחת לכל 3 חודשים יוגש דו"ח התקדמות על כל ילד וילד הנמצא באומנה, היישר לסיוע המשפטי, כדי שניתן יהיה לפעול לשחרר את הילדים האלה מבתי הכלא האומנותיים אליהם הושלכו באופן תקופתי.

נציין שגם אורלי וגיא וילנאי קיבלו ילד לאומנה. ברור שאותה שלוה ליבוביץ סידרה קומבינה מיוחדת לאורלי וילנאי ובן זוגה, כדי שהם לא יעיזו להעביר ביקורת על משרד הרווחוה.

אחד מכל 3 ילדים המתגוררים במשפחת אומנה לא נפגשים כלל עם עובדים סוציאליים. כך עולה ממחקר של מכון ברוקדייל, שמומן על ידי משרד הרווחה.

כמחצית מן העובדים הסוציאליים שכבר נפגשים עם הילדים, אינם בעלי ניסיון כלל על פי הקריטריונים שקבע משרד הרווחה, לא כולן עברו גם הכשרה מתאימה לקראת התפקיד המורכב. 32% מהעובדים הסוציאליים מטפלים במספר ילדים גדול יותר משנקבע בתקנות.

בתחקיר של יפעת גליק התלוננו על כך שלא מפקחים על איכות המשפחות האומנות, ושפקידות סעד לא באות לבקר.  הבעיה היא לא הפיקוח והביקורים, כי את אלה אפשר לשפר.  הבעיה היא עצם היד הקלה על ההדק שחוטפת ילדים ושמה אותם באומנה מלכתחילה.

בתמונה:  שלוה ליבוביץ, עם הסחבה על הראש היא נראית דתייה.

.