תלונה בנתל"ש נגד השופט יצחק עמית ע"י אמא שבנותיה נחטפו לויצ"ו הדסים: "יצחק עמית הפך את ביהמ"ש לנוער לקרקס הפרטי של פקידות הסעד"

יום בהיר אחד נחתו פקידות סעד בתל אביב על משפחת קולינס, אזרחים בריטיים. משפחה קשת יום המורכבת מאימא, סבתא, שתי בנות בלונדיניות, יפהפיות, והדוד מוזס. פקידות הסעד ראו סחורה מבוקשת מאוד בשוק האימוץ: ילדות בלונדיניות מבית עני. זה בדיוק מה שזוגות אשכנזים עריריים מחפשים לאמץ, ולא צריך להביא ילדים ממולדובה או אוקראינה. ממש פה בתל אביב מתחת לאף. אז הלכו וכתבו לשופטת טובה פרי שצריך להוציא את הילדות מהבית לצורך "אבחונים", תוך שהן אומרות: "רק נאבחן ואז נחזיר". בינתיים, הילדות התגלגלו למוסדות רווחה, שם הן שוהות כתחנת ביניים במשך שנתיים, עד שיחליטו מה לעשות איתן. בינתיים התברר שהילדות עברו התעללות מינית ע"י הצוות.

עניינן של הבנות, הגיע עד לעליון אל השופט יצחק עמית, ושם נטען שבבית המשפט לנוער, השופטת טובה פרי לא הירשתה לחקור פקידות סעד, ולא הירשתה להביא עדים. השופט יצחק עמית ניצל את ההזדמנות כדי לחוקק חוק חדש, שמעתה והלאה בית המשפט לנוער יתנהל ללא חקירות נגדיות של פקידות סעד, וללא הזמנת עדים. מדובר בתיק בע"מ 4746/13, וכעת מתחיל המאבק לביטול הנזקים שהשופט יצחק עמית גרם.  האמא מבטיחה:  "אם לא נצליח לבטל את בע"מ 4746/13 של השופט עמית, אנחנו נתבע את ויצ"ו בארצות הברית, ונייבש אותם. חטיפות הילדים חייבות להיפסק". המגוחך הוא שמשרד הרווחה הוציא נגד האמא, הסבתא והדוד עיכוב יציאה כדי שלא יוכלו לחזור לאנגליה, בטענה שיש חשש שהן יחטפו את הבנות לאנגליה.

ביבליוגרפיה: יצחק עמית שופט העליון המזעזע מבייש את ביהמ"ש העליון: הכשיר חטיפת ילדות, יצחק עמית קווים לדמותו של שופט סוציופאט אנטי חברתי, שונא ילדים, ויקי היינה פקידת סעד ושופט יצחק עמית – הזדהמות מערכת המשפט

תלונה שהגישה האמא מריגולד קולינס נגד השופט יצחק עמית:

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על השופטים:

השופט יצחק עמית כתב החלטה בת 15 דפים, בה קבע הלכות חדשות שיש להן השלכה ארצית על כל בתי המשפט לנוער, וכל זאת מבלי שהזהיר את הציבור כי הוא מתכוון לפגוע בזכויות האזרח המהותיות והדיוניות של כל בעלי הדין במדינת ישראל הבאים בשערי בית המשפט לנוער. ההלכה החדשה שחוקק השופט נעשתה מבלי שהוא נתבקש לחוקק חוקים, בניגוד לחוקי יסוד ולאמנות בינלאומיות, תוך שהוא ממציא הלכות בניגוד לחוק, ובניגוד למהות קיומם של בתי המשפט בכלל. המדובר בהחלטה בה קבע שמעתה ואילך פקידות סעד בתיקי נוער לא ייחקרו על תסקירים שהן כותבות, ושיומו של ההורה בבתי המשפט לנוער מתמצה בזכות לטעון טענות, אבל נשללת ממנו הזכות לחקור את פקידת הסעד שמשקרת ביודעין ומעלילה עלילות.

השופט "מצא הזדמנות" בתיק שבו הייתה שאלה צרה מאוד, האם לקיחת שתי ילדות למרכז חירום הדסים בהליך בבית המשפט לנוער לא פגעה בזכות בעלי הדין – ההורים – לקבל את יומם בבית המשפט, הזכות הבסיסית שקיימת ולשמה הוקמו בתי המשפט:  לחקור בחקירה נגדית את מי שטוען טענות ולהזמין עדים.

השופט עמית קבע שלהורה אסור לחקור פקידות סעד (שהן גם בעלות הדין ויוזמות ההליך), וכל מה שמותר להורה הוא "לטעון טענות". כך ניצל השופט עמית הזדמנות מחטפית לקבוע הלכות כמחוקק, שאין להן אח ורע בשום דמוקרטיה, ובעצם להפוך את בתי המשפט לנוער לקרקס של שקרים, רכילויות, עדויות שמיעה, הטחת האשמות, כל זאת ע"י פקידת הסעד שהיא גם התובעת (יוזמת ההליך) וגם העדה העיקרית בו, וכעת לאור ההלכות החדשות של השופט עמית, הח"מ וכמוה כ 10,000 הורים בשנה המתמודדים עם פקידות סעד לחוק הנוער בבתי המשפט לנוער, אינם יכולים לחלץ את ילדיהם ממוסדות הרווחה, כי אי אפשר לחקור את פקידות הסעד, מה שהופך אותן ואת בית המשפט לנוער חממה לשקרים, רכילויות והבלים, כאשר הנתבעים – ההורים חסרי אונים, ואין ישועה.

כאשר ניצבה בפני שופט שאלה שיש לה השלכות כה רוחביות, והוא למעשה מחוקק חוק חדש, שתקף כל שנה ל 10,000 משפחות, היה עליו לאפשר לארגונים החברתיים לטעון בנושא, ולהזהיר את הציבור ובעלי העניין כי עומדת להיפסק הלכה חדשה, שהופכת את בית המשפט לנוער קרקס וחממת שקרים, ושבעצם כל זכויות האזרח הבסיסיות למשפט הוגן מעוקרות מתוכן, נעלמות ומתפוגגות. אילו כך היה נעשה היו הארגונים החברתיים מגישים בקשות להצטרף לתיק, או מגישים חוות דעת של ידידי בית המשפט על מנת להתנגד לרוע הגזירה.

כיום המצב בבתי המשפט לאור ההלכה שחוקק השופט עמית פשוט מזעזע ומחריד. ההתייצבות בבית המשפט לנוער חסרת כל משמעות כי בהעדר חקירות נגדיות של פקידות סעד, פסק הדין חתום מראש, כאשר תסקיר פקידת הסעד הוא בעצם הטיוטה של פסק הדין.  היקף חומרת הבעיה לא היה ידוע עד שהתראיינה שופטת הנוער גלית מור ויגוצקי והודתה כי לאור הלכת עמית, אין יותר חקירות נגדיות בכל בתי המשפט לנוער, ולמעשה הפכו כל שופטי הנוער לחותמות גומי של פקידות הסעד ובתי המשפט לנוער הפכו למגרש המשחקים הפרטי של שופטי הנוער, כאשר מתייחסים להורים כאל יתושים טורדניים.  בגלל פסק דין זדה, ניתן לומר שאפילו בצפון קוראה יש לבעלי הדין יותר זכויות מאשר להורים שילדיהם נחטפים ע"י פקידות הסעד דרך תחנות המעבר, בתי המשפט לנוער.

מבוקש כי יוכרז שהשופט יצחק עמית חרג מסמכותו כאשר ניצל הזדמנות לחוקק הלכות חדשות, מבלי להזהיר את הציבור, וכבכך גרם נזק ועוול לעשרות אלפי ילדים הנמקים במוסדות רווחה ללא אפשרות לחלץ אותם משם, כי בגלל שופט זה, אי אפשר לחקור, וגם אי אפשר לזמן עדים.

בברכה,

מ'.