צו ביהמ"ש לענייני משפחה לבדיקת מסוגלות הורית ורשימת מומחים לביצוע מבדקי מסוגלות הורית שאושרה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה
בעתירה 4471/14 שהוגשה לבג"ץ לביטול מבדקי מסוגלות הורית, טענו במשרד הרווחה כי העתירה מיותרת, שכן כל נושא שכר טרחת המומחים, מוסדר בצו המצורף.
לפי הצו מומחה למבדק מסוגלות הורית, אשר ביקש להיכלל ברשימת המומחים, כפוף לכמות שעות מקסימלית ולא יכול לגבות שכר יותר מ- 15 שעות על דרכי טיפול.
עוד טענו במשרד הרווחה כי עובד סוציאלי המבקש להיכלל ברשימת מומחים, חייב להיות בעל תואר שני בעבודה סוציאלית ולהוכיח כי במהלך לימודיו השתתף בקורסים בתחום הטיפול במשפחות או בילדים, בהיקף הקבוע באמות המידה. כן עליו להיות בעל נסיון של חמש שנים לפחות בעיסוק בעבודה סוציאלית, מהן שלוש שנים לפחות של טיפול במשפחה או בילדים בהיקף של חצי משרדה לפחות. כמו כן נדרש עובד סוציאלי המבקש להיכלל ברשימת המומחים להוכיח כי במהלך שנות עבודתו, ליווה במשך שנתיים לפחות בקבלת הדרכה מקצועית.
פסיכולוג המבקש להיכלל ברשימת המומחים חייב להיות בעל תואר מומחה לפי תקנות הפסיכולוגיים בתחום הפסיכולוגיה החינוקית, הקלינית או ההתפתחותית. כמו כן עליו להיות בעל נסיון של חמש שנים לפחות אשר בהן עבד לפחות שנתיים במשרה מלאה או לפחות שלוש שנים בהיקף של לא פחות מחצי משרה.
פסיכיאטר המבקש להיכלל ברשימת המומחים חייב להיות בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה או בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, אשר אושר לפי תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות). כמו כן עליו להיות בעל נסיון של שלוש שנים לפחות כרופא בעל תואר מומחה כאמור ועליו להוכיח כי באחת משנות נסיונו לפחות, עבד במחלקת או במרפאה פסיכיאטרית במוסד רפואי הרשום לפי פקודת בריאות העם.
לפי תגובת משרד הרווחה, בצו ההקמה מפורט מספר השעות המרבי אשר עבורן יכול מומחה לדרוש תשלום, וזאת בהתאם לסוג חוות הדעת המבוקשת, וברשימת המומחים מצויין השכר המירבי אותו יכולים המומחים לדרוש עבור שעת עבודה.
במקרים בהם נמצאים בעלי הדין זכאים למימון סיוע משפטי, המדינה נושאת באופן חלקי בעלות שכרו של המומחה הנבחר. יצויין כי בהתאם להנחיות הפנימיות עומד כיום סכום הסיוע המירבי עבור שכרו של המומחה בסך של 3,000 ש"ח לזכאי למימון סיוע משפטי.
משרד הרווחה טוען:
"יצויין כי על אף שלבית המשפט נתונה הסמכות למנות מומחה אשר יגיש לבית המשפט חוות דעתו, גם שלא בהסכמת בעלי הדין (ת' 258 יב(א) רישא), לא ניתן, על פי הדין, לחייב את בעלי הדין להתייצב לאבחון או להשתתף בו באופן הנדרש.
יחד עם זאת, מטבע הדברים, במקרה שבו בעל דין, כעותרת במקרה שלפנינו, בוחר, מטעמים שלו, שלא להתייצב לאבחון, או שלא לקחת חלק באבחון בהתאם לדרישות המומחה, יובא הדבר לידיעתו של בית המשפט, ויכול שיהווה שיקול.
בין יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו, בקבלו החלטה בעניין המשמורת המונח לפניו."
קישורים:
