מערכת רווחה עם דעות קדומות: הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר
הסיכוי שעובדי הרווחה ימליצו על הוצאת ילד עני או מזרחי מביתו גדול יותר – מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שערך פרופ' גיא אנוש מצא כי כאשר המקרים זהים לחלוטין, עובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו פי שניים וחצי יותר מאשר ילד ממשפחה ענייה; ובאותו אופן: ימליצו פי שניים יותר להוציא ילד מזרחי לעומת ילד לא מזרחי, קובץ pdf
http://www.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=GIEIH
עני או מזרחי? הסיכוי שיוציאו את ילדך מהבית גדול יותר, מחקר שנערך באוני' חיפה מצא כי במקרים זהים, הסיכוי שעובדים סוציאליים ימליצו להוציא ילד עני מביתו גדול פי כמה מהסיכוי שימליצו כך על ילד ממשפחה עשירה. מבחינת מעמד סוציו-אקונומי נמצא כי הסיכוי שילד ממוצא מזרחי יוצא מביתו גדול פי שניים מילד אשכנזי
הסיכוי שעובדים סוציאליים ימליצו על הוצאת ילד ממוצא מזרחי או עני מביתו גדול יותר מהסיכוי שיפעלו כך במקרים שבהם הילד אינו מגיע ממוצא זה או ממעמד סוציו-אקונומי גבוה, אך נמצא בתנאי סיכון זהים – כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה.
"המצב הכלכלי ומוצא ההורה אינם אמורים להשפיע כשלעצמם על שיקול הדעת של העובד הסוציאלי, אך נמצא שהם כן משפיעים ובאופן משמעותי ומובהק".
אמר עורך המחקר, פרופ' גיא אנוש מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.
בישראל חיים כיום 330 אלף ילדים ובני נוער במצבי סיכון ומצוקה הסובלים מהתעללות, מאלימות ומהזנחה, הנובעים מחוסר יכולתו של ההורה האחראי למלא את חובותיו כלפי הילד (בשל התמכרות לסמים, משבר גירושין, אבטלה או מחלה). במקרים שבהם הסיכון הוא חמור במיוחד, מערכת הרווחה מחליטה על הוצאת הילד מהבית, ומדי שנה מוצאים בישראל 11 אלף ילדים מבתיהם ומועברים למשפחות אומנה, לפנימיות ולמסגרות אחרות.
לפי פרופ' אנוש, ההחלטה על הוצאת ילד אמורה להיות קשורה ברמת הסיכון בלבד. במחקר הנוכחי ביקש הפרופ' לבדוק אם זהו אכן המצב. לשם כך ליקט כמה מקרים אמיתיים של ילדים בסיכון אשר הגיעו לרשויות הרווחה לדיון אם יש להוציאם מביתם.
"לקחנו 20 תיאורי מקרה אמיתיים, ונתנו אותם לאנשי המקצוע כדי לשפוט לגבי רמת החומרה שלהם", סיפר פרופ' אנוש, "שימרנו את 12 המקרים שבהם הייתה הסכמה שהם אכן תואמים את הקטגוריות שרצינו לבחון: ארבעה מקרים של סיכון גבוה, ארבעה מקרים של סיכון עמום (בינוני) וארבעה מקרים של סיכון נמוך.
כל מקרה שויך בארבעה אופנים שונים: למשפחה אשכנזית מבוססת; למשפחה מזרחית מבוססת; למשפחה אשכנזית ענייה ולמשפחה מזרחית ענייה. עשינו זאת באמצעות סיפורי רקע ושמות משפחה מובחנים. המקרים חולקו ל-105 עובדים סוציאליים, כך שכל עובד קיבל בסופו של דבר שמונה מהמקרים".
מהממצאים עולה כי העובדים הסוציאליים המליצו על הוצאה מהבית רק ב-56% מהמקרים שנתפשו כסיכון גבוה לילד, וכמו כן המליצו על הוצאת הילד מביתו ב-12% מהמקרים של סיכון עמום. כצפוי, הם לא המליצו כלל להוציא את הילד מביתו במקרים של סיכון נמוך.
אולם התברר כי למוצא ולמעמד הסוציו-אקונומי הייתה השפעה רבה על החלטות העובדים הסוציאליים: במקרים של סיכון גבוה, ההמלצה להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך, הייתה גדולה פי שישה בהשוואה למקרים זהים שבהם המשפחה הייתה ממעמד בינוני או גבוה. במקרים אלה לא נמצאה השפעה למוצא.
במקרים של סיכון עמום נמצא כי השפיעו על ההחלטה גם המוצא וגם המעמד: העובדיםהסוציאליים המליצו להוציא ילד ממשפחה ממעמד כלכלי נמוך פי 2.5 בהשוואה להמלצתם לגבי ילד ממשפחה ממעמד מבוסס. בדומה, הם המליצו להוציא ילד ממשפחה מזרחית פי שניים יותר מאשר ממשפחה לא מזרחית.
"עובדים סוציאליים תופשים עוני כגורם סיכון, אך לכך עוד אפשר למצוא הסבר לוגי, אם כי לא נכון", אמר פרופ' אנוש, "הדבר חמור במקרים של הטיה על רקע של מוצא אתני, כאשר אין לכך שום צידוק. בהכשרה המקצועית של העובדים יש להדגיש את הרגישות הגבוהה הנדרשת ביחס למיעוטים כלכליים ואתניים, ולהבין כי הם מגיעים עם חוות דעת מוטה כלפי מגזרים אלו".
הגיון ודעות קדומות: שיטות בהערכת סיכון וקבלת החלטות לגבי ילדים בסיכון, פרופ' גיא אנוש וטלי בייר-טופילסקי, קובץ pdf
