עו"ס חדווה ביתן לשכת רווחה באר שבע תופרת עלילות מין נגד גברים ומתבכיינת ב"הארץ" שלא משלמים לה מספיק
במסגרת האזהרות לציבור ממגע עם אוכלוסיית הטפילות, פקידות הסעד הנבזיות פורסמה אזהרה בזו הלשון:
"חברה דרומיים, היזהרו מהרווחה אצלנו, מדובר בקומץ מאותגרות שכלית, במיוחד היזהרו מעו"ס חדווה ביתן, העו״ס הזאת לא מחוברת לכלום, אין לה מושג מה קורה בתיק, היא כותבת תסקירים בהם היא מציינת פרטים מתיקים אחרים בכלל, מתנהגת כשיכורה מכוח בזוי שמדינת ישראל ההזויה נתנה לה, נגועה באפליה מגדרית בוטה שנשפכת ממנה עם כל מילה או צעקה שיוצאת לה מהפה.
ברחו מהרווחה בכלל ומחדווה ביתן בפרט כמו מאש".
העו"ס הזו לא רגועה. היא יושבת וכותבת מכתבים לעיתון הארץ.
מכתב שכתבה עו"ס חדוה ביתן ת״ז 025466822 מתאריך 6/1/2014 לעיתון הארץ:
http://www.haaretz.co.il/opinions/letters/1.2209406
אני [חדוה ביתן] כותבת מכתב זה בלב כבד ובעיניים דומעות בעקבות הרוחות הנושבות באחרונה בציבור בעניין פקידי הסעד.
היום בבואי לעבודה, חברתי – פקידת הסעד לחוק הנוער – סיפרה כי היא עייפה, לא ישנה כל הלילה, המשטרה הזעיקה אותה בלילה לאחר ששכנים דיווחו כי בדירה ממול הם שומעים בכי של תינוק בלי הפסקה. באשון לילה יצאה פקידת הסעד לבית וגילתה שם תינוקת בת חמישה חודשים, מורעבת, מטונפת, עם טיטול גדוש, היא כנראה בכתה זמן רב ללא מושיע. האֵם אותרה, היא יצאה לעבודתה במקצוע העתיק בעולם, הגיעה שתויה, מלווה בקבוצת בני מיעוטים.
בעוד אנחנו מדברות צילצל הטלפון שלה, היא שוב הוזעקה, לאחר שילד הגיע לבית הספר חבול כולו וסיפר ליועצת כי אביו הכה אותו בצינור.
יום יום אנו פוגשים את הילדים הללו, המוכים, הפגועים, הילדים השקופים, שקולם לא נזכר בכל ההתייחסויות הביקורתיות. הילדים שהדמות שאמורה לטפל בהם, לדאוג להם ולהכיל אותם פוגעת בהם, אלימה, מתעלמת, נוטשת. בדרך כלל הסיפור שיסופר יהיה של המבוגר, אשר יתנער מאחריות ויטיל את האשמה באחר, שהוא פקיד הסעד.
את ההאשמות הקשות נגד פקידי הסעד שמעתי תמיד.
לא אשכח את אותו האב שהפגין וסיפר לכל שומע, כי פקידת הסעד אינה מאפשרת לו להיפגש עם ילדיו. הוא סיפר ברהיטות סיפור עצוב, איך רומה על ידי פקידת הסעד ותיאר את עצמו כלא פחות מאב השנה. איש לא טרח להסתכל בעיניים של הילדים הדוממים והמדממים שאתם נפגשתי, שאותו אב פגע בהם מינית שוב ושוב.
האמת היא, שבעקבות פרסום הכתבות בכלי תקשורת שונים, חשבתי: בשביל מה לעבוד בעבודה קשה כל כך רגשית ובמשכורת דלה, ואולי באמת לא כדאי להתאמץ ולהפעיל את סמכויותי, שיתמודדו לבדם. ואז שוב פגשתי בעיניו של הילד שהגיע אלי היום. חדוה ביתן, עובדת סוציאלית לחוק סדרי דין, באר שבע.
נורא קל לעו"ס לכתוב באופן נחרץ שהיא מנעה מהאבא קשר עם ילדיו כי הוא פגע בהם מינית, אבל על סמך מה היא קובעת שהאבא פגע מינית בילדיו? מה היא שוטרת?
אגב באותה נשימה הן יכולות להאשים את האמא בהזנחה ועוד כל מיני דברים. האם יש לה כלים משטרתיים לברר זאת? האם היא עשתה פוליגרף למתלוננת? האם היא באמת יכולה להבחין בין ילד שמספר מה שהאימא אמרה לו לדקלם, או שהיא בעצם זו שתפרה תיק לאותו אבא, והנחתה את האמא להמציא תלונה של פגיעה מינית? פקידת הסעד הארצית שפוטרה סימונה שטיינמץ, שלפני כן הייתה ראש המחלקה בבאר שבע הייתה ידועה בתפירת תיקים מיניים לאבות, והכול ממוחה הקודח. כנראה שחדווה ביתן משמרת את מורשתה הבזויה של סימונה שטיינמץ.
כל זמן שיש מתלוננות שווא, שיודעות שלא יעשו להן כלום אם ימציאו עלילת מין, אין לפקידת סעד שום יכולת לדעת מי באמת נפגע מינית, ומי לא. אז באיזו חוצפה היא חורצת דין ומלכלכת על ציבור האבות? לא סתם יצא לפקידות הסעד לסדרי דין מוניטין של בהמות שרק מעוניינות לסכסך ולהסלים את מאבק הגירושין, כדי שהן יוכלו "לטפל" בזוג שנים אין ספור.
אלא שהגולשים לא טועים.
אלמוני כתב לה בתגובה:
"
כדי לדרבן את פקידות הסעד להמשיך ולהרוס משפחות, לנתק בין הורים וילדים ולזרוע הרס וחורבן מסתובבים שר הרווחה מאיר כהן, והסנצ'ו פנצ'ו שלו, יוסי סילמן ברחבי הארץ ומחלקים לנשות ציפורני הטרף הללו פרסים, תעודות הוקרה, אותות מצוינות וכדומה, העיקר לטפח להן את האגו. על חלוקת הפרסים הם כותבים דברים בסגנון:
"פרויקט דגל שבו ניתן לראות טיפול עירוני כולל בבעיית התעסוקה מתוך ראייה רוחבית, ארוכת טווח ויצירת מגוון שיתופי פעולה".
בקיצור, בלה, בלה, בלה, או יותר נכון בלע, בלע, בלע.