צדיקים מלאכתם נעשית בידי הקב"ה.

השופטת רות בן חנוך נהגה להתעלל בהורים וילדיהם, ושימשה חותמת גומי של משרד הרווחה בהוצאת ילדים בכפיה למוסדות הרווחה, שם חוו הילדים פגיעות קשות, כמו גם ההורים. זו השופטת שאישרה את חטיפת ילדיה של האם לורי שם טוב ב- 6.1.09, וגרמה לילדיה ולאמא נזקים עצומים הנמשכים עד עצם היום הזה.

הקליקו על הקישורים הממחישים את הזוועות שחוללה רות בן חנוך לילדים והורים:

שופטת נוער רות בן חנוך – ניהול משפט ללא סמכות בניגוד לחוק ולכללים

שופטת רות בן חנוך – בית משפט לנוער – החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת נוער רות בן חנוך ופקידת הסעד אתי דור דוברובינסקי – רוכלות ומניפולציות בית משפט לנוער

השופטת רות בן-חנוך נחבלה בטיול ותובעת מאות אלפי שקלים

תביעה לא שגרתית: השופטת רות בן־חנוך טוענת שנחבלה במהלך שיט ותובעת פיצוי מחברת הטיולים על שבעקבות כך, לטענתה, נאלצה לפרוש מכס המשפט.

תביעות נזיקין שנולדו בעת נופש הן מאורע נפוץ. ישראלים רבים חוזרים מחו"ל בכעס רב על חברת הנסיעות שהזמינו ממנה את חופשתם, מה שהופך לתביעת פיצוי שמגיעה לבירור בבית המשפט. מאורע הרבה פחות נפוץ הוא תביעה כזו שחתומה עליה שופטת, שאף מקפידה לציין את העובדה הזאת כבר בסעיף הראשון בכתב התביעה.

מדובר בשופטת בית המשפט לנוער רות בן־חנוך, שתובעת מאות אלפי שקלים מחברת נסיעות בטענה להתרשלות שגרמה לפציעתה. לפי בן־חנוך, במהלך שיט נופש היא הוטחה בכוח ברהיט שהיה בתאה ונפלה על הרצפה. השופטת טוענת שהיעדר נקודות אחיזה בתוך התא שלה ובתאי האונייה בכלל הוא רשלנות של חברת התיירות. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בירושלים נגד פלמינגו נסיעות ותיירות ונגד מדריך הטיולים ד"ר גילי חסקין.

 הטיול התקיים בדצמבר 2011 ובינואר 2012, ולדברי השופטת, היא שילמה עבורו 130 אלף שקל והוא אמור היה לכלול ביקור בדרום אמריקה ובאנטרקטיקה; עוד לדבריה, השתתפות בו לא כללה דרישה למיומנויות מיוחדות, להפך, הוא הוצג כנוח ונטול קשיים או סכנות. בסוף דצמבר, כשהאונייה עשתה דרכה לאנטרקטיקה, בעת ששטה בים גלי, השופטת קמה ממיטתה כדי להגיע לתא השירותים, וכשניסתה לאחוז בדפנות התא כשלה ובשל גל או ים סוער נפלה ונפצעה. כך לטענתה.

את יתרת הטיול, אומרת השופטת, היא נאלצה להעביר בשכיבה, ולדבריה הנתבעים כשלו בארגון טיפול רפואי ראוי ורק אחרי ארבעה ימים היא הגיעה לארץ, "לאחר שטולטלה חבולה ושבורה מהקצה השני של העולם".

השופטת הגיעה לבית החולים איכילוב ושם אובחנו בגופה שברים בשש צלעות, שתי חוליות מרוסקות בעמוד השדרה, פגיעה בשכם ושבר בעצם הזנב.

לאחר יומיים של אשפוז היא שוחררה לביתה בהנחיה לנוח שבועיים. התאונה, כך לפי התביעה, הובילה אותה למצב של "אי־כושר מלא" למשך ארבעה חודשים, ולאחר ההחלמה הראשונית היא נאלצה להפחית את שעות עבודתה לחמש ביום. רופא שבדק אותה, לטענתה, קבע שהתאונה גרמה לה נכות של 23%, מה שבהמשך אילץ אותה, לטענתה, להקדים את פרישתה מכס המשפט ולסיים בכך קריירה רבת־שנים.

לפי התביעה, התפקיד השיפוטי נושא עמו אחריות כבדה, הדורשת השקעה עצומה של שעות עבודה, בחינת ראיות וריכוז ברמה גבוהה ביותר, "והדברים אמורים ביתר שאת כשמדובר בנוער, שם הכרעה שיפוטית חורצת גורלות של אנשים צעירים ומלווה אותם בשארית חייהם". טענת השופטת היא שחברת הנסיעות התרשלה בתכנון הטיול, לא נקטה אמצעי בטיחות ואף לא פעלה להזהיר אותה מפני ההשלכות של הפלגה בים גועש או לספק לה תא הכולל אמצעי מיגון נאותים.

השופטת תובעת את השבת הכספים ששילמה על הטיול (130 אלף שקל), הפסד השתכרות (85 אלף שקל), הוצאות רפואיות ועזרת הזולת (25 אלף שקל) ורכיב פיצוי, שעדיין לא נאמד, על כאב וסבל ואובדן השתכרות עתידי, לרבות הפסד פנסיה והוצאות רפואיות.

החברה הנתבעת מסרה בתגובה שטענותיה יפורטו בכתב ההגנה שתגיש.

העיתונאית לורי שם טוב, מעמידה עצמה כעדה במשפט זה, ותעיד כי לשופטת לא מגיע אגורה שחוקה אחת, שכן היא ביזתה את בית המשפט, כפרה בעבודתה, ופעלה בניגוד לדיני הוכחות, בניגוד לדיני ראיות ובניגוד לכללי הצדק הטבעי.

סוף דבר

רות בן חנוך קיבלה את התרופה שהגיע לה מידי בורא עולם.

[youtube=http://youtu.be/6w1p4Iw57w8]