[wpvideo ef3iwVVy]

השיר "אצלנו בגן" נכתב על ההתמודדות הקשה עם המציאות הישראלית.
מציאות שככל שעוברות השנים אנו נתקלים בה שוב ושוב והיא גובה מאיתנו מחיר יקר.
מציאות בה הילדים שלנו רק מסיימים בית ספר, עדיין רוצים לבלות ולהתאהב, להכיר ולהתרגש וכבר הם הופכים להיות הגיבורים שמגנים על המדינה שלנו. הופכים להיות אלה שמתים כדי להגן על המולדת.
השילוב המטורף הזה, שבו הם עדיין ילדים שאנחנו רק רוצים לשמור ולהגן עליהם ובעצם הם אלו שמגנים עלינו יוצר את ההוויה הישראלית.
אין דבר שחשוב לנו יותר בימים קשים אלה מאשר לראות את הילדים חוזרים הביתה בשלום.
נותר לנו רק לחזק את אלה שיוצאים לקרב ולנחם את שאיבדו קרובים ואהובים.
אני איבדתי חבר קרוב במלחמת לבנון השנייה וסוחב איתי עד היום את הפצע הזה. על האדם שהוא היה יכול להיות ועל האהבה הגדולה שהייתה ונמחקה.
חוסר האונים שאובדן כזה מותיר אחריו הוא עצום. אתה מרגיש שאתה חייב לעשות משהו אבל לא יודע מה. הלוואי והייתה לי היכולת לנחם באופן אישי את כל אלו שאיבדו. הלוואי והייתי יודע לעשות משהו שיכול להועיל במצב כזה. אם הייתי נגר הייתי בונה ארונות. אבל בתור אומן הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא לכתוב, ולנסות לתת תקווה לאהבה הגדולה שיש בילדים האלה שיוצאים להגן עלינו.
כשעוברות השנים ואנחנו מתבגרים פתאום הם נראים לי כל כך צעירים הילדים האלה שיוצאים לקרב.
נשבר לי הלב על זה שעוד דור של ילדים צריך לחוות את האובדן שאנחנו חווינו, שעוד דור של ילדים צריך להפוך לגיבורים.
לכבודם, לכבוד האהבה שנשאו איתם בלב אל הקרב, נכתב השיר הזה.

אצלנו בגן יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא מכיר
אבל מי לא שמע על האומץ של רן
הוא הכי מהיר בחול הוא הכי חזק בגן
אבל יש לו סוד אחד שפחד הוא לגלות
שהוא כל כך מאוהב באחת הילדות

אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה

אצלנו בגן יש הרבה חבורות
יש כאלה נחשבים יש כאלה שפחות
אבל מי לא שמע על קופצי הנדנדות
מריעים להם כפיים מלמדים אותם לנחות
מורמים על נס הדגל גאוות כל האזור
רק לפעמים כשהם קופצים רחוק הם שוכחים לחזור

אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
כל עולמו מוגן מתחת לשמיכה

אצלנו בגן נפרדים בשמחה
כי היום לא ארוך ונפגשים שוב מחר
חוץ מאלה שפתאום לא חוזרים יותר לגן
אמרו לי שהם רק עברו דירה מעבר לענן

אז בלילות קרים
עם פנס מתחת לשמיכה הם מדברים
והוא מגלה לה מה היא בשבילו
היא בוכה שהוא מציע לה להיות כל עולמו
בערב שלפני המלחמה

אצלנו בגדוד יש המון ילדים
את חלקם אני אוהב את חלקם אני לא אכיר