יאנה עברי תחקירנית – משרד הרווחה איים עלי כשפורסמו הכתבות והתחקירים על התנהלותם הקלוקלת

יאנה עברי תחקירנית – משרד הרווחה איים עלי כשפורסמו הכתבות והתחקירים על התנהלותם הקלוקלת
יאנה עברי משרד הרווחה איים עליה כשפורסמו הכתבות והתחקירים על התנהלותם
Spread the love

כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל

בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן

מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים

יאנה עברי: במשך שנתיים וחצי הייתי כתבת תחקירים בערוץ 9, ולפני זה עבדתי בוסטי, כיום אני כתבת בערוץ 10 וערוץ 2, מהיום שאני הגעתי לתקשורת, קיבלתי טלפון ממרינה סולודקין והיא אמרה לי:

"אני מבקשת שתאמיני לי. מה שאני אספר לך, את לא תאמיני לי, אבל לפחות תני לי שעה להוכיח לך שאני צודקת". הגעתי ללשכה שלה ושם חיכו לי 5 נשים, והיא אמרה לי, לנשים האלה לקחו את הילדים והם לא עשו שום דבר".

הסתכלתי עליה במבט, שהיא הוזה, מה זאת אומרת לקחו את הילדים והן לא עשו שום דבר, הרבצתן, חנקתן, הטבעתן, השפלתן, מה עשיתן? אמרו לי: לא עשינו שום דבר. שום כלום.

אני חייבת להודות, אני לא האמנתי, אבל כעיתונאית חוקרת, אמרתי, אם הן כל כך מנסות לשכנע אותי שהן צודקות, לכל המועט, אני אבדוק, ואני ראיתי תסקירים. ראיתי תסקירים של מסוגלות הורות, ותסקירי פסיכולוגים, ודיברתי עם מומחים בעלי שם במדינת ישראל, וראיתי שהם הורים כשירים, הורים טובים. לכל אחד מאיתנו יכולים לבוא בתלונות.

בתוך המסוגלות ההורית של לדאוג לילד שלך, לאהוב אותו, לדאוג לכל הצרכים שלו, לבריאות הפיזית והנפשית שלו, להתפתחות התקינה שלו, הם עשו הכל. נכון, הבגדים לא היו יקרים וצעצועים כמעט ולא היו, כי האמא היתה צריכה לקנות לחם לפני שהיא קונה צעצועים ב-Toys-R-Us, ומאותו רגע אני חושבת שהקדשתי את העבודה העיתונאית שלי להוצאת ילדים מהבית. כשנפגשתי בפעם הראשונה עם לורי, היא אמרה לי, הכתבה לא תצא.

כשנפגשתי פעם ראשונה עם ורוניקה ברומברג, היא אמרה לי, הכתבה לא תצא. וכנפגשתי פעם ראשונה עם רבים מהקהל הזה, הם אמרו לי: הכתבה לא תצא, והכתבות יצאו.

זה אמנם לקח המון זמן. היו כתבות שצברו אבק במשך חודשים, ואני מתביישת ואני אגיד שהיו כתבות שצברו אבק גם במשך שנים, אבל בסוף הן יצאו. כנראה כי אני מספיק מטורפת ועקשנית, אבל אני כן אגיד שבקטע שהוקרן פה כשחנה סולודקין הראתה את הקטע של אמא שלה, היתה שם "חברתי הטובה" חנה סלוצקי, וכשהייתי אצלה בראיון היא הזמינה לי משטרה, והאשימה אותי שאני משתפת פעולה עם מרינה סולודקין ואני למעשה השופר שלה, ושאני מאשימה את פקידות הסעד בבצע כסף ובחטיפת ילדים, כאשר אני למעשה שאלתי אותה, האם יש איזה שהיא תועלת כספית במשרד הרווחה מהוצאת ילד מהבית, כאשר שאלתי אותה האם עולה לגדל ילד 17 אלף ש"ח, היא אמרה לי שאין לה מושג על מה אני מדברת.

היו מקרים שהצקתי שבסופו של דבר ילדים הוחזרו למשפחות, אחרי שאיימו עלי שאני בחיים לא יעבוד יותר במקצוע הזה, אויימתי על ידי חנה סלוצקי, בין היתר.

אני לא אתחיל לפרט אפילו כמה פעמים הזמינו לי משטרה בימי הצילומים, אני פשוט צריכה לנקוב את ימי הצילומים. לא היה יום צילום שלא הזמינו משטרה, אם הגענו למרכז חרום, הזמינו משטרה, אם הגעתי למשרדים של פקידות סעד בוודאי ובוודאי שהזמינו משטרה.

[youtube=http://youtu.be/UsZIzpT29k8]

יאנה עברי: יש שתי בעיות. הבעיה מספר אחד זה העובדים הסוציאליים, מוצגים היום בתקשורת באור מאוד חיובי, הן מוצגות כאילו הן נשים מסכנות בשכר מינימום, נושאות על כתפיהן 300 מאות תיקים, קמות באמצע הלילה "להציל ילד בוכה" וכיוצא בזה.
מולן, יש אמא, שהדוברות של משרד הרווחה מוציא לתקשורת עליה, את כל הזבל האפשרי, ותסלחו לי על הביטוי, שאפשר להוציא על בן אדם, כי על כל אחד מאיתנו אפשר להוציא משהו רע.

עו"ד תמר טסלר: יש לי שאלה, משרד הרווחה מפר את החיסיון שנותן החוק למשפחה, והדוברות של משרד הרווחה מוציא את הפרטים האישיים?

ורד פלמן: כן.

חנה בית הלחמי: תחקירן צלצל, ואמר לי מה אמרה לו פקידת סעד הראשית בשקט-בשקט בטלפון על המרואיינת כדי להוריד אותו מהראיון.

יאנה עברי: אף פעם לא אעז לעשות את זה, אבל אם אגיד לכם שלפני ארבעה חודשים שודרה כתבה שלורי היתה הכוכבת שלה, מה פקידת סעד, ומה הדוברות של משרד הרווחה אמרו לי על לורי, לא הייתם מאמינים. דוברות משרד הרווחה מוציא רפש שכזה, כשאני יודעת שלפחות חצי מזה זה שקר מוחלט. אבל זה מה שהם אומרים. הם אומרים אם את תזמיני מישהו, כי אני ביקשתי להזמין נציג לאולפן, והם אומרים "זה בדיוק מה שאני יגיד". היא פושעת ומקומה בכלא. זה מה שהוא אמר. אז לשאלה של תמר, הקושי הוא בזה שפקידי הסעד מוצגים באור מאוד חיובי, כאנשים שעוזרות לעם חלש.

[youtube=http://youtu.be/C7U9yeBHmyU]

פרופ' אסתר הרצוג מודה לצופית גרנט על הפוסטים האקטיביים שלה בנושא הוצאת ילדים בכפיה מהוריהם ע"י הרווחה.

עו"ד יוסי נקר: החוק הרלבנטי בעניין הוא חוק טיפול והשגחה משנת 1960. היום לפי ההגדרות, כל ילד יכול להיכנס להגדרה של ילד נזקק. בגדול החוק אומר כל ילד שנפגע או עלול להיפגע מבחינה גופנית או נפשית – הוא ילד נזקק. מי מגדיר מה זה ילד נזקק? נפגע או עלול להיפגע? ההגדרה הזו כל כך רחבה, שאנו קוראים לה "סעיף סל". אפשר להכניס להגדרה הזו את כל מה שאתה רוצה.

חנה בית הלחמי: הסיפור של שירותים בקהילה, זה ניווט תקציבים. זה הכל. יש מחיר לראש. זאת אומרת רשויות הרווחה בארץ מעדיפות לנווט את התקציבים בארץ להשמה חוץ ביתית. הכל מופרט ויש פה בעלי הון שבעצם לוחצים לקבל ילדים למוסדות שלהם. יש מחיר לראש. זאת אומרת, אם אין לי כסף לגדל את הילד שלי, אז יקחו לי את הילד, ואז יהיה תקציב של 16,350 ש"ח לחודש, כדי לגדל אותו. אם היו נותנים לי חצי מזה הייתי יכולה לגדל אותו לבד.

עו"ד יוסי נקר: כשהשר בוז'י הרצוג היה שר הרווחה בשנת 2007, הוא אמר מעל במת הכנסת לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ לפי בקשה שלי. אני ביקשתי אז לדעת, מהי הסטטיסטיקה של הוצאת ילדים לפי ישובים, משום שהתחושה שלי היתה שהישובים החזקים כלכלית מוציאים יותר ילדים, ואכן זה הוכח כנכון. השר אמר, שכדי להחזיק ילד מחוץ לבית, הרשות המקומית משתתפת ב- 25% מהעלות והמדינה משתתפת ב- 75% מהעלות. ברשויות המקומיות החלשות, אין את היכולת הכספית להשתתף ב- 25% ואז התקציב עובר לרשויות המקומיות החזקות, ואז ברשויות המקומיות החזקות מוציאים יותר ילדים מהרשויות המקומיות החלשות. עכשיו, זה לא שהילד מקבל את הטיפול, כי לטפל בילד בקהילה זה יותר מהעלות של אותה 25% ולכן נוצר מצב שילד גם לא מוצא מהבית וגם לא מקבל את הטיפול מהקהילה.

סדרת הכתבות של נעמה לנסקי מישראל היום, היו כן נקודת מפנה בהתייחסות של התקשורת. לא יודע אם אתם מכירים מה זה חולה אסטמה, שהוא פתאום נושם, אז זו היתה התחושה של הרבה מאוד הורים שכל הזמן רדפו אחרי התקשורת וקיבלו זלזול וחשבו שהם מדברים שטויות, ופתאום מישהו בישראל היום נתן להם פתחון פה.

[youtube=http://youtu.be/xPYgCZIwONU]

סכסוך בתוך משפחה, אז במסגרת כל תיק משפחתי בית המשפט מכניס את פקידת הסעד לסדרי דין, וזו אמורה לדאוג להסדרי ראיה ו"לפתור" את הבעיות ביניכם, וכטבעם של התיקים האלו, כל הילדים בתיקי גירושין מוגדרים כילדים בסיכון, וכשפק"ס לסדרי דין לא מצליחה לפתור את הסכסוך, מכניסים לתמונה את פקידת הסעד לחוק הנוער, שיש לה את אותו כלי של חוק הנוער שבאמצעותו היא משתמשת.

מתי הכי הרבה משתמשים בפקידת סעד לחוק הנוער? בקיץ או לקראת הקיץ, כאשר יש מחלוקות בין הורים שלא מצליחים לפתור אותם, מערבים את הפק"ס לחוק הנוער והיא מגישה בקשה לביהמ"ש להכריז על הילדים כנזקקים, ואז קל יותר למערכת הרווחה להכתיב למשפחה איך לטפל בילדים שלהם. ובסופו של דבר, אם הילדים לא במצב טוב, אז פקידת הסעד אומרת "אולי תלכו לפסיכיאטר?", כי הפסיכיאטר הוא החבר הכי טוב של פקידת הסעד. זה מסלול להרס הילדים.

[youtube=http://youtu.be/qZLhpRt6tUs]

התקשורת מחפשת תמיד את סף הריגוש. יש אנשים שלצערנו, הם עדיין שקופים בעיני התקשורת.

[youtube=http://youtu.be/BJYqYUtkFDM]

סכסוך בתוך משפחה, אז במסגרת כל תיק משפחתי בית המשפט מכניס את פקידת הסעד לסדרי דין, וזו אמורה לדאוג להסדרי ראיה ו"לפתור" את הבעיות ביניכם, וכטבעם של התיקים האלו, כל הילדים בתיקי גירושין מוגדרים כילדים בסיכון, וכשפק"ס לסדרי דין לא מצליחה לפתור את הסכסוך, מכניסים לתמונה את פקידת הסעד לחוק הנוער, שיש לה את אותו כלי של חוק הנוער שבאמצעותו היא משתמשת.

מתי הכי הרבה משתמשים בפקידת סעד לחוק הנוער? בקיץ או לקראת הקיץ, כאשר יש מחלוקות בין הורים שלא מצליחים לפתור אותם, מערבים את הפק"ס לחוק הנוער והיא מגישה בקשה לביהמ"ש להכריז על הילדים כנזקקים, ואז קל יותר למערכת הרווחה להכתיב למשפחה איך לטפל בילדים שלהם. ובסופו של דבר, אם הילדים לא במצב טוב, אז פקידת הסעד אומרת "אולי תלכו לפסיכיאטר?", כי הפסיכיאטר הוא החבר הכי טוב של פקידת הסעד. זה מסלול להרס הילדים.

ג'וליה טל

ג'וליה טל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.