מיקה נשיא שלם עו"ס בית שבתי לוי חיפה – הורסת חיי פעוטות לצורך תחזוקת מפעל לסחר בילדים

מיקה נשיא שלם עובדת סוציאלית בית שבתי לוי בחיפה, מספרת לילדים הנחטפים מהוריהם, כי ההורים אנשים רעים, ולא רצו אותם.

אמא לחמישה ילדים פעוטים כשהקטן ביניהם בן שנה וחצי, הושמו במפעל הסחר לילדים בית שבתי לוי – שם הם שוהים במעצר מינהלי, מנותקים מאמם האוהבת. ילדיה של האם נחטפו ממנה על ידי פקידת סעד לחוק הנוער לשכת רווחה חיפה בתאריך 1.2.14, כתוצאה מסכסוך הגירושין. פקידות הסעד לא איפשרו לאם לראות את ילדיה, חרף בקשות שהגישה. חודשיים לאחר מכן לקראת סוף חודש מרץ 2014, פקידת הסעד מסרה לאם כי היא תוכל לראות את ילדיה בלשכת רווחה חיפה תוך השגחה צמודה של עו"ס שתלווה את הפגישה.

כשנשאלה האמא למה זה קרה דווקא לה, ענתה:

 "לאחר חמש שנים של היכרותי עם שירותים חברתיים ולימודי חוק נוער מעמיקים, אני מנסה להסביר שהשאלה "למה" ממש לא רלוונטית.

התשובה: בעקבות אלימות במשפחה, כלפיי וכלפיי הילדים, והשמצות של ה"צד השני" [האבא], זה מספק עילה ראשונית משם אפשר לצאת למסע תפירת תיק ומלחמת התשה".

יומיים לפני המפגש, אחרי שהילדים נמצאים  חודשיים בהסגר בבית שבתי לוי, כתבה האם:

"פרשת הפעוטות חטופים: היום קיבלתי שיחת טלפון מעו"ס גב' ענת כהן פרידר עם תוכן הבא: היו קשיים רבים במציאת מרכז קשר מתאים וגם לא היה מקום במרכז קשר, אולי אחרי פסח יהיה מקום במרכז קשר בטבריה. אבל החלטנו לארגן מפגש אצלנו בלשכת הדר (בפיקוח כמובן). כן, המשפחה היא חסויה.

אז כעת אני מנהלת מו"מ עם החוטפים: הם אומרים לי באיזה מקום (ואני יודעת שאני צריכה לעבור עוד ניסיון – לפגוש את הילדים שלי בפעם ראשונה אחרי ניתוק כזה רב ולא ברור להם תחת עין מסוקרנת של עובדת רווחה? עד כמה חדירה לפרטיות ולכבוד האדם? עושים לי טובה כאשר אחרי לחץ רב סוף סוף מסכימים להביא לי את הילדים שלי לשעה.

לגבי עו"ס מיקה נשיא-שלם, אני מאשימה אותה ברוע.  היא מספרת לילדים שההורים שלחו אותם לפנימיה כי היה להם קשה ולא רצו לטפל בהם. היא גם מספרת לילדים ש"כדי למנוע את האמביוולנטיות של הילדים כלפי הצוות, אנחנו אומרים שמי שמחליט זה השופט. כלומר מיקה נשיא שלם יוצרת מציאות דמונית של שופט עלום שם שמושך בחוטים ומכריע בגורלות הילדים, ויוצרת בילדים חשש שילווה אותם כל החיים, ששופט כלשהו עלול להזיק להם ולהרע להם".  

ברגעים של חוסר ידיעה כתבה האם על תחושיתיה איך זה שילד גדל בידיים זרות:

"הבן שלי פוחד מברקים ורעמים ואין מי שירגיע אותו,  מלבד אולי ה"מטפלים" של "מוסד קודש".

הוא מתעורר בלילה ומחפש את אימא לפי הריח. אבל אימא איננה. וגם הריח הוא ריח זר של מוסד ושל ילדים אחרים שמתעוררים בלילה ומחפשים אמא.  הבן שלי מאוד התנגד ל"משפחה החדשה" החסויה שהגיע ל"היכרות." 

הוא ממשיך להחזיק מעמד כבר שבוע! אבל אמא כבר לא יכולה לבקר אותו.  "ביקור פרידה היה לך ביום ראשון". 

בבקשה, שתפו, תחזיקו אצבעות לשני הבנים שלי, הם פוחדים מהברקים והרעמים ואמא לא יכולה להכנס יותר למוסד המסורג כדי לחבק אותם ולהכיל את הפחד".

האם אישה משכילה עם תארים גבוהים וזה לא עזר לה. היום היא אמא חיה לילדים יתומים מאמא.

"פעם הייתה לנו משפחה. למה הרסו לנו אותה? בבית שבתאי לוי בחיפה, באגף התינוקות, הופיעו תינוקות רכים חדשים. מה ניתן להסיק מכך? הקיפו את התשובה הנכונה בעיגול.

א. לא מזמן היה אמבוש חדש על חדרי לידה (או יולדות).

ב. חסרים ילדים לאימוץ במכסה של שירות למען הילד.

ג. עובדות סוציאליות ממשיכות במשימת הקודש, למרות התפרעויות של קבוצת אמהות מזניחות.

ד. א + ב נכונים".

בתמונה: האמא וילדיה. תמונות שצילמה האמא והעלתה לעמוד הפייסבוק שלה, מתוך חצר מרכז הקשר בית שבתי לוי.