סמדר שיר: סיפורם הנפרד של האבא שרון והאמא דורון זאוברמן
סמדר שיר: סיפורם הנפרד של האבא שרון והאמא דורון זאוברמן
לשכת עורכי הדין בישראל, יום עיון בנושא "זכויות ילדים והורים לאחר הגירושין"
"פעם תורי ופעם תורך לאהוב"
בהנחיית עו"ד חיה תמר הר-פז, משרד עוה"ד קדוש, הר-פז ושות'.
[youtube=http://youtu.be/dbgaJSSVNQE]
דברי פתיחה אורי פז – עורך פורטל חדשות תקדין.
סמדר שיר עיתונאית ידיעות אחרונות:
בשנתיים האחרונות יצא לי לעקוב אחר שני תיקים. אחד תיק של אבא ואחד תיק של אמא.
האב גר בניו ג'רסי ודרך אנשים מישראל נוצר קשר עם בחור בן 30 שגר בעיר קטנה בצפון ניו ג'רסי גבול ניו יורק.
יש לו ילדה קטנה והוא הקים אתר "מחכים ל- ….." שהוא מעדכן כל יום, כמה ימים הוא לא ראה אותה.
הגעתי לבית של הבחור הזה. נכנסתי לדירה בבניין מגורים רגיל. הדירה היתה ריקה. ריקה. זה יותר מריקנות. זה על גבול של דלות. זאת אומרת היה שולחן קטן בסלון, שתי כסאות, שתי צלחות, כוס אחת, ובדרך לשירותים, כי נהגתי הרבה זמן כמה שעות להגיע אליו, הוא אמר לי:
"זה החדר של הילדה".
הוא פתח לי את החדר של הילדה, וכל חנויות הצעצועים שיש בעולם, אין בהם יותר ממה שהיה שם בחדר.
זאת אומרת, מבחינתו הזמן עצר מלכת. כל שבוע וכל חודש הוא מוסיף עוד ועוד צעצועים לילדה שאותה הוא לא ראה שנתיים לפחות. הוא קונה לה בגדים לפי ההתבגרות שלה, והחבור הזה שבאמת גר בתנאים לא… כלפי כל מה שקשור לרווחתו הוא נזירי וסגפני והוא לא עושה כלום.
החדר של הילדה מוכן לבואה. יש שם מיטה. יש שידה, ארון בגדים. הכל מחכה לרגע שתחזור. הוא מאמין שהיא תחזור. בפועל, אמא של הילדה חטפה אותה. היא חיה בישראל. היא לא מרשה גם לסבא ולסבתא לראות את הילדה, למרות שהסבא והסבתא בוודאי שלא עשו דבר רע שקשור בסכסוך בין שניהם.
אני לא מכירה את האם של הילדה ואני לא יודעת מתי זה יסתיים. אמרו לי שאבא שלו יהיה כאן. אני חושבת שאני יודעת כמה הוא סובל.
סמדר שיר ידיעות אחרונות: סיפורה של האמא דורון זאוברמן
[youtube=http://youtu.be/kAMIRlOs4ZA]
הסיפור השני שליוויתי מקרוב הוא סיפורה של דורון זאוברמן, שנמצאת כאן, שחיתה בהולנד עם גבר הולנדי וילדה לו שני ילדים וסבלה מאלימות קשה פיזית ומילולית, והיא היתה בסכנה נפשות, ילדיה היו בסכנת נפשות, ועקב כך היא קיבלה את המלצתה של העובדת הסוציאלית שאמרה לה: 'נוסי על נפשך', ויום אחד היא לקחה את שני הילדים וחזרה ארצה.
בן זוגה בהולנד פתח בהליכים מאוד קשים. בסופו של דבר נקבע שהילד הבכור (בן 5) שהאבא הספיק להכיר בו, נקבע שהוא צריך לחזור להמשך המשפט בהולנד והבן הצעיר שהאב טרם הספיק לעשות זאת, נקבע שהאמנה לא חלה עליו.
אני פגשתי בפעם הראשונה את דורון כשהיא אמרה לי: 'תשמעי זה לא הגיוני. דורשים ממני לבחור בין שני הילדים. אחד להשאיר בארץ ולמה בכלל לכרוך ילד אחד עם השני'.
עד הרגע האחרון היא חיכתה שבית המשפט העליון יתפקח. זה לא קרה. ביהמ"ש קבע שהיא חייבת לחזור עם הבן הבכור להולנד, כשהיא מנותקת מבנה שנשאר בארץ, כשבין לבין היא מבצעת גיחות קצרות ארצה לראות את בנה הקטן.
בסופו של דבר אחרי 7 חודשים ללא אשרת שהיה בהולנד, בית המשפט בהולנד פסק שהיא יכולה לחזור ארצה עם הבן שלה ושוב פרסמתי כתבה בנושא זה וכיום היא חיה עם שני ילדיה במושב במרכז הארץ.
גם היא נמצאת כאן היום באולם לבקשתי. בכתבה האחרונה גם התקשרתי להולנד, למי שהיה בעבר בן זוגה, והוא אמר שהוא לעולם לא יוותר על הילדים, וברגע שהוא יחסוך מספיק כסף הוא יגיש ערעור נוסף על ההחלטה.
באופן קבוע, דורון, פעמיים בשבוע, שולחת לו תמונות של הילדים ומנסה להושיבו, לקרוא לו לשיחת סקייפ וזה לא מסתייע.
להתרשמותי המניע החזק של האבא היה נקמה באשה שעזבה אותו ולא באמת בגלל הילדים שקרובים ללבו.
בכתבה האחרונה שפרסמתי על שני הילדים מתאחדים האם אמרה שגם היא נקלעה למצוקה כלכלית קשה בעקבות הצורך לפרנס כל כך הרבה עורכי דין. היא אמרה שהיתה רוצה להיות מגשרת בינלאומית.
[youtube=http://youtu.be/a2-tGUnZtP8]
קישורים:
