נחמה דיכנה מנכ"ל עמותת ע.ל.יה: הורים אל תתנו למשרד הרווחה להכריז "נזקקות" על ילדיכם
מחאת הורים התקיימה אמש מול בית משפט מחוזי בלוד, נגד מדיניות משרד הרווחה להכריז נזקקות על ילדי משפחות, מבלי להבהיר לאימא, כי משמעות "הכרזת נזקקות" – פירושה הפקעת אפוטרופוסות הילד לצמיתות לטובת המדינה.
[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=fIKApYYqITc&feature=youtu.be]
האימא ערערה לבית משפט מחוזי על ידי עורך דין יוסי נקר, על החלטה שלא לאפשר לה לקיים הליך הוכחות שבמסגרתו תוכל להפריך את טענות הרווחה ולהביא ראיות על הורותה הטובה. יצוין כי האם הסכימה להכרזת הנזקקות לפני שנתיים כאשר יוצגה ע"י עו"ד מטעם הסיוע המשפטי שלא הסביר לאימא את משמעות הסכמתה להכרזה ולא הודיע לאם על אפשרות לדרוש קיום דיון הוכחות.
האימא הגישה ערעור למחוזי על ידי עורך דין יוסי נקר, אולם שופטת בימ"ש מחוזי, קבעה כי משיוצגה האם על ידי עורכי דין אין היא יכולה היום לדרוש את קיום ההוכחות. עו"ד נקר טען כי מדובר בהחלטה המחייבת שינוי חקיקה מיידי. לא יעלה על הדעת כי ילדים ילקחו מהוריהם ללא קיום הליך תקין ומבלי שלהורים ינתן יומם בבית המשפט כמו לכל מתדיין אחר. עו"ד נקר טען כי לצערו עורכי הדין של הסיוע המשפטי, המייצגים לרוב, את ההורים במצבים הכי קשים שלהם, לא עומדים על קיום זכויותיהם. לא די בכך שהם משכנעים הורים להסכים להכרזת הנזקקות מבלי להסביר להם על משמעות הדבר אלא שעד כה לא נתקל עו"ד נקר בעורכי הדין של הסיוע המשפטי שעמדו על קיום הליך הוכחות.
שופטת בית משפט מחוזי פעלה בשרירות המזכירה את סיפוריו של הסופר פראנץ קפקא אשר מאופיינים בגיבורים המוצאים עצמם חסרי אונים אל מול מערכת כוחנית שפועלת באופן לא הגיוני ושרירותי.
על אף הלחצים המתמשכים שמופעלים נגד האימא לרפות ידה, היא תערער על החלטת בימ"ש מחוזי לעליון בבקשה לעיון מחדש בהחלטה שלא הצביעה על טעם של ממש, מדוע לא לסטות מחתימת האימא שהושגה בעוון והטעיה, ולמעשה החלטת בימ"ש מחוזי מקבעת את העוול שנגרם בבימ"ש לנוער, שם לא התקיים דיון הוכחות על גורל בנה של האימא.
אין חולק, כי הסמכות לבטל החלטה שניתנה שלא כדין – נתונה אך ורק לפתחו של בית המשפט העליון. ניסיונן של פקידות הסעד לכופף את מערכת המשפט, מהווה התערבות לא ראויה בשיקול דעת השופטים. פקידות הסעד טוענות בפני בית המשפט:
"אמנם הסמכות בידיכם, ברם אין לכם שיקול דעת ואם החלטנו – עליכם לקבל את המלצתנו בראש כפוף."
עם כל הכבוד, על כל אחד מהשופטים לחשוב, לשקול ולאזן בטרם מתן החלטה על גורל בנה של האימא, לשם שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט, וכמו כל דבר בחיים – "למטבע שני צדדים": שמירה על אמון הציבור במערכת המשפט, היא גם ולא רק מתן הדעת למכלול השיקולים הרלבנטיים, טובת הילד, אלא שמירה על עצמאות של מערכת המשפט, שלא תהפוך, חלילה, ל"חותמת גומי" של פקידות הסעד וכך פועלים השופטים.
האימא חשה, כי השופטת לא הקשיבה לה בלב פתוח ונפש חפצה ו"דנה" וחרצה את גורלה מטעמים אינטרסנטיים אישיים, כשבין היתר התכופפות השופטת אל מול המלצות פקידות הסעד.
קישורים:
