עשרות שוטרים מתחנת משטרת בת ים השקיעו 4.3 מיליון ש”ח בבנק פרטי "פיצוחי הקניון". השוטר לשעבר אברהם הימן נקם נקמתם וגזר 7 שנים לבועז חכים ת"פ 4877-06 מ.י. פרקליטות מחוז ת"א – פלילי נ' בועז חכים וציון בבא
בשנת 2006 עשרות שוטרים מתחנת משטרת בת ים נפלו בפח, ונתנו לאחד בשם בועז חכים בעל "פיצוחי הקניון" בבת ים עשרות אלפי שקלים להשקעה בבנק השקעות פרטי וסודי המניב 3% ריבית לחודש. סך הכל השוטרים השקיעו 4.3 מיליון ש”ח בבנק הפיצוחיה של בועז חכים. יחד עם בועז חכים פעל שוטר בת ימי בשם ציון בבא שתפקידו היה לגייס את השוטרים להשקעה בבנק הפיצוחיה של בועז חכים. כשהרווחים בוששו להגיע הלכו השוטרים להתלונן במשטרה.
התיק הזה הגיע אל השופט אברהם הימן בבית משפט השלום ראשון לציון. איש רע ואכזר, זבל וטינופת שאין דומה להם. נולד במצריים, נפלט ממולדתו והסתנן ארצה כשב”ח. האייכמן אברהם הימן היה בעברו שוטר מקוף, יחד עם אשתו אורית הימן שהייתה גם היא שוטרת קופה, כל משפחתם קשורה בעבותות של ברזל למשטרה והוא חי ונושם את הד.נ.א המשטרתי. האם זה פלא שנתנו לשוטר אברהם הימן לנקום את נקמת השוטרים הבת ימים ממשטרת בת ים? הימן דפק לבועז חכים 7 שנים.
ואנו שואלים איך קורה שדווקא בפרשת עוקץ של שוטרים דבילים ומפגרים שנותנים כסף לבעל פיצוחיה ומצפים לרווח של עשרות אחוזים ריבית בשנה, דווקא השופט שוטר בנשמתו אברהם הימן מקבל לשפוט ולגזור את הדין? לזה קוראים: נותנים לחתול לשמור על השמנת.
לא פלא שהשופט האכזר הזה כתב פואמות של ממש על המסכנות של השוטרים המסכנים שהשקיעו כספם בפיצוחיה של בועז חכים. ממש אפשר להזיל דמעות מהתיאורים המשתפכים של האייכמן הזה: "במיוחד נשמע כאבם של השוטרים שחברם לעבודה, שעבד עמם שכם אל שכם, הפיל אותם בפח ונטל מהם כספיהם”… "אדם זה ידע במי מדובר, ידע שמדובר בשוטרים פשוטים, המצויים בתחתית סולם העיסוק המשטרתי, שמשכורותיהם נמוכות ביחס לעמיתיהם השוטרים".
מה שאברהם הימן לא מספר לקוראים שהוא בעצמו שוטר לשעבר, ואלו ה"אחוקים" שלו שנדפקו והשקיעו כספיהם בפיצוחיה של בועז חכים – ושהוא קיבל את התיק כדי לנקום בשם "הסולידריות המשטרתית" שהוא חלק ממנה.
ועוד אנו שואלים: זו איכותם האנושית של השוטרים בבת ים? בא בעל פיצוחיה, מבטיח להם 36% ריבית לשנה, והם פותחים לו ארנק ונותנים לו מאות אלפי שקלים כל אחד (4.3 מיליון סה”כ) אלה לא שוטרים, אלה סתומים בריבוע, ואת כולם היה צריך להעיף מהמשטרה. מי שאיננו יכול לשמור על עצמו מפני נוכלים כל כך "פשוטים" (אברהם הימן-אייכמן אפילו אומר שהתחכום הוא בפשטות העוקץ), איך אפשר לצפות שהם יגנו על הציבור?
קבלו את החירטוטים של אברהם הימן: “במשטרה קיימת סולידריות רבה בין המשרתים, בגלל העימות הרצוף והיומיומי עם קהל יעד עוין בדרך כלל. הדבר דומה לקרבה ולאחווה המצויה בין לוחמים ביחידות קרביות בצה”ל. משום אותה קירבה, היה שיתופו של בבא חשוב לחכים. שיתוף זה היה בו כדי להרחיב מעגל הקורבנות אשר מהם ניתן, לפי שיטתו הנכלולית של חכים, להוציא כספים במרמה“.
באמת? השוטרים לא ידעו שמציעים להם רווחים בדיוניים מהשקעה בהלוואות בריבית נשך קצוצה בשוק השחור, וזה נקרא "סולידריות משטרתית"?
מה שאברהם הימן אייכמן לא מספר בגזר דינו זה שכל השוטרים המשקיעים "את מיטב כספם" ידעו שזה לא בנק השקעות שוויצרי ושבעצם מכרו להם סיפור של השקעה ברווחים של השוק השחור, ושאין חשש לגביה מהחייבים, כי מי שלא משלם, הולכים אליו הביתה ומפוצצים אותו במכות. כלומר השוטרים רצו להרוויח מהמסכנות של מי שאין לו כסף ונאלץ לפנות לשוק השחור, ובסוף כולם נעקצו. על כך אמר מי שאמר: קארמה איז א-ביץ’.
ראו כתבה ב- ynet https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3294840,00.html
כתב אישום הוגש היום (ד’) 23.08.06 בבית משפט השלום בתל אביב, נגד בועז חכים בן 34 מרמת השרון ונגד ציון בבא בן 46 מבת ים שניהם נאשמים בהונאה של אנשים רבים לאחר שקשרו קשר לקבל סכומי כסף גבוהים כדי לכסות את חובותיו של חכים. חכים הינו בעל עסק בשם “פיצוחי הקניון” בקניון בת ים, ובבא עובד כשוטר ביחידת ליווי העצורים של המשטרה. בין השניים היתה היכרות ארוכת שנים, שבמהלכן עבד בבא בתקופות מסוימות אצל חכים בנוסף לעבודתו כשוטר.
על פי כתב האישום, לאחר שחובותיו של חכים הלכו והצטברו, פנו השניים לאנשים והציגו את חכים כבעל עסקים מצליח ורווחי ביותר, שמבצע עסקאות בסחורות ובנדל”ן, וכי הוא בעל מניות המניבות רווחים גבוהים.
השניים גם סיפרו כי חכים פועל להשקעת כספים באמצעות חברה מסוימת בתל אביב. הם לא חשפו בפני המתלוננים את חובותיו של חכים וכמובן את העובדה כי הכספים נועדו לכיסוי חובותיו. הם הציעו לאנשים שונים ריבית חודשית בסך שני אחוזים בתמורה לכסף שישקיעו כביכול, וטענו בפניהם כי בכל עת יוכלו לקבל חזרה את סכום ההשקעה הבסיסי. כדי לרכוש את אמונם הם החליטו גם להפקיד בידיהם המחאות אישיות שלהם שישמשו כביכול כ”ביטחון” להשקעה.
כמו כן סיכמו השניים, כי בבא יתמקד בגיוס אנשים מקרב עמיתיו לעבודה ביחידת ליווי העצורים, כדי להקל על ביצוע המרמה. בדרך זו הצליחו לקבל במרמה ובנסיבות מחמירות סכום של מיליון ו-270 אלף שקל. חכים הוסיף לעשות וגייס לבדו סכום של למעלה משלושה מיליון שקל.
אחד האישומים מייחס להם עבירה לפיה החליטו להונות עמית לעבודה של בבא, שהציע לו להשקיע כביכול את כספו בעסקיו של חכים. אותו אדם העביר לשניים סכום של 150 אלף שקל וקיבל מהם המחאות לביטחון. בינואר 2006 ביקש אותו אדם לקבל את כספו בחזרה אך הם שכנעו אותו להשקיע סכום נוסף. הוא השקיע סכום מצטבר של 200 אלף שקל במזומן.
השניים לא השקיעו את הכסף, ובחודש מרץ 2006, לאחר שחדלו לשלם לו את סכום ה”ריבית” כביכול, טען בבא בפני חברו לעבודה כי לא קיבל את הכסף לאחר שהמחשבים בעסק של חכים נפלו. לטענתו הכסף ירד לטימיון. על כך נאשמים השניים בהונאה בסכום של 200 אלף שקל והונאה בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, הוצאת המחאה ללא כיסוי.
בסך הכל נאשמים שניהם בהונאה בסכום כולל של מיליון ו-270 אלף שקל. חכים לבדו מואשם בנוסף, בהונאה של שלושה מיליון שקלים.
בא כוחו של השוטר בבא, עו”ד חיים אוחנה מסר בתגובה: “מדובר בשוטר שכמו יתר חבריו הפקיד כספים לבנק פרטי שנשא ריביות גבוהות. העובדה שתיווך בין שוטרים שהתפתו להפקיד כספים לבין אותו בעל חנות – אינו הופך אותו לעבריין. הוא לא ביצע שום עבירה פלילית והעניין יתברר בבית המשפט”.
להלן גזר הדין:
בית משפט השלום בראשון לציון
ת”פ 4877-06 מ.י. פרקליטות מחוז ת”א – פלילי נ’ בועז חכים ואח’
20 יולי 2011
בפני כב’ סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן
המאשימה
מ.י. פרקליטות מחוז ת”א – פלילי
נגד
הנאשמים
1. .בועז חכים
2. .ציון בבא
נוכחים:
ב”כ המאשימה עו”ד שגיב עוזרי
הנאשם 1 וב”כ עו”ד אורי קינן
הנאשם 2 וב”כ עו”ד חיים אוחנה
גזר דין
בהכרעת הדין בה הורשעו שני הנאשמים, פרטתי בהרחבה מעשי המרמה של השניים. לשם מסגרת גזר הדין אחזור ואציין בקצרה מעשיהם של הנאשמים בגינם הורשעו בעבירות המרמה הרבות, כמפורט בהכרעת הדין.
הנאשם 1 “חכים” היה בעליו של קיוסק בקניון בת ים. בשלב מסוים של עסקיו הגה רעיון ותוכנית על מנת להוציא כספים במרמה מקורבנות תמימים. התכנית פשוטה היא ביותר וככל שהיא פשוטה כך היא יעילה. יצויין כי מדי פעם מתפרסם ברבים שמאן דהו הצליח בשיטה זו להוציא במרמה כספים מקורבנות תמימים. במאמר מוסגר אציין כי הרעיון שבבסיס תכנית המרמה הוא פשוט ביותר, עד כי ניתן לומר שהתחכום בשיטה כפי שאפרט להן, טמון בפשטותה. הרעיון והשיטה היא משיכת קורבנות פיתוים ושכנועם להשקיע כספים. שיטת הפיתוי פשוטה, הבטחה לתת תשואה כספית אדירה שאין כמותה בנמצא. כידוע, הריבית הבנקאית השנתית הממוצעת בעבור השקעה היא כ- 3%. ומה יהא על אדם אם תובטח לו תשואה של 3% לחודש במקום אשר לשנה? האם לא יתפתה להשקיע כספיו אצל מי אשר מבטיח לו תשואה זו? נסיון החיים מלמד כי רבים יתפתו לעשות כן, במיוחד כאשר אותו אדם נאמן עליהם: אם משום היותו חבר, קרוב משפחה או עמית במקום עבודה במיוחד מקום עבודה שמטיבו יוצר נאמנות בין עובדיו כגון צבא או משטרה.
אם ישאל השואל כיצד זה יכול אדם לשלם תשואה אדירה כל כך? האם יש בידיו שיטה או מצא דרך להכפיל כספים בשיעורים של עשרות מונים או שמא יש ברשותו מכונה להדפסת כספים, או אולי מצא נוסחה אלכימית לייצר זהב? התשובה לכך פשוטה ובתשובה נעוצה שיטת המרמה. כל שעל הרמאי לעשות הוא דבר פשוט בתכלית – “לגלגל כספים”. מתוך הכספים – הקרן – שיקבל מהמשקיע התמים, ישלם לכל משקיע בכל חודש, “כמו שעון” את התשואה האדירה לכספו. נכון, הוא שבסופו של יום, הרמאי בשיטה זו הידועה כשיטת “פונזי” יתגלה. יש ויתגלה במוקדם ויש שיתגלה במאוחר כפי שלא מזמן נודע ברבים אותו מיידוף שבמשך שנים פעל בשיטה זו, תוך הוצאת וגניבת מיליוני דולרים.
מתוך הכרעת הדין עולה כי בחלק ממעשי המרמה והפלת קורבנות תמימים בפח שיתף חכים את בבא. ההכרות בין השניים רבת שנים הייתה ובבא ידע מהות עסקיו של חכים. היתרון של שיתוף בבא בתכנית היה בכך שבבא שירת במשטרת ישראל ביחידת ליווי עצורים של מחוז תל אביב. ביחידה זו, כמו ביחידות אחרות במשטרה, שוררים יחסי קירבה ואימון בין השוטרים. לא אפרט בעניין זה, אך אומר כי מהות השירות במשטרה, היא בכך שקיימת סולידאריות רבה בין המשרתים משום העימות הרצוף והיומיומי עם קהל יעד עוין בדרך כלל . הדבר דומה לקרבה ולאחווה המצויה בין לוחמים ביחידות קרביות בצה”ל. הדברים ידועים, ברורים ואינם מצריכים הרחבה. משום אותה קירבה, היה שיתופו של בבא חשוב לחכים. שיתוף זה היה בו כדי להרחיב מעגל הקורבנות אשר מהם ניתן, לפי שיטתו הנכלולית של חכים, ולהוציא מהם כספים במרמה.
ואכן, בבא מילא עד תום תפקידו במערכת המרמה שהגה והקים חכים. סופו של דבר, כפי שפרטתי בהרחבה בהכרעת הדין, הצליח חכים להוציא במרמה כתשעה מליון ש”ח. מתוך סכום זה, סייע בבא לחכים בגניבת כשני מיליון ש”ח מחבריו ליחידת המשטרה. אגב, הרווח אותו הפיק בבא הוא מיידי, דהיינו, קיבל עמלות “שמנות” מחכים בגין כל סכום שהוציא מחבריו ליחידה במרמה.
עינינו כי רואות כפי שפרטתי בהכרעת הדין, עלה בידי השניים להוציא סכומי עתק מקורבנותיהם התמימים.
מה העונש הראוי בגין מעשיהם הנלוזים של השניים. החומרה שיש במעשים ברורה ביותר. הפרת אימון שנתנו בהם הקורבנות. אימון שנבנה בעמל נכלולי של השניים אשר פיזרו מערכת שלמה של פיתוי לקורבנות, כאילו שתלו מוקשים בשדה מוקשים, עליהם מדי פעם עלה קורבן זה או אחר.
מערכת הפיתוי הבנויה על האימון נעשתה על ידי השניים בציניות, בקור רוח, כאשר רדיפת הבצע היא המניע שהביא לגזילת כספו של האחר – הקורבן – העמל קשות, אוסף פרוטה לפרוטה בעמל ויגיע כפיים.
החומרה הרבה שיש במעשי השניים ואף היא נובעת מתוך השיטה, שמירב קורבנותיהם היו אנשים פשוטים, אנשי עבודה אשר בעמל רב חסכו כספיהם. במיוחד נשמע כאבם של השוטרים שחברם לעבודה, שעבד עמם שכם אל שכם, בעבודה קשה הפיל אותם בפח ונטל מהם כספיהם. אדם זה ידע במי מדובר, ידע שמדובר בשוטרים פשוטים, המצויים בתחתית סולם העיסוק המשטרתי, אשר משכורותיהם נמוכות ביחס לעמיתיהם השוטרים בתפקידי משטרה אחרים. כפי שהעיד חלק מהשוטרים, רבים מהם נאלצים לעבוד עבודה נוספת על מנת להשלים הכנסה או לצבור חסכונות לצוק העיתים. אחד חסך על מנת לקנות בית, שני חסך על מנת להשיא ילדיו ואחר חסך לעת צרה. והנה בא חברם לעבודה, איש אמונם הקרוב להם, אשר חבר לנוכל הוגה הרעיון והתוכנית – חכים, וגוזל את כספם,לעיתים כפי ששמענו מפי העדים האומללים גנבו השניים את כל חסכונותיהם.
משום שהנאשמים בחרו לנהל משפטם עד תום, בדרך כלל ללא ויתור על עדים, עלה בידי לשמוע עדויות השוטרים האומללים שנותרו כמעט חסרי כל לאחר ששניים אלה גזלו כספיהם. מחד הכאב על בגידת החבר ומאידך עלה ונשמע הכאב בגין הנזק הרב שנגרם להם. יש ביניהם שמשפחתם נהרסה, משפחות התפרקו משום מעשים נלוזים אלה ויש שחלו במחלות גוף ונפש כתוצאה משברון לב. חסכונות של עמל קשה של שנים ירדו לטמיון או שמא אומר נכון יותר עברו הכספים לכיסי שני הנאשמים.
מה דינו של אדם, השם עינו אל כיסו של האחר וחומד כספו. מה דינו של אדם, שבמקום אשר יעבוד וירוויח מיגיע כפיו הוא מצא כי הדרך הפשוטה יותר, הקלה, שאינה מצריכה מאמץ, היא לגנוב כספי האחר. מה דינו של אדם, אשר מועל באימון שנתן בו חברו הטוב, או באימון שנתן בו בחור צעיר כעד מאיר בלנקה, שעבד עם חכים בקיוסק מגיל צעיר ביותר, שחכים היה לו יותר מאשר אח גדול כפי דבריו בעדותו. אותו “אח גדול” נטל מבחור זה, סך של כ- 560,000 ש”ח בו כלול סכום זכייתו בטוטו. או מה דינו של אדם המרמה את דודו ומוציא ממנו כספים רבים? או אותה אלמנה אומללה נילי שוקרון שחכים ברוב ציניות ואכזריות לא חס עליה והוציא ממנה כ- 200,000 ש”ח.
בטיעוניהם לעונש ביקשו הנאשמים הן באמצעות באי כוחם כמו גם באופן ישיר, רחמים. שמעתי דבריהם וחזיתי בדמעותיהם. לא התעלמתי כדרך ונוהג בתי המשפט לנקוט גם במידת הרחמים כשזו נדרשת. אלא שאף כי שקלתי תחינת השניים לרחמים הרי בסופו של יום אין בליבי כל רחמים כלפי שניים אלה. אני דוחה טענותיהם כי נגרם להם נזק וכי הפסידו כספים. ספק רב בעיני אם אכן, הפסידו השניים כל כספיהם אך גם אם יש בכך דבר עדיין אני סבור כי דמעותיהם הם דמעות תנין וזעקתם היא זעקת הקוזק הנגזל. אין לרחם עליהם ולו בשמץ. שכן אם ארחם עליהם אמצא מתאכזר לאומללים הרבים שחייהם נהרסו בעקבות מעשי הנוכלות המרמה השקר והגניבה של השניים. על מי ארחם על שני חמסנים אלה או על האלמנה האומללה, השוטר המסכן שאיבד עולמו משפחתו בריאותו כספו ובטחונו הכלכלי בגיל מבוגר? או על בחור צעיר שזכה במפעל הגרלה וחשב לעצמו כי עתידו מובטח עד כי בא חכים וגזל כספו? אני מוצא עצמי מרחם על הקורבנות ולא על חמסניהם.
כאמור, שניים אלה ניהלו המשפט עד תום. בדרכים לא דרכים עלה בידם לדחוק הקץ למשך כחמש שנים. כל המאמצים שנעשו על מנת לצמצם ההליך ולקצר המשפט עלו בתוהו. במשפט זה היו עשרים דחיות דיון, רובם בעטיים של הנאשם או באי כוחם. רבים מהדחיות היו משום מחלות שונות שחלו הנאשמים או באי כוחם. ברור היה במהלך המשפט כי ביטול יום דיון שנקבע מראש למשפט משמעו דחיית המשפט בחודשים לא מעטים שהרי מצוקת הזמן השיפוטי ידועה לכול. הנאשמים עמדו בעקשנות רבה ובתוקף להעלות לדוכן העדים מסכת שלמה של אומללים שכספיהם נגזלו. לא זו אף זו, הטיחו בקורבנות האשם לכך שכספם נגזל. טענו כלפיהם כי הם רודפי בצע וכי הרווח הקל הוא שמשך אותם. טענו כי לא זו בלבד שלא הפסידו כספיהם אלא מכספי התשואה “הריבית” כלשונם הרוויחו ולא הפסידו וכיוצא באלה טענות מקוממות ביותר. מילה אחת לא נשמעה אודות חרטה כנה, אודות ההזדהות עם הקורבן והבנת מצבו הקשה. אף לא מילה אחת של אמפטיה לאומללים. לשיטתי, בה אני הולך בגזירת הדין, חלק ניכר מהעוקץ שבענישה הפלילית ניטל עת מביע הנאשם חרטה כנה ואמיתית. חרטה כנה יש בה מידה רבה של סיפוק ההליך הפלילי. דברים אלה נכונים ככל שבחרטה כנה ולא מן השפה אל החוץ, מדובר. כאן לא שמעתי מילת חרטה אמיתית. כל ששמעתי הן טענות כלפי הקורבנות האומללים. אכן, בעת הטיעונים לעונש השמיעו השניים מילת חרטה – כאמור איני מקבלן, איני מאמין להם וממילא באו מאוחר מדי.
באי כוח הצדדים הציגו אסמכתאות שלדעתם רלבנטיות הן לעונש ההולם. מצאתי להתייחס דווקא לאסמכתאות שהגיש בא כוח התביעה. שני פסקי דין דומים למקרה שלנו הוצגו לפני. האחד הוא בעניין סביון משפטי (ע”פ 10494/06 פורסם גם בתק – על 2007(4) 2772). בפרשה זו, קיבל הנאשם כספים במרמה תוך הצגת מיצג שווא והבטיח לקורבנותיו תשואה גבוהה להשקעותיהם מבלי שיגלה להם כי הוא מצוי בהפסדים רבים. כספי הקורבנות שנטל עברו להחזר חובותיו למתלוננים אחרים וללקוחות אחרים שלו. סכום הגניבה היה כ- 15 מליון ש”ח. הנאשם הודה בהסדר טיעון ונגזר עליו בין השאר עונש מאסר בפועל של שמונה שנים. אסמכתא שנייה היא בעניין מנשה מזרחי (ע”פ 10632/07 פורסם גם בתק – על 2008 (2) 5019). גם בפרשה זו, קיבל הנאשם מקורבנותיו “השקעות” בתמורה לתשואות גבוהות ביותר, אשר בסופו של יום התברר כי מדובר במרמה ובמעשי נוכלות. הנאשם גנב למעלה מעשרים מליון ש”ח. גם במקרה זה היה הסדר טיעון כפי המכונה במקומותינו “סגור”. הוסכם בין הצדדים כי עונשו של הנאשם יהיה בין היתר לחמש שנות מאסר.
לאחר שאני בוחן אסמכתאות אלה אל מול המשפט שלפני אני מוצא הבדל מהותי ויסודי המביאני למסקנה כי אין בפסקי דין אלה כדי לשמש אסמכתא. אילו היו הנאשמים שלפני מודים בעבירות שיוחסו להם, בהסדר טיעון כפי שהיה במקרים דלעיל, או אף ללא הסדר אלא מודים ולא מנהלים משפט עד תום במשך למעלה מחמש שנים תוך הבאת עדים רבים, שעדותם הייתה מיותרת, אילו היו מביעים חרטה כנה במקום אשר לעמוד במצח נחושה אל מול הקורבנות, ובמקום הבעת סליחה להאשים הקורבנות ברדיפת בצע, דייני. אלא שאין לגזור הדין באופן שווה בין גזר דין בהסדרי טיעון לבין גזר דין לאחר שמיעת ראיות. אכן, זכותו של אדם לנהל משפטו אך בסופו של יום בבחינה רטרוספקטיבית יבחן בית המשפט אופן התנהלותו של הנאשם לרבות ובמיוחד נקיטת טקטיקה של משיכת זמן מיותרת. אחזור שוב ואומר כי עדויות רבים מהעדים, רובם, היו מיותרות לחלוטין.
קיימות שיטות משפט שבהם נהוג לגזור עונשים בהתאם לריבוי המעשים בחישוב מצטבר של עונשים בגין ריבוי עבירות. במקרה שלפני מדובר בתשעה עשר אישומים חמורים המיוחסים לחכים ובעשרה אישומים בהם שותף לעבירות גם בבא. האישום העשרים ואחד מיוחס אך ורק לבבא ועניינו שונה – הפרת הוראה חוקית והטרדת עד. מדובר במסכת ארוכה של מעשים חמורים ביותר כפי שפרטתי לעיל. מדובר בתכנית שטנית ומתוחכמת בה נקטו השניים כדי להוציא תכניתם מן הכוח אל הפועל. כל אלה הם מרכיבי חומרה.
אשר על כן, ככל שאני שוקל העונשים הראויים לשניים אלה באתי לכלל מסקנה כי יש לגזור הדין בהתאם לריבוי המעשים. גזר דינו של כל אחד מהנאשמים יהא בהתאם למעשיו ולמספר קורבנותיו האומללים וכן בהתאם לחלקו במסכת הארוכה של מעשי המירמה.
אלה העונשים שאני גוזר על הנאשמים:
לנאשם 1 בועז חכים:
9 שנות מאסר.
12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.
קנס בסך 50,000 ש”ח או שנה מאסר תמורתו.
בכפוף לכך, שהסכום המכסימלי לפיצוי על פי החוק הוא 258,000 ש”ח בגין כל מעשה עבירה, הריני מחייב הנאשם לפצות את קורבנותיו על פי הסכומים המפורטים במסמך שהוגש במסגרת ראיות לעונש וסומן כ -ט.ל/2. מסמך זה הוא נספח לגזר הדין המהווה חלק בלתי נפרד ממנו. לפי שסכום הפיצוי מוגבל בחוק ל- 258,000 ש”ח הרי שככל שסכומי הפיצוי לקורבנות השונים עולה על 258,000 ש”ח הרי הם יופחתו עד לסכום זה.
באשר לאישומים בהם הוציאו השניים כספי הקורבנות השוטרים שבבא הביאם לנאשם, דהיינו: השני, השלישי, הרביעי, החמישי, השישי, השביעי, השמיני, התשיעי והעשרים ישלם הנאשם פיצוי בשיעור 70% מהסכומים המפורטים.
תשלומי הקנס והפיצוי הם מידיים.
לנאשם מס’ 2 ציון בבא:
3 שנות מאסר.
12 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מיום שחרור הנאשם ממאסר לא יעבור עבירה מן העבירות שהורשע בהן.
10,000 ש”ח קנס או שבעה חודשי מאסר תמורתו.
באשר לשאלת פיצוי הקורבנות. בעניין זה טען בא כוח התביעה באריכות רבה תוך שהוא מציע דרך פיצוי אשר לדעתו תאזן בין החובה לפצות קורבנות מעשי המרמה במקרים אלה,לבין העדפת נושים לפי שהנאשם מצוי בפשיטת רגל ומונה לו נאמן עו”ד נשר. במקרה זה, אף על פי שיש ממש בטענות בא כוח התביעה כי אין מניעה לפסוק פיצוי גם במקרים בהם מצוי הנאשם בהליכי פשיטת רגל, הרי לאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין ובמיוחד לפי שהנאשם משלם חובותיו למתלוננים – השוטרים במסגרת הליכי פשיטת רגל, ומשום שלמעשה הכספים שהוציא הנאשם מקורבנותיו הועברו לחכים, והרווח אשר בו זכה הנאשם הוא מעמלות בגין הכספים הללו, הרי לא מצאתי לקבל המלצת התביעה. די בהליכי פשיטת הרגל כדי לספק דרישת הפיצוי.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
ניתנה והודעה היום י”ח תמוז תשע”א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיא
<#4#>
החלטה
בהמשך לגזר הדין כמפורט לעיל כשאני מפנה להדגשות בדבר חומרת מעשיהם של הנאשמים מצאתי להביע פליאה על הסכמת התביעה לעיכוב ביצוע המאסר, במיוחד ככל הנוגע לנאשם מס’ 1. לשיטתי היה מקום שהנאשם 1 ייאסר לאלתר, המעשים שביצע כך כפי שקבעתי חמורים ביותר, אין צורך להוסיף על הדברים שקבעתי בגזר הדין. אלא שלא אשים עצמי קטגור יותר מהקטגור וככל שהתביעה הסכימה אני מקבל הסכמתה, יחד עם זאת אני דוחה בקשת הנאשם להמנע מלחייבו באיזוק אלקטרוני, האיזון הראוי בין מאסר בפועל ממש וברגע זה לבין עיכוב הביצוע הוא באיזוק אלקטרוני בכפוף למעצר בית מוחלט.
אני מורה על עיכוב ביצוע המאסר של הנאשם 1 עד ליום 15/9/2011.
כל תנאי השחרור שנקבעו לנאשם בהליכי השחרור הנוגעים לתיק זה בעינם יעמדו. על תנאים אלה יוספו תנאים כדלקמן:
הפקדה כספית על סך 70,000 ש”ח.
אני נותן ארכה עד 24/7/2011 שעה 13:00 להפקדת הסכום ומובהר לנאשם כי אם לא יופקד הסכום יאסר לאלתר, אין צורך להחתים שופט על פקודת מאסר, החלטה זו דינה כדין פקודת מאסר לשלטונות שב”ס, אם לא יפקיד הנאשם ההפקדה כאמור.
הנאשם יהיה במעצר בית מוחלט בביתו ברחוב הכרמל 2 רמת השרון.
אני מורה שהמעצר ילווה באיזוק אלקטרוני גם בעניין זה אני מבהיר כי אם לא יותקן האיזוק האלקטרוני עד ליום 24/7/2011 שעה 13:00.
אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר באופן מיידי החלטה זו לפיקוח האלקטרוני על מנת לעמוד בהחלטתי בביצוע האיזוק.
מס’ טל’ של הנאשם בועז חכים: 0502807777.
באשר לנאשם מס’ 2:
כפי שפירטתי בהכרעת דין וגם בגזר הדין חלקו של הנאשם 2 שונה מזה של הנאשם 1 הן בהיקף המירמה, כמו גם בחלוקת התפקידים בינהם. אשר על כן, בעניינו של הנאשם 2 אני מורה על עיכוב ביצוע המאסר עד ליום 15/9/2011. אינני מוסיף תנאים לעיכוב ביצוע המאסר ואני קובע כי התנאים לפיהם שוחרר הנאשם לרבות הערבויות ועיכוב יציאה מן הארץ יחולו עד החלטה אחרת.
אני נותן לנאשם ארכה לתשלום הקנס עד ליום 15/9/2011.
באשר לאיזוק אלקטרוני, משום האבחנה שאני עושה בין הנאשמים, אינני מחייב את הנאשם להיות במעצר בית או באיזוק אלקטרוני.
זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.
<#5#>
ניתנה והודעה היום י”ח תמוז תשע”א, 20/07/2011 במעמד הנוכחים.
אברהם הימן, סגן נשיא
פ בית משפט שלום 4877/06 מ.י. פרקליטות מחוז ת”א – פלילי נ’ בועז חכים, ציון בבא (פורסם ב-LawDataֽ 20/07/2011)
