גלית מור ויגוצקי שופטת נוער תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות: אין צורך בהליך הוכחות והזמנת עדים. יש להוציא את כל הילדים מהוריהם לפנימיות ללא סדרי דין
גלית מור ויגוצקי, תקועה 20 שנה בדלתיים סגורות ללא ראיות, כשמיולי 2006 ועד היום היא משמשת נשיאת בתי משפט לנוער, עובדה המהווה קרקע פוריה לשחיתות ושררה.
סעיף 13 לחוק בתי המשפט, קוצב את זמן כהונת נשיא ביהמ"ש עליון ל- 7 שנים. למרות זאת, ויגוצקי מכהנת כנשיאת בתי המשפט לנוער 9 שנים, ואין פוצה פה. שחיתות שלטונית. ויגוצקי בעלת סמכויות נרחבות בדלתיים סגורות, ללא ראיות, גורמת נזקים קשים לפרט, לחברה ולמשפחה ללא פיקוח ובקרה, מנצלת לרעה את החיסיון ואינה מפרסמת פסקי דין גם כשניתן לעשות זאת ע"י הסרת שמות בעלי הדין.
ויגוצקי פועלת בשיטת חותמת הגומי לעובדות הסוציאליות כדי לרצות רשויות הרווחה, איגוד העו"ס ועמותות האומנה, אימוץ ורווחה אותם היא פוגשת בכנסים ואירועים.
להלן תגובות אזרחים שסבלו מהתנהגותה האלימה של גלית מור ויגוצקי בדלתיים סגורות ללא ראיות:
Daniel Gavrielov לפני 2 שנים
תחשבו כמה ילדים שהשופטת הזאת דנה בעניינם, כמה מהם מוצאים מביתם בכפייה בהוראתה שמשמשת "חותמת גומי" לבקשתם של העובדים סוציאלים מבלי לבדוק את גרסתם לעומק של העו"סים. אין דיני ראיות אין סדר דין, וההורים חסרי אונים מול ההחלטות של השופטת הזאת, שמגובשים בעקבות "בקשותיהם וטענותיהם" של העו"סים….
מבדיקה שערכנו עולה, כי ביום 9.9.15 ויגוצקי טסה לנופש בחו"ל עד ליום 7.10.15, והפקירה הורים וילדיהם לגורלם למשך חודש ימים ללא מתן החלטות, למרות שמדובר בדיני נפשות, כשפקידות הסעד שופטות ומנהלות את תיקי הנוער במקומה.
ב- 3 שנים האחרונות נעדרה מידי שנה 3 חודשים, כשהורים ממתינים להחלטות ואין מושיע. ויגוצקי מאפשרת לפקידות הסעד ליתן תגובה תוך 30 יום ויותר, למרות שמדובר במקרי חירום של אישפוז כפוי המחייבים תגובה מיידית.
לא ברור מדוע ויגוצקי ממשיכה לשמש נשיאת ביהמ"ש, כשהיא נעדרת 3 חודשים בשנה מעבודתה.
בכנס שערכה עו"ד חווה קליין, היא אמרה שתפקיד שופטי הנוער לסור למרותה של פקידת הסעד אשר יוזמת את ההליך, והיא רואה את עצמה כחותמת על השורה האחרונה בפרוטוקול. היא הזהירה את עורכי הדין שלא יפנו אליה בכלל, אם לא חלפו שישה חודשים מאז שהילד נמצא בפנימיה / מרכז חרום, אומנה או מוסד רווחה.
ויגוצקי מור היא דחלילה של פקידות הסעד. תפקיד זה של הוספת חתימה על פרוטוקול גם רובוט יכול לבצע באורח אוטומטי ולכן התייתרה הסיבה לממן לה משכורת וליצור תקנים לעבודות מסוג שפיטה בהליכי נוער. מדובר באבטלה סמויה: היא יושבת בתקן של שופטת, מחממת כיסא וחותמת על פרוטוקולים וזהו.
מור ויגוצקי לא מאפשרת לחקור את פקידות הסעד, והיא נוהגת להפנות לפסיקה של השופט יצחק עמית שקבע בתיק בע"מ 4746/13, כי אין שום צורך לחקור את פקידות הסעד, אין שום צורך לנהל הליך של שמיעת עדויות, אין שום צורך לגלות מסמכים, אין שום זכות להגיש כתב הגנה ולייצוג משפטי. השופט עמית, בהחלטתו הישווה את פקידות הסעד לקצינות מבחן בתיקים פליליים, למרות שאין שום קשר בין הדברים. קצינות מבחן בתיקים פליליים אינן נחקרות, אינן יוזמות הליכים, אינן מתייצבות כבעלי דין ואינן מציגות את חומרי הגלם. על ידי השוואת המעמד של פקידות הסעד לקצינות המבחן, הפך בית המשפט לנוער לקרקס הפרטי של פקידות הסעד, בו מועברת הסחורה המבוקשת מיד ליד, כאשר שופט הנוער, ידיו כבולות בשל ההחלטה של יצחק עמית.
גלית מור ויגוצקי לא פועלת לתקן עיוות דין ולא פועלת למען המוחלשים בחברה הישראלית. נהפוך הוא. לדבריה, אין ביכולתה לעשות דבר לנוכח העוול, שכן יצחק עמית, הורה לה שלא לתת ללקוחות צרכני השירותים של שופטי הנוער כל הוראה שדומה במהותה לעבודה שיפוטית. בסופה של ההחלטה כתב השופט עמית: "אין לי אלא לחזור ולפנות לאם ולסבתא בקריאה לשתף פעולה עם אנשי המקצוע". בכך הוציא את המרצע מהשק, וגילה את דעתו על עבודת השופטים בבתי המשפט לנוער: השופט עמית מצפה כי כל ההורים המשתייכים ישתפו פעולה עם אנשי המקצוע, ושיתוף פעולה פירושו שאין מה לפנות בכלל לבתי המשפט לנוער, שכן מלכתחילה קיימת חובת ציות לכל מה שפקידות הסעד אומרות, ולא ניתן לקבל כל סעד שיפוטי בבית משפט הדורש חובת ציות ושיתוף פעולה עם פקידות הסעד שהן גם בעלות הדין, התובעות בבית המשפט לנוער, יוזמות ההליך, וגם המוציאות לפועל של תוצאות ההליך, שבסיומו הן לוקחות את הסחורה (הילדים) ושמים אותם במוסדות המניבים של משרד הרווחה.
משרות שופטי הנוער מטעות ומוליכות שולל את הציבור, שכן נוצר מראית עין של עבודה שיפוטית, כאשר למעשה גלית מור ויגוצקי שופטת נוער ונשיאת בתי המשפט לנוער מתפקדת כעו"סית זוטרה, חסרת כל מעמד, חסרת כל יכולת לשנות את מה שהפק"ס כבר קבעה מראש, ולכן נדרש פיטורי השופטת.
