השופט אלכס שטיין הורה להשאיר קטינה להתעללות במוסד הרווחה בטענה כי מדובר ב"גלגול שלישי – טובת הילדה לא מעוררת שום שאלה משפטית עקרונית" רע"א 1986/23

מוסדות הרווחה במדינת ישראל מהווים חממה לפדופילים, מדריכים סדיסטיים ומתעללים ועובדות סוציאליות פרזיטיות אוכלות חינם. משרד הרווחה בחריש, הוציא קטינה ממשמורת אימה, בשל סכסוך גירושין מר עם בן זוגה לשעבר, שלא מעוניין לשלם מזונות עבור בתו הקטינה. הגבר עושה הכל כדי להותיר את הקטינה במשמורת המדינה, שכן הוא לא צריך לשלם מזונות כל עוד הקטינה במשמורת המדינה. מאידך, הקטינה סובלת ביותר במוסד הרווחה, הוכתה ונחבלה במוסד, ומילדה קטנה צוחקת ומאושרת, הפכה לשבר כלי, מדוכאת כשהיא סופגת התעללות נפשית מצוות המוסד בו היא שוהה.

שופט הנוער ניצן סילמן, או יותר נכון פקיד הסעד ניצן סילמן, שכן על פניו הוא רואה עצמו כפקיד של משרד הרווחה, פסק כי הקטינה תישאר במשמורת המדינה, כי כך החליטה פקידת סעד ערלת לב מלשכת רווחה חריש. יש מיטות פנויות ריקות במוסדות הרווחה, וצריך למלא אותם בילדים. משרד הרווחה בחריש לא מתעסק עם משפחת כראג'ה, או תושבים ערבים שלא ראויים לגדל את ילדיהם. משפחות הפשע הערביות, שהילדים שלהם לא מתייצבים בבתי הספר, לא זוכים לביקורי קצינת ביקור סדיר, אבל כשמדובר במשפחות יהודיות מוחלשות, משרד הרווחה מתנפל עליהם כמו חיית טרף, ומוציא מהם את הילדים ללא הצדקה.

בתמונה: השופט ניצן סילמן, פוסק בעד מחבלים ועובדות סוציאליות ושולח קטינה חסרת ישע לעבור התעללות במוסד הרווחה

האמא,  אישה מוחלשת, מתמודדת עם מספר חזיתות: גרוש שממרר את חייה ושל בתו הקטנה, פקידת סעד תאבת כוח ושררה, ושופטים המהווים פקידים זוטרים המקבלים משכורת ממשרד המשפטים, אולם משמשים חותמת גומי של משרד הרווחה.

משרד הרווחה החליט להוציא את הקטינה למוסד המדינה ממשמורת האמא, בעקבות סכסוך גירושין שלא מסתיים. על מנת לבצע את זממם, השיגו פקידות הסעד חוות דעת קנויות, ששולמו על ידם מ"מומחים" מטעמם, שכתבו תסקירים וחוות דעת שקריות, שהקשר בינם לבין המציאות מקרי.

האמא נאלצת להשחית זמנה בביהמ"ש לנוער, במקום להתפרנס ולגדל את בתה, מתמודדת עם שופטת-מריונטה אורית קליינפלד, מבקשת רחמים עבור בתה הקטנה, לשווא. לא מעניין את השופטת שהקטינה שהייתה ילדה מאושרת, שמחה וחייכנית, חברותית וקשורה לאמה, הפכה לקטינה דכאונית, וכל שמחת החיים שלה נשאבה, לאחר שספגה התעללות קשה במוסד הרווחה. בבת אחת, נלקחו מהקטינה חייה הקודמים והמאושרים, נלקחו ממנה הבגדים והצעצועים שלה, המוצץ שלה, השמיכה, ואמא שלה נגזלה ממנה. אין יותר חיבוק של אמא.

שופטת אורית קליינפלד מטורפת עם מזג שיפוטי גרוע, מחוללת שואה וזוועות תחת הדלתיים הסגורות

האמא הגישה ערעור על החלטת המריונטה אורית קליינפלד, והערעור נפל לידי ניצן סילמן, שגם הוא נפנף אותה במספר שורות, כשהוא מבצע Coppy-Paste מתסקירי השקר של משרד הרווחה ולא מפעיל שיקול דעת עצמאי, או מבקש לראות את הקטינה ולשוחח עימה. בתוך 5 דקות חרץ גורלה של קטינה להישאר בגטו הרווחה כשהוא לא מאפשר לאימה את יומה בבית המשפט.

למרבה הצער, האמא שערערה לביהמ"ש העליון, הערעור שלה הגיע לידיים המזוהמות של השופט הגרוע מכולם: אלכס שטיין, צורר יהודים ידוע לשימצה, שהוסיף חטא על פשעי הרווחה וכתב לכלולכים מן היקב ועד הגורן נגד האמא, כדי להעיף את הערעור שלה, בלי שבכלל הוא מכיר את הנפשות בתוך התיק, כשהוא מהווה חותמת גומי של תסקירי הרעל ממשרד הרווחה.

אלכס שטיין-שטינה צורר יהודי מבית מדרשו של אייכמן. חורץ גורלות של בני אדם כאילו היו חיות במעבדה

שטיין פסק כי לאמא אין זכות ערעור בגלגול שלישי, למרות שמדובר בדיני נפשות, והוא ציטט את תסקירי הזבל של משרד הרווחה. רוחו של מנגלה שורה על הצורר המתייהד שטיין. אף אחד לא מרחם על ילדי הגן ואף אחד לא שומר עליהם.

לקריאת החלטת הצורר:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי חיפה בשבתו כבית משפט לנוער (השופט נ' סילמן) (להלן: בית המשפט המחוזי) אשר ניתן ביום 9.2.2023 בענ"א 560-02-23, במסגרתו נדחה ערעור המבקשת על החלטתו של בית משפט השלום לנוער חדרה (השופטת א' קליינפלד) (להלן: בית משפט השלום), אשר ניתנה ביום 24.1.2023 בתנ"ז 10050-09-22, ואשר בגדרה הורה בית המשפט על הארכת צו הוצאת הקטינה, בתה של המבקשת, ממשמורת המבקשת, וכן על בחינת האפשרות להעברת הקטינה למשפחת אומנה.

2. החלטה זו התקבלה חלף החלטה קודמת של בית משפט השלום (השופטת א' קליינפלד) אשר ניתנה ביום 20.11.2022 באותו הליך (תנ"ז 10050-09-22) במסגרתה קבע בית המשפט כי מרכז החירום "יכין תוכנית הדרגתית לקראת חזרתה של [הקטינה] למשמורת המשיבה". על החלטה זו הוגש ערעור של המשיבה דכאן לבית המשפט המחוזי חיפה (השופט ס' ג'יוסי), אשר קבע בפסק דינו מיום 5.1.2023 בענ"א 18205-12-22 כי התיק יוחזר לדיון מחודש בבית משפט השלום שיכריע מחדש בעניינה של הקטינה, תוך פירוט הנימוקים להחלטה ובשים לב לדוח הסוציאלי מיום 3.1.2023.
3. דין הבקשה להידחות אף מבלי לקבל תשובה.

4. מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי (להלן: תקנה 148א). אמנם, בקשות רשות ערעור במסגרת הליכי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, אשר נוגעות לגורל חייהם של קטינים, ראויות להיבחן על פי אמות מידה מקלות ומרוככות יותר מהרגיל (ראו: בע"מ 5041/19פלונית נ' פלונית, פסקה 7 (8.8.2019)), אולם אין פירושו של דבר כי תינתן רשות אוטומטית לערער (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)). סבורני כי גם על פי אמות המידה המקלות הנהוגות במאטריה בה עסקינן, אין הבקשה מצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי.

5. פסק הדין של בית המשפט המחוזי והחלטתו של בית משפט השלום (להלן: ההכרעות קמא) נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינה הפרטני של המבקשת ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". ההכרעות קמא ניתנו על רקע העדר מסוגלות הורית, וקיומה של מערכת משפחתית רווית מתחים וקשיים אשר סובבת את הקטינה. הכרעות אלו מבוססות כדבעי ומכוונות אל טובת הקטינה, ותואמות את כלל חוות הדעת המקצועיות של גורמי הרווחה וגורמים טיפוליים שונים אשר הצביעו על חשש ממשי לשלומה של הקטינה. לאור האמור, ובשים לב לכך שאין מדובר בהכרעה בלתי-הפיכה כי אם בצעד חירום אשר אינו מונע את חזרת הקטינה למשמורת המבקשת בנסיבות המתאימות, הנני סבור כי מתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי איננו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

6. אשר על כן, הנני דוחה את הבקשה שלפניי מכוח סמכותי לפי תקנה 148א, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.

7. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ‏י"ט באדר התשפ"ג (‏12.3.2023).

_________________________

23019860_F01.docx   עב

מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il