נתל"ש קבע תלונה מוצדקת נגד שופט המשפחה יחזקאל אליהו "ערך שיחה ביחידות עם האישה באולם בית המשפט, וחיטט במכשיר הטלפון של הגבר שנשאר באולם"

השופט יחזקאל אליהו, התנהל בעבריינות כשביצע חיפוש לא חוקי במכשיר טלפון של גבר שהוצא מהאולם, ושוחח עם האישה ביחידות ובאת כוחה. אפילו אורי שהם, שתפקידו טיוח תלונות הציבור על שופטים, מצא תלונה שהוגשה נגד השופט יחזקאל אליהו מוצדקת.

מתברר שבמהלך דיון בעניין משמורת על הילדים שהתקיים בבית המשפט, גבר שהיה לא מיוצג), ומתוכו עולה כי לקראת סוף הדיון, דרש ממנו השופט יחזקאל אליהו לצאת מן האולם, מאחר שרצה לשוחח עם האישה ביחידות. מתוכן התלונה עולה, כי כשהגבר יצא מהאולם, כעבור 10 דקות השופט קרא לו לחזור לאולם, ואז הגבר ראה את השופט אוחז בטלפון הנייד שלו, כשהשופט צעק על הגבר שהוא הקליט שיחה אישית שהוא ערך עם הנתבעת ועם עורכת דינה. כשהגבר שאל את השופט, איך הגיע לידיו הטלפון שלו, השופט צעק עליו "אתה יכול להגיש תלונה". כעבור חצי שעה, השופט הפסיק את דיון ההוכחות, הזמין את אנשי הבטחון ונתן להם את הטלפון הסלולרי של הגבר, וביקש מהם לעכבו ולהזמין נגדו משטרה. אנשי הבטחון לקחו את הגבר למרתף הבניין ולאחר כחצי שעה הגיע שוטר, ששחרר אותו והחזיר לו את הטלפון.

הגבר טען כי לא הקליט דבר וכל דיון ההוכחות היה מוקלט מן ההתחלה, ולכן ברור כי לא היה אינטרס להקליט.

בתגובתו, השופט יחזקאל אליהו, שמנהל דיון בלי הוכחות ובלי עדים, תוך ניצול לרעה של הליך המשפטי בדלתיים סגורות, הכפיש וטינף את הגבר, כשהוא מוסר שמדובר בתלונת סרק, במטרה להלך אימים על בית המשפט, ולמלט את עצמו מאחריות להתנהלותו הנפסדת בגין ביצוע הקלטה אסורה של דיון בדלתיים סגורות, וחמור מכך ביצוע עבירה של האזנת סתר באולם בית המשפט. השופט הודה כי קיים דיון עם האישה ועורכת דינה לבדה, וטען שעשה זאת כדי להביאה "להסכמה" באיזה קבוצת כדורגל ישחק הילד הקטין.

אורי שהם הנתל"ש, קבע, כי התנהלות השופט אליהו חריגה ולא מקובלת:

"מצאתי טעם לפגם בעצם קיומה של שיחה ביחידות עם האישה באולם בית המשפט. כלל יסוד בשיטתנו הוא, שחל איסור על שופט להיפגש בנפרד עם צד למשפט. כפי שציינה הנציבה לשעבר, ט' שטרסברג-כהן, בחוות דעתה, "פגישה כזו מנוגדת לעקרונות ההליך ההוגן החלים בשיטתנו המשפטית; ראשית, כלל יסוד הוא, כי לכל בעל דין קנויה זכות להיות נוכח בכל מהלך הדיון ולהגיב על מידע הנמסר על ידי הצד שכנגד; שנית, הפגישה הנפרדת עלולה ליצור קרבת יתר בין שופט לבין בעל דין או עורך דינו, הפותחים בפניו את סגור ליבם, ולחשוף את השופט למידע שלא היה מקבל בישיבה במעמד שני הצדדים. הדבר עלול לעורר אצל מי מבעלי הדין חשש ממשי למשוא פנים אצל השופט, במיוחד אם אותו שופט אמור להמשיך לדון בתיק ולתת בו החלטות. שלישית, הפגישה הנפרדת עלולה לפגוע לא רק באמון של בעלי הדין שלא נכחו בפגישה בשופט המסוים, אלא גם באמון הציבור בבית המשפט בכלל".

הנציב אורי שהם, קבע כי אסור לקיים פגישה נפרדת בין שופט לבין בעל דין, והחריג הוא קיום פגישה עם קטין, פגישה הנערכת בכפוף לסייגים ולמגבלות הקבועים בחוק. בענייננו, השופט יחזקאל אליהו קיים פגישה נפרדת עם האישה ובאת כוחה, בהעדרו של הגבר, אשר התבקש לצאת מהאולם, בניגוד לכללי ההליך ההוגן החלים בשיטת המשפט בישראל.

בנוסף, הנציב קבע כי היה על השופט אליהו לזמן את המאבטחים בעניין שקית הטלפון שהונחה על השולחן עם הטלפון של הגבר, ולא לקחת את המכשיר לידיו, כפי שעשה השופט, שעה שהגבר לא נמצא באולם, כשהשופט אליהו בדק את המכשיר ומצא שהוא במצב הקלטה.

הנציב מצא את התלונה מוצדקת והעתק מההחלטה הועבר לשר המשפטים, לשופטת מירה דהן, צחי עוזיאל, אסתר חיות ולמנהל בתי המשפט, שלא נקטו בשום הליך נגד השופט יחזקאל אליהו.