גלית מור ויגוצקי הפרה הדין הבינלאומי והחילה את חוק הנוער על ילדים נטולי אזרחות מבלי שהתקיים הליך להכרה ביהדותם לפי חוק השבות
משטר הטרור השיפוטי של גלית מור ויגוצקי ממשיך לפעול במלוא המרץ גם מעבר לקו הירוק. מתברר שההתנחלויות והשטחים הכבושים מייצרים כר פורה לחטיפות ילדים מהוריהם. מעבר לקו הירוק מאוד קל לפקידות סעד להתנפל על הורים ולחטוף את הילדים על רקע אידאולוגי. ראו למשל את המקרה שלפניכם. מדובר בזוג שחי בחווה טבעונית בשטחים, ודוגל בחיבור לטבע ולאדמה. בשלב כלשהו ההורים הסתכסכו, ומייד יצאו פקידות הסעד לצייד. לילדים אין אזרחות ישראלית.
הציידת בה מדובר עו"ס יפעת מויאל בגיבוי מלא של עו"ס מיכל מילשטיין בוקובסקי, אשתו של השופט שלקח שוחד שמל בוקובסקי, יצאו למבצע חטיפה. העו"סיות מתלבשות בנפרד על ההורים ומתחילות לסכסך בינהם. במקרה זה תפרו לאמא תיק של אישה עקשנית שאי אפשר לנהל דיאלוג איתה, ועל רקע זה הסיתו את האבא להסכים לאומנה. לאבא הצמידו את העו"ד שמוכרת ילדים לרווחה ליטל קוזקוב. האם הסבירה לבית המשפט שהאבא משוייך לנוער הגבעות, והאומנה משוייכת לזרם רדיקלי של מתנחלים ימניים שיוצאים לנקמות בערבים. אבל זה בסדר. גם השופטת גלית מור ויגוצקי חושבת שזה בסדר. מה שחשוב מבחינת ויגוצקי הוא שילדים שלגביהם התחיל התהליך של הוצאה מהבית, חייבים לכפות על ההורים הסכמה ראשונית "לדרכי טיפול". אחרי שיש הסכמה לדרכי טיפול, קל מאוד להכריז על הילדים כנזקקים ולהעלים אותם מחיי ההורים. בפרוטוקול זה תוכלו לראות איך מופעל הלחץ.
העו"סיות מכריחות את ההורים להסכים לאבחונים על ידי אין ספור "מומחים" ואז השופטת נוזפת בהורים מדוע הם לא מקבלים את דברי ה"מומחים". אלא שכל המומחים הללו הם בשירות הרווחה ויכתבו כל מה שהעו"ס אומרת להם תמורת חופן שקלים. שימו לב כמה בעלי מקצוע מעורבים בתיק זה: עו"ס לחוק נוער יפעל מויאל, מפקחת עו"סים מיכל מילשטיין-בוקובסקי, מנהלת הרווחה חיה שכנר, אפוטרופוס שמונה לילדים בעל כורחם, רון סנדרס שמקבל 1,050 ש"ח לחודש על כל ילד כל עוד צו הנזקקות בתוקפו, ולכן יש לו אינטרס שהילדים יוצאו מהבית כדי להמשיף לקטוף 3,050 ש"ח בחודש "מתנה משמיים", והאבא קיבל עו"ד מטעם הסיוע המשפטי, ליטל קוזקוב, ממוצא רוסי שבעצמה משמשת אפוטרופסית לילדים בתיקים אחרים, והיא משת"פית רווחה שתפקידה להכניס כמה שיותר ילדים למכלאות רווחה. האבא במקרה זה עבר תהליך של טמטמת, טימטמו לו את המוח שעו"ד שמוכרת ילדים לרווחה עדיפה על פני ייצוג עצמי.
אבל, מקרה זה הוא חריג גם בגלל שלשופטת גלית מור ויגוצקי בכלל אין סמכות להכריע על גורל הילדים או להוציא צו נזקקות בעניינם. ראו בעמוד 34 לפרוטוקול כיצד גלית מור ויגוצקי מתלוננת בפני האמא מדוע הילדים לא רשומים במשרד הפנים. לכאורה אפשר לחשוב שהשופטת צודקת ושיש לילדים אינטרס להיות רשומים כאזרחים ישראלים. אבל, עצם העובדה שהילדים לא רשומים במשרד הפנים, פירושו של דבר שלמשרד הרווחה אין סמכות על הילדים בכלל, ולכן אסור היה לגלית מור ויגוצקי לדון בענין ילדים אלה, והיא למעשה מחילה עליהם דין מדינת כיבוש על ילדים חסרי אזרחות שגרים בשטחים כבושים. זהו פשע מלחמה לכל דבר, ואין ספק שהשופטת גלית מור ויגוצקי יכולה לעמוד לדין בפורומים בינלאומיים על כך.
קיראו את הצו המחיל את חוק חוק הנוער בשטחים: צו בדבר חוק הנוער (יהודה והשומרון) (מס' 1559), תשס"ה-2005*. הצו חל על אנשים "ישראלים" המוגדרים כך:
"ישראלי" – כל אחד מאלה:
(1) אדם הרשום המרשם האוכלוסין בישראל לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, כפי תוקפו בישראל;
(2) אדם שמקום מגוריו באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, התש"י-1950, כפי תוקפו בישראל.
שימו לב שעל פי הצוו ילדים הם ישראלים אם הם רשומים במשרד הפנים כישראלים, ובמקרה זה הילדים בכלל לא רשומים. החלופה השנייה היא אם הילדים אינם רשומים במשרד הפנים אבל הם זכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות בשל יהדותם. במקרה זה בכלל לא הייתה הכרעה שיפוטית אם אלה ילדים שהיו זכאים לעלות לישראל על פי חוק השבות. לכן, עד שבכלל אין החלטה אם הילדים זכאים לעלות לישאראל לפי חוק השבות, אין לגלית מור ויגוצקי כל סמכות להתקרב לילדים האלה, או להורים שלהם.
כידוע זכאות לעליה לפי חוק השבות, תלוייה בהגשת בקשה לזכאות לעליה לארץ, שנבדקת ע"י הרבנות הראשית. אלה מפשפשים ביהדות ההורים והורי ההורים. די בכך שההורים מודיעים לרבנות שהם אוכלי חזיר, עובדי כוכבים ומזלות, משתינים על התורה, הנביאים והכתובים בכל יום בבוקר, ומקללים את יהוה לפני השינה, שספק רב אם איזה רב כלשה יכריז על הילדים האלה כ"זכאים לפי חוק השבות". ואם הם כן יוכרזו כזכאים לפי חוק השבות, איפה סל הקליטה שמגיע להם? איפהה ההטבות בדיור והמענקים שמגיעים להם כמו כל עולה חדש? ואם מי שמצהירים שהם מחרבנים על התנ"ך מוכרזים כ"זכאים לפי חוק השבות" אז מדוע כל הרוסים והפלאשים באתיופיה שמתחננים שיכירו בהם לפי חוק השבות, לא מקבלים מסלול אוטומטי להכרה ביהדותם, לפי אותם קריטריונים שבהם משתמשים בחוק הנוער לפי אותו צו בדבר חוק הנוער (יהודה והשומרון) (מס' 1559), תשס"ה-2005* * פורסם קובץ המנשרים מס' 209 מחודש ינואר 2006 עמ' 3858.
