פק"ס מרים בן עטר – לוקה בתסביכי רדיפה ומחשבות פרנואידליות הגישה תלונה שקרית נגד משפ' חביבי

מרים בן עטר הגישה תלונה על העלבת עובד ציבור נגד חיים וויולט חביבי. בתלונתה ציינה, כי לפני 10 שנים הוציאה את ילדיו של בני הזוג ממשמורתם, וכתבה "הם מבקשים תרומות בגלל הנזק הכלכלי שנגרם להם מהטיפול שלי".

השוטר רפי אזרד, מקבל התלונה שואל את בן עטר: ש. מה הטיפול שהמשפחה קיבלה ממך?

ת. הקטינים היו קטינים נזקקים והוצאו ממשמורת ההורים ע"י צו של בית המשפט לפני כעשר שנים".

בתאריך 19 בינואר 2000 גלית אלקלעי, פקידת הסעד לחוק הנוער פנתה לבית המשפט במכתב להוצאת ילדיהם של משפחת חביבי ממשמורתם. במכתבה לא טרחה לציין מספרי תעודות זהות של הקטינים או מספר תיק תנ"ז ולא גילאי הילדים. את המכתב שלחה במעמד צד אחד.

לכ'

בימ"ש השלום לנוער

ירושלים

הנדון – בקשה למתן החלטת ביניים בעניין הקטינים

חביבי אודליה, יהודה וחן – בקשה מס' [לא מצויין מס' בקשה!]

במקביל להוצאת צו החירום המצ"ב, מתבקש כב' ביהמ"ש לאשר את הצו.

המבקשת סבורה כי היא מוסמכת להוציא צו חירום עפ"י חוק הנוער, ועל מנת להסיר כל ספק בפרשנות החלטת ביהמ"ש העליון מיום 31.8.99 שהורה

"…כל עוד לא הוחלט אחרת ע"י ערכאה מוסמכת, לא יקויים מגע ישיר בין שירותי הרווחה למשפחת המערערים".

למרות שהמבקשת סבורה שאין בהחלטה זו כדי להפקיע ממנה את סמכויותיה וחובתה לפי סעיף 11 לחוק הנוער מתבקש כב' ביהמ"ש לאשר את צו החירום במעמד צד אחד וזאת עד לדיון במעמד שני הצדדים.

להלן פירוט העובדות:

האב ברח ממאסר בפועל וממאסר על תנאי, והאם ממאסר על תנאי בגין אי שליחת הילדים לביה"ס, הם ברחו עם ילדיהם לרשות הפלסטינאית.

כיום האב עצור והאם התבצרה עם הילדים בביתם, וזורקת חפצים לכל עבר, מאיימת להתאבד עם הילדים. הימ"מ מתכנן לפרוץ לבית ולעצור את האם.

לאור העובדות הנ"ל עשוי שלומם של הקטינים להינזק עד שיתקיים דיון במעמד שני הצדדים, במידה ולא יוצאו ממשמורת הוריהם באופן מיידי.

בכבוד רב,

גלית אלקלעי

פקידת סעד לחוק הנוער

השופט לא כתב את שמו והוציא החלטה:

"החלטה

אני רואה ליתן החלטה כמבוקש."

השופט במחי מקלדת הפקיע מההורים את זכותם על צאצאיהם, בהחלטה הרת אסון, כשאינו טורח לרשום את שמו, ולא שם חותמת בית המשפט תחת החלטתו. מדובר בהחלטה לקונית וסתמית, בלתי נתפסת באכזריותה המעידה על הקלות הבלתי נסבלת שבה מוציאים ילדים מחזקת הוריהם הביולוגים. במכתב הלקוני של העו"ס לא כתוב כי הילדים נמצאים בסכנת חיים, שזהו תנאי הכרחי להפעלת סעיף 11 לחוק הנוער.

בסרט הדוקומנטרי "הבשורה על פי משפח' חביבי", אנו יודעים כי מדובר בשקרים של פקידת הסעד. האם היתה ספונה בתוך ביתה עם ילדיה והסבתא, והימ"מ פרץ מחלון הבית, כדי לחטוף את הילדים. הטראומה שגרמה פקידת הסעד לאם ולילדיה – עד היום לא נרפאה.

בערעור שהגישה המשפחה קבע בית המשפט העליון: "כל עוד לא הוחלט אחרת על ידי ערכאה מוסמכת, לא יקויים מגע ישיר בין שירותי הרווחה למשפחת המערערים".

פקידת הסעד צפצפה על החלטת העליון, וגזלה ממשפ' חביבי את ילדיהם.