השופט אלכס שטיין תומך בחטיפת ילדים ע"י עו”ס פרידה בן לולו: הוצאת 5 ילדים מבית הורים באילת בגלל איחורים לבית ספר בעלות 90,000 ש”ח בחודש למרכז חירום בע"מ 4075/22

Spread the love

השופט אלכס שטיין, מינוי של איילת שקד הוציא פסק דין גועלי, דוחה וזדוני. עו”ס לחוק נוער מאילת פרידה בן לולו החליטה להתנפל על זוג הורים מאילת ולהוציא מהם 5 ילדים למשך חודש ל"מסגרת אבחון". הסיבה: איחורים לבית הספר וסירוב ההורים להתרפס בפני העו”ס. השופט אלכס שטיין אישר את הוצאת הילדים מהבית וטען שזה בסך הכל "זמני", בסך הכל 30 יום, וזה לא דבר שלא ניתן להשיב לקדמותו.

אלכס שטיין חותמת גומי של תעשיית הוצאת הילדים מהבית על ידי העובדות הסוציאליות. מה יכול להיות יותר מגעיל מהטענה שאומרים להורה שייפרדו מההילדים שלהם למשך חודש, בלי לדעת מה יקרה לילדים, בלי קשר עם הילדים, בתירוץ שקרי שנדרש אבחון, ושזה רק לחודש? למה לא לבצע איבחון בתוך הקהילה, כשידוע שהנזקים שנגרמים לילדים כתוצאה מניתוקם הפתאומי מהוריהם מותיר בהם טראומה קשה מנשוא, כשמדובר בילדים קטנטנים, הקשורים ביותר להורים. התנהגותו של אלכס שטיין הינה נגד חוקי הטבע, ומהווה פשעים נגד האנושות ונגד הזכות למשפחה.

כולם יודעים שלא מדובר בהוצאת ילדים מהבית לחודש. בחודש הזה העובדים במרכז חירום אליו נשלחו הילדים, מכינים דוחות שנועדו לקבור את ההורים, להכפיש אותם ולהניח את התשתית ה”מקצועית” לבקשה שתגיע ביום ה 29 – והיא המשך הוצאת הילדים מהבית לשנה מלאה, עם פוטנציאל חידוש כל כמה שנים עד גיל 18.

באותו מרכז חירום קיימים שטנצים מוכנים מראש לכתוב שהילדים אובחנו בליקויים התפתחותיים, שזה הבלים, וניתן לטיפול בקהילה. מוסיפים כל מיני סיסמאות שקריות של העו"סיות נגד ההורים והילדים איבדו את ההורים.

איזו צביעות ואיזה ארס נוטף מהשופט אלכס שטיין כשהוא יודע שה"זמני" זה הקבוע של משרד הרווחה.

במרכז החירום ישנם עובדים בשכר נמוך, שלא משגיחים על הילדים. יש מדריכים אלימים ויש אלימות בין הילדים עצמם.

פרידה בן לולו עו"ס מוזנחת מהעיר אילת חוטפת ילדים מההורים שלהם בשל איחור לבית הספר

ומה העלות? משרד הרווחה משלם עבור כלהוצאת ילד למרכז חירום 18,000 ש”ח לחודש. יש פה 5 ילדים מחוץ לבית, שזה 90,000 ש”ח לחודש. האם משתלם למדינה להוציא 5 ילדים מהבית בשל איחורים לבית ספר וקשים התפתחותיים בעלות של 90,000 ש”ח לחודש? מה היה קורה אם משרד הרווחה היה נותן להורים 9,000 ש”ח להוציא על טיפולים ועזרה כלכלית לילדים האלה?

השופט אלכס שטיין מציין שחלק מהשיקולים להוציא מהבית זה סירוב ההורים לשתף פעולה עם הרווחה. כאילו שפקידת הסעד המוזנחת מעל האוטונומיה המשפחתית, וההורים צריכים לציית לה ברמת ציות של צפון קוריאה. פרידה בן לולו משתכרת בחודש כ-50,000 ש"ח עבור חטיפות ילדים למוסדות הרווחה, ומילוי הדרגשים בילדים חטופים.

ואיך בדיוק ישתנה מצבם של הילדים לאחר האבחון? האם דרך אבחון הילדים ניתן יהיה להבין למה ההורים מתנגדים לכל מגע עם עובדת סוציאלית? ממש לא. זה עונש שאלכס שטיין כופה על ההורים בגלל שהם לא מנשקים את ידיה של העו”ס שרוצה להרוס להם את החיים.

הערעור הוא על החלטה של השופט אריאל ואגו ביהמ"ש המחוזי בב”ש – ענ”א 29535-06-22, ועל החלטה של השופט שי ברגר מאילת – צב”ן 15999-06-21.

בבית המשפט העליון

בע"מ 4075/22

לפני:

כבוד השופט א' שטיין

המבקשים:	1. פלונית
	2. פלוני

נ ג ד

המשיבה:

לשכת הרווחה אילת

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע (השופט א' ואגו, ס"נ) שניתן ביום 14.6.2022 בענ"א 29535-06-22

בשם המבקשים:

עו"ד יוסף בדש

בשם המשיבה:

עו"ד יסכה פישר-יוסף

החלטה

לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בשבתו כבית משפט לנוער (השופט א' ואגו, ס"נ) (להלן: בית המשפט המחוזי) אשר ניתן ביום 14.6.2022 בענ"א 29535-06-22, ואשר בגדרו נדחה ערעורם של המבקשים על החלטת בית המשפט לנוער אילת (השופט ש' ברגר) (להלן: בית המשפט לנוער) אשר ניתנה ביום 12.6.2022 בצב"ן 15999-06-21 ובצב"ן 41445-07-21, ואשר במסגרתה הורה בית המשפט לנוער על ביצוע מיידי של צו הביניים שניתן לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, ביום 9.11.2021, ולפיו חמישה מבין ילדיהם הקטינים של המבקשים יוצאו למסגרות אבחון זמניות לתקופה בת 30 ימים (להלן: ההחלטה).

בד-בבד עם הבקשה לרשות ערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.

ההליכים קמא התנהלו על רקע של ראיות אשר הצביעו, לכאורה – אם לא למעלה מכך – על בעיות מורכבות שהסתמנו בקשר לרווחתם ולתנאי גידולם של הקטינים ילדי המבקשים, אשר סובלים מקשיים התפתחותיים, רגשיים ולימודיים משמעותיים, אינם מגיעים באופן סדור למסגרות החינוך ואינם מקבלים את המענה ההולם, תוך צבירת פערים בינם לבין בני גילם, וכן על היעדר שיתוף פעולה מצד המבקשים עם גורמי הטיפול ומסגרות החינוך.

לטענת המבקשים, בפסק הדין קמא נפלו טעויות מהותיות בקביעת העובדות המהוות את בסיס ההכרעה. מנגד, סבורה המשיבה כי דין הבקשה לרשות ערעור, ועמה דין הבקשה לעיכוב ביצוע, להידחות בהיעדר עילה מבוררת למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי". המבקשת מוסיפה ומדגישה כי אופייה הזמני של ההחלטה אף הוא תומך במסקנה כי אין מקום למתן רשות הערעור המבוקשת.

מדובר בבקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי" אשר באה בגדרה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנה 148א).

בקשות-רשות-ערעור דוגמת זאת שלפניי ראויות אמנם להיבחן לפי אמת-מידה מקלה וגמישה יותר מהרגיל (ראו: רע"א 2736/21 פקיד סעד לחוק הנוער אזור מערב ירושלים נ' פלוני, פסקה 7 והאסמכתאות שם (22.4.2021); בע"מ 5041/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 7 והאסמכתאות שם (8.8.2019)). ברם, "אין פירושו של דבר שתינתן במקרים אלו רשות ערעור אוטומטית, בבחינת הפיכת רשות ערעור לערעור בזכות והפיכת היוצא מן הכלל לכלל […] ואין בכך כדי להביא למצב שבו הרשות לערער ניתנת אוטומטית בענייני הורים וילדים, בבחינת יצירת מסלול ייחודי של ערעור שני בזכות" (ראו: רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית, פסקה 12 והאסמכתאות שם (14.7.2019)).

לאחר עיון בכתובים, הגעתי למסקנה כי גם על פי אמת המידה הגמישה והמקלה הנוהגת בכגון דא, דין הבקשה להידחות.

ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור "בגלגול שלישי". כמו כן לא ניתן לומר כי עיוות דין חמור נגרם בענייננו. ההכרעות קמא הן הכרעות שקולות ומידתיות, אשר גם אינן קובעות מסמרות – זאת, היות שמדובר בנקיטת אמצעי זמני, קצר-מועד – ובכל הזהירות הראויה, חיוני – שהשלכותיו אינן בלתי הפיכות. בשים לב לכך שקיים צורך מיידי באבחונם של הקטינים ובגיבוש מענה טיפולי עבורם, ולכך שניתנה למבקשים הזדמנות נוספת לשנות את התנהלותם באופן מהותי – כאשר שינוי מעין זה לא חל במידה הנדרשת בפרק הזמן שחלף – סבורני כי ההכרעות קמא עומדות על יסודות איתנים.