פרשת הבלוגרים: תלונה נגד שופט – מילוי צו המצאת מסמכים כלאחר יד (חותמת גומי)
בתאריך 28/9/2016 פנה החוקר מיחידת הונאה-סייבר תל אביב לשופטת וביקש ממנה לחתום על צו המופנה לבנקים שונים ותאגידים פיננסים בטענה שהוא חוקר הלבנת הון ע"י החשודה.
החוקר לא הגיש שום מזכר או בקשה מילולית המסבירה במה מדובר ומדוע מבוקש צו לחקירת הלנת הון, איזה הון הלבינה החשודה, איזה הון בכלל יש לה, ואיפה ואיך היא מסתירה את הלבנת ההון. למותר לציין שלחשודה אין נכסים או רכוש. לא היה שום בסיס לחשד שהחשודה מלבינה הון. השוטר שחתום על הבקשה והשוטר שהתייצב בפני השופטת לא הציגו בדל של ראיה לחשד להלבנת הון, וגם לא כתבו שום מזכר מילולי המפרט במה מדובר.
השופטת הנילונה חתמה על הצו בנוסח המודפס שהחוקר הגיש לה.
השופטת הנילונה לא טרחה לנמק את חתימתה של הצו.
נראה במובהק שהשופטת בכלל לא קראה את נימוקי הבקשה, (הלבנת הון), אחרת סביר להניח שהיתה שואלת עצמה מה הקשר של החשודה (אשר השופטת מכירה אותה באופן אישי) להלבנת הון? יצוין שבאפריל 2016 הוזמנה החשודה לצלם כנס עורכי דין ושופטים בלשכת עוה"ד בו השתתפה גם השופטת.
תלונה זו מראה את הקלות שבה שוטרים במדינת ישראל מקבלים משופטים כל מה שהם מבקשים, כי כפי הנראה השופטים בכלל לא קוראים על מה מבקשים מהם לחתום.
זוהי דוגמא מובהקת לשופטת המשמשת חותמת גומי של המשטרה, ואף שימשה בו חלק סימביוטי של היחידה החוקרת, שכן הצו אינו צו, אלא פגיעה פולשנית בזכויות האזרח ופרטיותו, אשר השופטת שותפה לה.
תלונה זו מחזקת את הביקורת הציבורית הן על התנהלותה של השופטת באופן כללי, והן על כך ששופטי ישראל לא נוהגים לבדוק ברצינות את הצווים שהמשטרה מבקשת מהם לחתום, והביקורת על שופטים כחותמות גומי נראית מוצדקת.
בעקבות תלונה זו מבוקש לחדד נהלים של הגשת בקשות להחתמת שופטים בנוסף לחידודים האחרונים שפורסמו. בין השאר נדרשת התאמה של רשימת המכולת של החשדות, לסיפור המעשה שבמזכר בו מבקשים מהשופטת לחתום על הצו. כמו כן נדרש שהנימוקים יסבירו איפה בדיוק החשד הסביר שמשכנע את השופט לחתום.
אבקש לברר תלונה זו, ולנקוט צעדים נגד השופטת והפקת לקחים מערכתית.
התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.
מצורף צילום הצו החתום על ידי השופטת הנילונה.
