ככה ייעשה למי שמשרד הרווחה "חפץ ביקרו": דוד גולן וצפרא דוויק באו לקלל ויצאו מברכים – שלחו בתפוצה עצומה מכתב הכפשה נגד עורך דין מומחה לדיני משפחה
מוחם הקודח של צפעוני הרווחה צפרא דוויק ויח"צנה המענטז דוד גולן, החליטו להתלבש על עו"ד יניב מויאל, בשל הצלחותיו להחזיר ילדים הבייתה.
לאחר שעורך דין זה קרא לשירותי הרווחה "שירותי מנגלה", הוחלט להכפיש את שמו באמצעות הפצה מסיבית של תלונה ילדותית מטעמה של צפרא דוויק ללשכת עורכי הדין, ובקיצור, לכל מוקדי הצפע של הרווחה בערים השונות ברחבי הארץ.
מה שלא הבינו שני הפסיכים דוויק-גולן, שבכך הם רק מאדירים את שמו של עו"ד יניב מויאל, עושים לו יחסי ציבור, גם בקרב הלקוחות שמחפשות עורכי דין שיודעים להילחם כמו שצריך, וגם בקרב פקידות הסעד שמעתה ואילך מוזהרות לא להתעסק עם אותו עורך דין, כי ברור מאליו שהוא ינצח והן יכשלו.
מי שיצא להגנתו של העורך דין, הוא המתמחה הראוי לכל שבח משה ליפל, פרקליטות מחוז מרכז, שהיה מכותב למייל.
במייל מטעמו ציין את מה שכל נפגעי הרווחה טוענים מזה שנים: משרד הרווחה מבצע ביוש "שיימינג" להורים, מכפיש אותם בפרהסיה, לא שומר על פרטיותם, לוקח מהם את הילדים בהכפשות נוראיות, והכי חשוב: משרד הרווחה לא קשוב ללקוחות שלו.
המכתב של צפרא דוויק הוא חלק בלתי נפרד ממערכת רווחה בריונית ודורסנית כלפי האזרחים המוחלשים. הם חוטפים ילדים ומאשימים את ההורים "בהתעללות", כשקולם של ההורים אינו מגיע. צפרא דוויק חרצה את דינו של העורך דין במשפט שדה בצורה מופרעת, בהתקף פסיכוטי, מבלי לבדוק או לברר תגובתו והפיצה בפני אלפי עובדים סוציאליים ומכותבים אחרים, כי עורך דין זה כינה את חברותיה פקידות SS. מדובר בהסתה פרועה של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים נגד עורך דין, אשר חלילה עובד סוציאלי חמום מוח או קרוב משפחה שלו, עלול לפגוע באותו עורך דין או במי מבני משפחתו.
צפרא דוויק מתנהגת בצורה פושעת סדרתית שבה היא מסיתה נגד כל מי שאינו חושב כמוה או עומד בדרכה, או מי שהיא חושבת שעומד בדרכה, בצורה פושעת ופרועה. צפרא דוויק היא זו שמפרה את סעיף 22 ללשכת עורכי הדין, כשהיא מנסה למנוע מעורך דין לייצג את לקוחותיו בצורה חוקית. התקיפה של צפרא דוויק כלפי עורך דין מייצג מעידה על השתוללות חסרת רסן של העובדים הסוציאליים, המנסים בכל מחיר למנוע ייצוג משפטי מנפגעי משרד הרווחה, כדי שיוכלו לסחור בילדיהם.
העורך דין הלין בפוסט קצר וכואב מטעמו:
"ככה פקידות ה SS של משרד הרווחה מודיעות לאב שלא רואה מזה 6 חודשים את הילדה שלו למה הוא יצטרך להמתין עוד שבועיים.
את יום השואה הזה אני מחרים אני במופגן הולך ללכת בזמן צפירה כמחאה על השואה שמעבירה מדינת ישראל הורים רבים כל כך.
אוי לצביעות מדינת ישראל בנתה פה מערך טיפולי שלא היה מבייש את מנגלה .. סחר בילדים וניסויים בהורים וילדים החל ממרכזי קשר ותוכניות טיפול והדרכה הורית. .
ואיפה בית המשפט? בדיוק איפה שהיה בית המשפט של נירנברג. מחריש!!"
להלן חלק ממכתב עו"ד משה ליפל פרקליטות מחוז מרכז לכל המכותבים אליהם שלחה צפרא דוויק את המייל המכפיש:
"בכל הכבוד לעו"סית הדגולה הגברת צפרא דוויק, המעשה אשר עשתה במשלוח מכתב תלונה עם העתק לכל העובדים הסוציאליים הוא מעשה נלוז שלא יעשה, ייתכן שאף גובל בפלילים – וייתכן והיא תהא חשופה לתביעת נזיקין. מכתב תלונה – שולחים לוועדת האתיקה וממתינים טיפולה, ולא שולחים לכל העו"סים במדינה.
….
כשקשה להתמודד עם מה שהוא מעלה בפוסט, תוקפים אותו על הסתה, הסיפור נשוא הפוסט שלו הוא קשה וכואב ובמקום להתמודד עם הטענה לגופה, מתמודדים עם הכותב או עם הדרך שבה בחר או הודיע לציבור שיבחר להביע את מחאתו.
איני רוצה להעלות על מחשבתי את הרעיון שמא הגב' ספרא חישבה לעשות הון פרסומי להאדרת שמה כמי שדואגת לעובדים הסוציאליים, על חשבונו של נפגע, שבסופו של יום, נפגע מהשירות של מערכת הרווחה.
לו חפצה הגב' דוויק באמת בבירור תלונתה הייתה ממתינה לתוצאות הבירור, ולא ממהרת לפרסם את התלונה בתפוצת נאט"ו, כדי להאדיר את שמה. משלא המתינה, הרי שהיא נקטה באותם דרכים לא כשרות עליהם היא מלינה. דרך השיימינג והביזוי אינה דרכם של העובדים הסוציאליים.
אני מקווה שהיא תמצא את הדרך להתנצל ולפצות את העורך דין נשוא מכתבה".
שימו לב לפרסום הבריוני והאלים של דוד גולן, ארלט מויאל, עו"ס בריונית ומסוכנת לציבור, ידועה בתור מתעללת באוכלוסיה המוחלשת בבני-ברק, ושולה מנחם, ספקית הילדים למוסדות הרווחה באיזור הצפון, מפיצים את מכתב השיטנה לגורמים נוספים.
ארלט מויאל מנהלת רווחה בבני-ברק הפיצה את מכתה השיטנה, כשהיא כותבת "נא להפיץ לכולם". זה מעיד על החשיבה המעוותת של העובדים הסוציאליים ומעיד על הגישה האנטי סוציאלית כלפי לקוחות משרד הרווחה.
דוד גולן הפנה את מכתב השיטנה לשולה מנחם וכתב "אודה לך אם תוכלי להפיץ מכתב הרצ"ב ללשכת עורכי הדין לכלל המנהלים".
לעורך דין כמובן לא ניתן פתחון פה או יכולת להגיב כלל. בוצע פרסום מגמתי, תוך גידוף והכפשת העורך דין, דברים שאין להם שחר. כל שנותר לעורך דין הוא לספוג ולהבליג. התלונה הוגשה מתוך מטרה אחת: לאפשר במה לבריונית צפרא דוויק לגדף ולקלס, מבלי שיש לה כוונה כלשהי, להמתין לתשובת וועדת האתיקה.
תרבות השיימיניג של משרד הרווחה במיטבה.
